הכתבה הוקלטה בספרייה המרכזית לעוורים ולבעלי לקויות קריאה
מחפשים את האיזון: על מוסף החג של G
אחרי שנתיים של מגפה, נראה שאנשים לא בשלים לחזור למירוץ ומחפשים אחר נקודת האיזון החדשה בין החיים לעבודה ובין הרוח לחומר, מחפשים סדר בכאוס של העולם שאחרי הקורונה. נקודת איזון מטבעה היא דבר חמקמק ואישי, המשתנה בין אדם לאדם ומתקופה לתקופה. ובכל זאת אפשר לומר שרוב האנשים כיום תרים אחר נקודה שיש בה יותר שלווה ופחות לחץ. במוסף החג הזה ניסינו להציג כמה התופעות, המחקרים והאנשים שפועלים כדי להמציא מחדש את נקודת האיזון הזו. אם מחברים את כולם יחד מגלים שאולי הפתרון הוא די פשוט. לרצות פחות, או כמו שאומרים בפסח: דיינו.
עם המוני הישראלים שנוהרים לנתב"ג בימים אלה, נמנה גיל מיכאלי (32), מעצב מושן (Motion) מחברת אינוביד, שטס בבוקר ליל הסדר למקסיקו וקוסטה ריקה. אלא שבתום החג, הוא לא ממש מתכנן לחזור למשרד. גם לא בדיוק להמשיך לנפוש. הוא מתכוון להמשיך לעבוד בחודש הקרוב במשרה מלאה ממרכז אמריקה האקזוטית, ובין גלישת גלים לרביצה בערסל עם שייק קוקוס - הוא צפוי לפתוח מיילים ולנהל פגישות זום.
כבר ארבע שנים שמיכאלי עובד באינוביד, שפיתחה פלטפורמה טכנולוגית לפרסום בטלוויזיות חכמות, ונסחרת בבורסה בניו־יורק. אבל אז הגיעה הקורונה, וחיווטה לו מחדש כמה חוטים בראש. "אני מגלגל את הרעיון כבר הרבה זמן", הוא מספר, "בשנה האחרונה אני כל הזמן בקבוצות של נוודים דיגיטליים למיניהם, ואחרי שנתיים לא קלות בקורונה החלטתי ללכת על זה כניסוי, שאם יצליח אעשה אותו עוד הרבה פעמים בעתיד. זו הסיבה שאני לא יוצא לחופשה רגילה, אני עושה את זה בעיקר מתוך סקרנות ורצון להתאוורר קצת".
גיל מיכאלי בדרך לחופשה לפני שנתיים. הפעם הוא נוסע עם לפטופ / צילום: פרטי
איך זה יעבוד מבחינת ההבדלים באזורי הזמן?
"האתגר העיקרי יהיה כמובן מול הצוותים בישראל, אבל למזלי העבודה שלי חופפת עם הצוותים שלנו בארגנטינה ובארצות הברית. מבחינה הזו, אני אפילו אוכל להקל על החבר'ה בארץ. בזומים אני לא רואה בעיה. הסינק היומי שלנו קורה ממילא גם כיום בין השעות 16:30 ל־17:30, כדי שיהיה נוח יותר לעובדים מחו"ל".
ואיך הגיבו הממונים עליך?
"מהרגע הראשון הם אמרו שהם זורמים איתי. אני מאוד מעריך את זה, אם כי למען האמת לא חשבתי לרגע שתהיה בעיה. אני אפילו לא תקדים באינוביד, היה בחור שעשה את זה לפניי - פעמיים. אם זה יצליח, אשמח לאמץ אורח חיים שבו מדי כמה חודשים אני טס לראות עולם, ועובד תוך כדי החוויה".
מיכאלי לא לבד. יותר ויותר ישראלים מצטרפים לאחרונה לטרנד העולמי שנקרא Workation - או בתרגום העברי המעט צולע: "חופשת עבודה" - יצור כלאיים גמיש והיברידי שהתפתח במשבר הקורונה, קצת כמו אחותו הגדולה והמפורסמת - העבודה מהבית.
