הפרויקטים שמגלים: הממשלה לא באמת רוצה שתעברו לתחבורה ציבורית

הרחבת כביש 2 בין נתניה לתל אביב צפויה להוסיף בשנת 2025 עוד שני נתיבים לכל כיוון במקטע בין מחלף פולג למחלף שפיים. אלא שתכנון הפרויקט, שתקציבו מיליארדי שקלים, כולל רק נתיב תחבורה ציבורית אחד לכל כיוון, מתוך חמישה נתיבים. כעת, 14 ארגוני תחבורה וסביבה פנו לשרה התחבורה מרב מיכאלי, במחאה על החלוקה, שלא מתעדפת לטענתם מספיק את התחבורה הציבורית. "פרויקט זה מוצג ככזה שצפוי לשדרג, לכאורה, את התנועה, ובכלל זאת לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית", כתבו הארגונים באמצעות הנציג שלהם בוותמ"ל דרור בוימל מהחברה להגנת הטבע.

כיום, תנועת התחבורה הציבורית במקטע מבוססת על נתיב העדפה אחד ימני שסובל מהעדר אכיפה וממעבר של כלי רכב פרטיים דרכו לנתיבים אחרים בכביש. אחרי ההרחבה, במרכז הכביש יהיו שלושה נתיבים רגילים לרכב הפרטי לכל כיוון, נתיב אגרה מהיר לכל כיוון ונתיב תחבורה אחד בלבד - הנתיב הימני ביותר. אמנם אוטובוסים יוכלו לנסוע גם בנתיבים המהירים והזכיין אף יפעיל שם שאטלים, אך אלו ייסעו יחד עם כלי הרכב הפרטיים שישלמו אגרה כשהמודל הכלכלי שייבנה מול הזכיין אמור לאפשר נסיעה משותפת. הארגונים תקפו את שרת התחבורה וטענו שמדיניות "היפוך הפירמידה" עליה הצהירה, שאמורה לתעדף תחבורה בת קיימא, "נותרת על הנייר, ונוסעי התחבורה הציבורית נזנחים. קודם מקצים נתיבים מהירים לבעלי אמצעים, אחר כך לרכב הפרטי - ורק בסוף לנוסעי התחבורה הציבורית", כתבו הארגונים. "ככה לא ניתן לצפות למעבר של נוסעים לתחבורה הציבורית".

הצעתם היא לקבוע שהנתיבים המהירים ולפחות אחד מהם ישמש לתחבורה ציבורית בלבד ורק אם יתאפשר להכניס בהם כלי רכב רבי תפוסה, ולהעביר את נתיב ההעדפה לצד השמאלי של הכביש כך שכלי רכב פרטיים לא "ילכלכו" את הנתיב בפניות ובמעבר בין נתיבים. או במילים אחרות: לשנות כבר במסגרת התשתית שעליה עובדים היום את ההעדפה לאוטובוסים ולהקצות להם יותר תשתית.

להגנת הפרויקט נציין שבמסגרת הפרויקט מובטח שמהירות נסיעת השאטלים בנתיב המהיר לא תרד מ־70 קמ"ש ויוכלו לנסוע עליו גם אוטובוסים. בנוסף, ההסכם עם הזכיין כבר נחתם ולשינוי של ייעוד הנתיבים המהירים תהיה השלכה כספית. ואולם, בכל אופן ניתן לעשות זאת ובקלות רבה יותר ניתן לשנות את מיקום נתיבי ההעדפה או להקצות יותר נתיבים לאוטובוסים ב־8 הנתיבים הנוספים.

  

המדיניות מבולבלת

המדיניות המוצהרת של הממשלה בכלל ושל משרדי התחבורה והאוצר בפרט היא לתעדף את התחבורה הציבורית, אלא שפעמים רבות היא בוחרת במדיניות של "גם וגם" - גם התחבורה הציבורית וגם הרכב הפרטי ואילו מדיניות כזו לא מצמצמת את הפערים ולא מאפשרת לתחבורה הציבורית להיות תחרותית לרכב הפרטי והיא נשארת בעמדת נחיתות. כתוצאה מכך, הישראלים ממשיכים להביע בה אי אמון ולהדחק לפקקי הענק עם רכבם הפרטי.

