העלאת הריבית המחישה את הצורך המיידי בחינוך פיננסי איכותי

הכותבת היא חברת סגל בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, חוקרת ומרצה בתחום השיווק ומומחית להתנהגות צרכנים

לאחרונה הודיע בנק ישראל על העלאת הריבית במשק מ-0.1% ל-0.35%, ועל ציפייה כי הריבית תגיע ל-1.5% בעוד שנה. העיתונים ומהדורות החדשות מיהרו להמחיש כיצד השנויים בריבית באים לידי ביטוח בשינויים בתשלומים החודשיים של הלוואות ומשכנתאות שנצטרך להחזיר. ובצדק.

מחקרים מראים כי אנשים רבים אינם מעריכים מספיק את התשלומים שיצטרכו לשלם בהינתן ריבית מסוימת. בפרט, נמצא כי אנשים מתייחסים לריבית הפשוטה (כלומר הם מכפילים את סכום ההלוואה בגובה הריבית השנתית), מבלי להתחשב בריבית דריבית - הריבית המצטברת אותה יאלצו לשלם. לדוגמה, בסקר שנערך על אזרחים אמריקאים, הם התבקשו לציין מה יהיה סך כל הריבית שישלמו על הלוואה של 1,000 דולר לשנה, ולהעריך איזה אחוז ריבית חודשית סכום זה מגלם. נמצא כי 98% מהנשאלים העריכו הערכת חסר את גובה הריבית שישלמו. לדוגמה, אנשים שהעריכו שישלמו בסה"כ 200 דולר ריבית, העריכו שסכום זה משקף ריבית חודשית בגובה 20%, בעוד שבפועל סכום זה מגלם ריבית חודשית של 35%. ממצאים דומים התקבלו בקרב סטודנטים לתואר ראשון בארה"ב שהתבקשו לחשב את סך התשלומים שיצטרכו לבצע לאורך מספר שנים בהינתן ריבית שנתית מסויימת.

לא בעיית אי ידיעה

אולי אנשים פשוט לא יודעים מהי ריבית דריבית? נראה כי הבעיה אינה נעוצה באי ידיעה לגבי מהי ריבית דריבית או בקושי לחשב אותה. סטודנטים באחד המחקרים התבקשו להסביר מהי ריבית דריבית וכיצד היא מחושבת. נמצא כי גם סטודנטים שידעו מהי ריבית דריבית העריכו הערכת-חסר את סה"כ תשלומי הריבית שיצטרכו לשלם.

תוצאות המחקר מצביעות על כך כי אנשים מעריכים הערכת חסר את סך תשלומי הריבית שהם משלמים פשוט בגלל שהם אינם חושבים על ריבית מצטברת. נבדקים שהוצג להם לוח התשלומים העתידי בהינתן רמות שונות של ריבית שנתית קיבלו החלטות כלכליות נבונות יותר, המשקפות התייחסות לריבית מצטברת. בהתבסס על מסקנות מחקר זה ואחרים, לווים שיבחנו את לוח התשלומים הצפוי לאורך תקופת ההלוואה עשויים להיות מופתעים לרעה, ואולי אף לשקול מחדש האם לקחת את ההלוואה או לשנות את גובה ההלוואה.

החלטות מושכלות

בעשור האחרון מדינות בכל העולם, וישראל בתוכן, משקיעות משאבים רבים בחינוך פיננסי. בחלק מהתיכונים בארץ אף הוסיפו חינוך פיננסי לתוכנית הלימודים. קשה להפריז בחשיבות העניין. מחקרים רבים מצביעים על ערכו המשמעותי של חינוך פיננסי בהתנהלות כלכלית מיטיבה. עם זאת, כפי שהממצאים לעיל מראים, אין די בכך. בעולם בו אנו מוצפים במידע מסוגים שונים, לא תמיד אנו יודעים או זוכרים איזה מידע רלוונטי לאיזה החלטות. אם לא די בכך, אינספור מחקרים מצביעים על כך שההחלטות שלנו מוטות על ידי גורמים פחות רלוונטיים. לדוגמה, מחקר שערכתי מראה כי אנשים רבים מקבלים החלטות כלכליות על סמך תחושת בטן ולא על סמך עובדות כלכליות, גם כשמדובר בהחלטות משמעותיות. מחקרים אחרים מצביעים על ההתמקדות של אנשים בתוצאות המיידיות של ההחלטות שלהם, תוך כדי מתן משקל שולי להשלכות ארוכות הטווח. בהקשר של הלוואות, תחושות בטן לגבי אפשרויות שונות אינן בהכרח תואמות את ערכן הכלכלי של אפשרויות אלה, והנטייה להתמקד בתוצאות המיידיות עלולה לגרום לאנשים להעדיף הלוואות עם תשלומים קרובים נמוכים יחסית, ולהתעלם מתשלומים עתידיים שעשויים להיות גבוהים משמעותית.

כפי שהמחקר מראה, לפחות בהקשר של ריבית דריבית על הלוואות מוטב כי ללווים יהיה לוח תשלומים ברור ומפורט על מנת שיוכלו לקבל החלטות מושכלות.