בניגוד לתופעת הנוודים הדיגיטליים (Digital Nomads) המאפיינת בעיקר פרילנסרים שמטיילים ועובדים מכל מקום בעולם במשך פרקי זמן ארוכים, ה־Workation זו חיה ארגונית שהולכת וצומחת בקרב עובדים שכירים. אם עד כה, כשעובד רצה לטעום קצת מהעולם הגדול הוא נדרש לבקש חופשה ללא תשלום או להשתמש בימי החופש שלו - היום הוא פשוט בוחר לשלב בין העבודה לנופש, באישור ואף בעידוד המעסיקים.
סקר של חברת הייעוץ הגלובלית סיימון־קושר אנד פרטנרס (Simon-Kucher & Partners), מעיד על התפתחות התופעה. מתוך 7,000 משתתפים משבע כלכלות מרכזיות - סין, ארה"ב, גרמניה, בריטניה, צרפת, הולנד ורוסיה, כמעט מחצית מהנשאלים (43%) מתכננים לצאת בעתיד הקרוב לחופשת עבודה, וכ־ 76% מהם ציינו כי ישמחו להוסיף שבועיים של Workation לחופשה השנתית שלהם. לפי הסקר, רוב אוהדי חופשות העבודה בני פחות מ־45.
הגבול: שש שנים במלדיביים
בעוד ברחבי העולם ה־Workation כבר הפך לתופעה חוצת ענפים, בארץ, זה קיים כרגע בעיקר בחברות ההייטק, שעבורן מדובר בעוד אמצעי לשימור העובדים במירוץ אחר טאלנטים. אחת מהחברות שכבר החלו להטמיע את התפיסה הזו בארגון, היא חברת היוניקורן הישראלית אוגורי (Augury), שמנתחת פעולת מכונות על ידי רישום ויברציות, טמפרטורה וקול. החברה מעסיקה כיום כ־350 עובדים בישראל ובארה"ב, והיא מתכוונת לצמוח ל־500 עובדים עד סוף השנה. "אצלנו לא מאמינים באיזון המיתולוגי בין עבודה לחיים, יש רק חיים - ואוגורי היא חלק מהם", אומרת קרן רובין, VP People (גרסה עדכנית למשאבי אנוש, אם תרצו) בחברה. "אין אצלנו למשל הגבלה של ימי חופש לעובדים, הם בוחרים מתי וכמה לקחת. אנחנו מודעים לכך שהעובדים שינו תפיסה בעקבות הקורונה בכל מה שנוגע למה שהם רוצים מהמציאות".
משרדי היוניקורן הישראלי אוגורי בחיפה. מאפשרים לעובדים Workation / צילום: יח''צ
הם מבקשים לצאת ל־Workation?
"יש כבר סנוניות ראשונות. אחד העובדים שלנו הוא מפתח אלגוריתמים במקצועו, וגם מטפס הרים. הוא ביקש לעבור לעבוד לשלושה חודשים מקולורדו. אישרנו, הוא עבד, טיפס על הרים ושלח לנו תמונות מעוררות קנאה. פעם, לפני הקורונה, הוא אפילו לא היה חושב לבקש את זה - ואנחנו לא היינו חושבים להסכים.
"סיפור נוסף: עובדת בחברה קנתה לאחרונה יאכטה, כי המשפחה שלה ממש אוהבת להפליג ולנדוד. היא ביקשה לרדת לאחוזי משרה נמוכים יותר, אבל להמשיך לעבוד מהיאכטה. אלוהים יודע מאיפה יהיה לה וויי־פיי, אבל הסכמנו. כל עוד זה מתאים למה שהחברה צריכה, אז בטח שכן".
יש לכם קווים אדומים, שמעבר להם תסרבו?
"אין אצלנו ממש אישורים, אבל כן יש עניין של תיאום. אם שני הצדדים רוצים שזה יעבוד, אפשר למצוא דרכים שזה יקרה. עם זאת, אנחנו מייחסים חשיבות גדולה מאוד לעבודת צוות וחשוב שהעובדים ייפגשו גם פנים אל פנים. אנחנו מקפידים שכל העובדים שלנו בארה"ב ייפגשו פנים אל פנים פעם ברבעון, ובישראל זה קורה פעם בשבוע עד שבועיים. לכן אם מישהו יבקש ממני לעבור לעבוד לשש שנים מהמלדיביים, אומר לו שזה קצת פחות מתאים".