"מרחב לכלי רכב עוין את הולכי הרגל והתחבורה הציבורית בהגדרה", מסביר ד"ר יודן רופא, מרצה בכיר לתכנון עירוני מאוניברסיטת בן גוריון. "אי אפשר לעשות גם וגם (גם להשקיע בתחבורה ציבורית וגם בתשתית לרכב פרטי - א"ז) כי מדיניות כזו ממשיכה להנציח את ההעדפה לרכב הפרטי והגיע הזמן לאזן את המטוטלת לצד השני לחלוטין. אחרת נמשיך להתבוסס בבוץ".

ולא מדובר רק ברמת התכנון. גם במדיניות - שר האוצר חנך בשבוע אחד גם רפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית וגם הנחה במיסוי על הדלק. הממשלה גם בעד הגדלת תקציב התחבורה הציבורית וגם בעד הנחה במכס על יבוא מקביל של כלי רכב שתחורר את קופת המדינה.

טיוח ירוק, גרסת התכנון

הדוגמאות האלו - לא לבד. בעמותת מרחב מתריעים מסלילתו של כביש חדש לחלוטין ברמת השרון והוא מתוכנן לקום במקביל לנתיבי איילון ולכביש 2, בין שכונת גליל ים בהרצליה בצפון לבין צומת הפיל בדרום והוא יהיה סמוך ל-3,100 יחידות דיור חדשות שנקבעו בהסכם בין רשות מקרקעי ישראל ומועצת העירייה. ואולם, הבדיקה התחבורתית שנעשתה דווקא הראתה שרשת הדרכים תתפקד גם בלעדיו, ויתרה מכך, בחלק מהתוואי התנועה תזרום טוב יותר ללא הכביש שימשוך תנועה אזורית, כלומר ימשוך נהגים שיבקשו "לעקוף" את הפקקים באיילון.

מתכנן הערים בני קוריץ, חבר הוועד המנהל בעמותת מרחב מסביר כי "אחרי הטיוח הירוק (greenwash) שכולנו מכירים, לאחרונה אנחנו רואים יותר ויותר פרויקטים שמתחפשים למעודדי תחבורה ציבורית, כשבפועל הם לגמרי פרויקטים עבור הרכב פרטי. מוסיפים שלושה נתיבים חדשים אבל מסמנים אחד לתחבורה ציבורית, וזה פתאום פרויקט עבור משתמשי התח"צ. אף אחד לא בודק איזה אוטובוסים עוברים או יעברו שם או כמה אנשים יוכלו להגיע ברגל לתחנות.

"הכביש ברמת השרון, זאת דוגמא מעולה. הולכים לבנות מתחרה לאיילון, ברוחב של 45 מטר, וזה בזמן שמי שיקרא את הבדיקה התחבורתית של הכביש הזה, יזהה בקלות שאין שום הצדקה לכביש הזה".

ד"ר רופא, טוען כי "המרחב שנבנה בישראל בחמישים שנה האחרונות כולו מוטה מכוניות אז קשה לתחבורה הציבורית להתחרות בהן. כשמשקיעים עוד כסף ב’הזרמת תנועה’ הוא אפקטיבי לזמן קצר עד שמתמלא שוב, זו זריקת כסף לרוח".

תגובת משרד התחבורה

תגובת משרד התחבורה באשר להרחבת כביש 2: "על מנת שלא לפגום בהליך התכנוני החוקי, איננו יכולים להשיב על ההתנגדויות מחוץ למוסדות התכנון. יודגש כי המהפכה התחבורתית לקידום תשתיות תחבורתיות בנות קיימא לא תצלח אם לא נעמיד מערכות תשתיות מתאימות. הימנעות מתכנון נכון צופה פני עתיד של מערכות אלה תרחיק את היכולת של משרדנו להעמיד מערך תפעולי מתקדם, שיתחרה ברכב הפרטי, וישמור על ערכים סביבתיים" .

תגובת עיריית רמת השרון באשר לעוקף: "רשת הכבישים הנוכחית כבר היום פקוקה לגמרי ובוודאי אינה בנויה להכיל את תוספת התנועה שצפויה מהשכונות החדשות ואזורי התעסוקה והפנאי. לצערנו המדינה נכשלת שוב ושוב ביצירת פתרונות של תחבורה ציבורית יעילה, לכן, לא נאפשר להעצים בנייה מבלי לייצר פתרון שלם וכולל שיאפשר חיים סבירים ונוחים במרכז שפקוק כבר היום. הכביש ייתן מענה לשורה ארוכה של ליקויים תחבורתיים הקיימים כיום ויאפשר תיעדוף תנועת הולכי רגל, אופנים, ותחבורה ציבורית במרכז העיר למען תושבי רמת השרון".