מיילים וקפה בקוליסאום
אז איך זלגה התופעה מפרילנסרים שאינם מחויבים למעסיק לשכירים בחברות ממוסדות? "ה־workation עונה על הצורך הבסיסי באוטונומיה של עובדים שכירים בארגונים", מנתחת מעיין גנות, המלווה מנהלים וצוותים בארגונים. "כשנותנים לאנשים יכולת שליטה בגורל התפקיד שלהם, זה מגביר מוטיבציה ומעורבות ומפחית שחיקה ותסכול", היא מסבירה. "אנחנו חיים כיום בעידן של טשטוש גבולות, רוב האנשים ממילא מחוברים במידה כזו או אחרת לעבודה גם בחופשות. ה־workation רק לוקח את זה צעד אחד קדימה ומגדיל גמישות. התופעה הזו תלך ותתחזק, בעיקר עם הצורך במיתוג מעסיקים ומרדף אחר טאלנטים בשוק העבודה הנוכחי".
עם זאת, היא מזהירה, "ארגונים שבוחרים לאשר חופשות עבודה צריכים להקפיד שהן יהיו חלק מהתרבות הארגונית ולא מס שפתיים, לא גחמה של מנהל בכיר אחד. אם קיים חשש מזה בהנהלת הארגון, תמיד אפשר להתחיל בפיילוט מצומצם בתקופות שיש בהן פחות לחץ עסקי".
סקר שפורסם באתר האינטרנט Passport Photo.Online שמספק שירותי צילום מרחוק, מאשש את הדברים: בקרב כ־1,000 אמריקאים, לא פחות מ־83% ביטאו הסכמה נלהבת להנחה שחופשת העבודה סייעה להם להתמודד עם תחושת שחיקה. 81% סברו שהיא החזירה אותם לעבודה במשרד יותר יצירתיים, ו־61% דיווחו על ירידה במחשבות שקשורות בעזיבת מקום העבודה.
בתל אביב, יש למשתתפי הסקר הזה פרטנרית אופטימית לא פחות. מיכל סימקוביץ', מעצבת ממשקי משתמש ביוניקורן הפינטק הישראלי פאנדבוקס (Fundbox) שאזרה עוז, ביקשה וקיבלה מהממונים עליה אישור לצאת ל־workation של שבועיים בנאפולי ורומא שבאיטליה. "ישבתי לאכול עם חברה שעובדת בחברת הייטק אחרת, היא סיפרה לי שכולם אצלם עושים workation ושאלה אם ארצה לעשות דבר כזה איתה", נזכרת סימקוביץ', בת 30 ונשואה טרייה. "התחתנתי רק חודש וחצי לפני כן והצעתי לבעלי לבוא גם, אבל יש לו המון עבודה. אפילו לא הספקנו לעשות ירח דבש בגלל ששנינו עובדים כל הזמן. אז חברים שלי אמרו: זה יהיה ירח הדבש שלך".
מיכל סימקוביץ', מעצבת ממשק בחברת פאנדבוקס / צילום: פרטי
הצלחת לעבוד באיטליה?
"בטח, הייתי אפילו יותר פרודוקטיבית מאשר בעבודה מהבית, כי רציתי ממש לסיים את המשימות בכל יום ולצאת ליהנות. זה גרם לי לעבוד מסודר ויעיל. שכרנו דירה עם מספיק חדרים ב־Airbnb ועשינו פגישות זום, הכל כרגיל. רק הקדמנו קצת את הפגישות כדי ששעות הערב יהיו פנויות ליציאה. בבקרים היינו שעה אחת לפני ישראל, כך שיכולנו לאכול ארוחת בוקר בנחת. מיד אחר כך עלינו כל אחת לסינק היומי שלה בזום מול הצוותים, והתחלנו לעבוד על המשימות שלנו".
אם היו לך ילדים, זה היה שונה?
"יכול להיות, אני מניחה שכן. למרות שחברה שלי, אמא טרייה, נסעה עם תינוק בן חודשים ל־workation של חודש בתאילנד עם בעלה, ראש צוות בחברת הייטק. הם נהנו מאוד".
הורידו לך ימי חופשה?
"לא נגעו לי בחופש. קיבלתי רוח גבית נהדרת מהחברה, והרגשתי שסומכים עליי. אנחנו עובדים לפי ספרינטים, בעיצוב אנחנו צריכים להיות מוכנים שבועיים לפני תחילת הפיתוח כך שזה מדיד ואפשר לדעת בדיוק אם עשינו את העבודה. דווקא הרגשתי באיטליה שיש לי דרייב אדיר, ישבתי במקומות יפהפיים ושתיתי קפה משובח, זה ממש עזר לי. אחרי הכל, כשעובדים הרבה זמן באותה סביבה יש שחיקה. לי הוורקיישן הוסיף המון מבחינת מוטיבציה ויצירתיות".
חבילות נופש ייעודיות
בינתיים, גם אתרי הנופש מזהים את הפוטנציאל העסקי הטמון במודל הנופש החדש. מלונות 5 כוכבים, חברות נסיעות ואפילו מדינות - כולם נערכים לקבלת תיירות Workation ברמות חסרות תקדים. מאז היציאה ההדרגתית מהקורונה תיירי העבודה מוצאים עוד ועוד מקומות שבהם יוכלו להתארח לצד נופשים-עובדים אחרים, ליהנות מווי פיי משובח ולשלב נופים מדהימים עם עבודה מאומצת על הלפטופ.
כך למשל אתר הנופש והספא היוקרתי בדרום קרוליינה Hilton Head Health, השיק באוגוסט 2020 חבילת נופש הכוללת חדרים עם שטח משרדים ייעודי "שיאפשרו לך להיות פרודוקטיבי כשמתקשרים מהעבודה", כפי שנכתב באתר. "בין לבין, אתר הנופש שלנו יעניק לכם גישה מהירה לשיעורי הכושר, ארוחות בריאות, בריכה וספא בשעות הפנאי. סיים את השהות שלך עם כמה שיעורי בישול, הליכה על החוף ורכיבה על אופניים, והנה, יצרתם איזון בין עבודה לחיים שלא חשבתם שאפשר". כדי לקבל את האיזון הזה, תאלצו להיפרד מסכום של 4,750 דולר לשבוע, ועוד 200 דולר עבור שימוש "במדפסת האלחוטית ושיחות ועידה בוידאו".
מתוך הקמפיין הלאומי בתיאלנד. ''גן עדן לחופשות עבודה'' / צילום: צילום מסך מהקמפיין
בתאילנד, מעצמת תיירות המצפה ל־15 מיליון תיירים זרים השנה, ראש הממשלה לשעבר פריות צ'אן אוצ'ה יצא בספטמבר 2021 בקמפיין לאומי המגדיר את המדינה כ"גן עדן לחופשות עבודה". במסגרת הקמפיין המליץ ראש הממשלה התאילנדי לתיירים ולאזרחיו להפסיק לעבוד מהבית ולעבור לריזורטים המיועדים וערוכים לחופשות עבודה. במקביל, הוא פנה לתעשיית התיירות המקומית שתחשב מסלול מחדש כך ששירותיה יתאימו גם לתיירים העובדים.
מודל שמזמין אכזבות
אבל לא לכולם מתאים המודל של שיחות זום על רקע ים טורקיז. כך למשל מיכאלי, שיצא לחודש במקסיקו וקוסטה ריקה מודה ש"אם הייתי במשפחה או בזוגיות רצינית, זה היה יותר מאתגר מבחינתי". ה־Workation לא מסתמן כחוויה לכל המשפחה, ולו מן הטעם הפשוט שהוא פותח יותר מדי פתחים לאכזבה. "הרבה דברים עלולים להתרסק כשאת יושבת על החוף באי מדהים ביוון ומנסה לעבוד כרגיל", מזהירה נועה גורדון־פרייזלר, המייצגת בישראל ביחד עם עידית משה את שיטת הניהול GTD שפותחה על ידי דיוויד אלן ומתמקדת בשיפור פריון ארגוני ופרודוקטיביות אישית.
מה למשל עלול להתרסק?
"קודם כל, הציפיות מהחופשה מול מציאות של 8־9 שעות עבודה ביום. יש פה טשטוש גבולות בין פנאי לעבודה, והעבודה עלולה להיות זו שתשתלט. זו למעשה חופשה שבה אני עושה מה שאני רוצה - אבל לא מתי שאני רוצה, אלא במגבלות ותיחום של עבודה.
"צרה אחרת היא הפיתוי האינסופי לענות על עוד מייל, או שניים או שלושה. כולם יודעים איך זה נגמר. אם לקחתי ל־workation את המשפחה או את בן הזוג, הם צפויים לשלם את מחיר העבודה שלי בחו"ל במקום לשלם אותו בישראל, מה שרק יגביר את האכזבה שלהם ועלול להוביל להתרסקות - כי זו לא באמת חופשה. אני למעשה נוסעת למקום אחר כדי להמשיך לעבוד בו".
אז מה, לא כדאי?
"תלוי למי. גם בלי לצאת ל־workation יש כיום טשטוש גבולות גדול, גם בעבודה בארץ. אז אולי עדיף לעשות את זה באיזו עיירה ציורית בפורטוגל? למי שיודע לנהל את עצמו, זו דווקא עשויה להיות חוויה נפלאה, שתתרום רבות לפרודוקטיביות ולמיקוד. מצד שני, יש אנשים שזה עלול לבלבל להם את הלו"ז ולהכניס אותם לחרדות לגבי ההספקים, כמו 'לא הספקתי את זה ולא עמדתי בזה', או 'בטח הם יחשבו שאני מטייל כל היום'. זה עלול להכניס אותם לדיווחי יתר, בניסיון להראות לממונים שהם כן עובדים.
טשטוש הגבולות הזה, היא אומרת, מחייב משמעת עצמית: "זה מטיל על העובדים אחריות לשעות העבודה שלהם. פתאום אין כבר תשע עד חמש - ולא כולם מסוגלים לעמוד בזה. גם לא קל לעבוד בלי לקבל פידבקים חיוביים, וכל ריז'קט שלילי עלול לגדול פי שלושה ב־workation. יש עובדים שזה עלול להכניס אותם ללופים לא בריאים של מה יהיה, ואולי אני חייב לחזור עכשיו".
מה הפתרון למי שבכל זאת מאוד רוצה?
"כדי להימנע מתחושות כאלו אצל העובדים ותחושות של אובדן שליטה אצל המעסיקים, התקשורת בין מנהלים לעובדים חייבת להיות לא פחות ממושלמת. העובדים חייבים לדעת מהן התוצאות הרצויות מבחינת המעביד אחרי שבוע, שבועיים ושלושה. הם חייבים לדעת מה להגיש ומתי, למה הם חייבים לענות ולמה פחות, מהן שעות העבודה, מהו המודל ומה מידת הגמישות הקיימת בו. בכל מקרה, יהיו תחומים שייפגעו ב־workation. לדוגמא, ישיבות של סיעור מוחות כשאחד המנהלים נמצא בישראל, מנהלת אחרת בקוסטה ריקה ועוד שלושה עובדים באיי יוון - לא יודעת, לי זה נשמע קצת פחות פרודוקטיבי".
בשורה התחתונה, כך נראה, workation היא חוויה שלא מתאימה לכל אחד. אם נדמה לכם שזו מלכודת דבש שלא הייתם רוצים ליפול בה, קחו בחשבון שתמיד אפשר לצאת לחופשת קומבינציה, המשלבת חופשה רגילה של כמה ימים, ומסתיימת בשבוע נוסף של workation כהלכתו. תמיד אפשר גם - וסליחה על הארכאיות - לשקול לצאת לחופשה רגילה, לחסום זמנית את הטלפון והמייל, ופשוט להתנתק מעבודה. השמועה אומרת שזה עדיין ראוי, אפילו ב־2022.