אודות פרויקט מודל לחיקוי
אומרים לנו שחייבים לרכוש דירה, שאי אפשר לצמצם את מספר המכוניות בערים,
שקשה לשלב אוכלוסיות מגוונות בעבודה ושמשבר האקלים בלתי נמנע. בשטח, יש
בישראל שפע של יוזמות ציבוריות ופרטיות שמוכיחות שאפשר אחרת ומצליחות לענות על שאלות כמו: איך מחזירים את המרחב הציבורי להולכי הרגל ואת הטבע אל עצמו? מה הופך נתיב תחבורה ציבורית לאפקטיבי ואילו כלים נדרשים כדי להכפיל את מספר הזכאים לבגרות או כדי לבנות פרויקט טוב של דיור להשכרה ארוכת טווח?
גלובס מציג שורה של פרויקטים בתחומי הדיור, הסביבה, התכנון העירוני והחינוך שיכולים לשמש דוגמה לאחרים ולהיות מודל ליוזמות נוספות שישפרו את החיים כאן. צריך רק ללמוד ולהסיק מסקנות.
התרחבותה והתעצמותה של ההתחדשות העירונית בישראל הביאו לעלייה בשכיחות שיתופי הציבור, אך לא בטוח שכולם יודעים במה מדובר.
"תכלית הליווי החברתי ושיתוף הציבור בפינוי־בינוי היא להפוך את התושבים לשותפים", אומר עו"ד רונן חרותי, מנהל תחום ההתחדשות העירונית בגומא גבים, חברה הפועלת לבניית אמון בין גורמי התחדשות עירונית. "שואפים להבטיח שהדיירים באמת לוקחים חלק בתהליך".
אחד המיזמים שבהם פועל עו"ד חרותי, ושבו הושלם שלב שיתוף הציבור הוא פרויקט תקוע 33-11 בדרום תל אביב, בשכונת נווה אליעזר, שבו מתוכנן פינוי של 96 יחידות דיור בארבעה בנייני שיכון, ובניית 315 יחידות במקומן. הפרויקט אושר להפקדה בוועדה המקומית, נבחר בו היזם - יוסי אברהמי וקבוצת אלמוגים - והוא נמצא בשלב הכנת תוכנית העיצוב.
כיצד תהליך שיתוף הציבור מתבצע? עו"ד חרותי מסביר: "בשלב ראשון מכירים את המתחם, שזה אומר להכיר את התושבים. השלב הבא הוא כנס דיירים, ובחירת נציגות. כשיש נציגות, מתחילים לעבוד בשני צירים: חברתי ותכנוני. הצד החברתי כולל איסוף מידע על דיירים. עזרה ובצרון, חברה בת של עיריית ת"א־יפו, אמונה על הצד התכנוני, שעיקרו קידום התב"ע".
"מסייעים לבעלי הדירות"
"אנחנו פועלים עבור בעלי הדירות, מסייעים להבין את מקומם, מייצגים מול האדריכלים ומול העירייה ועוד", מספרת אדריכלית גיליה ברגר קוליץ, סמנכ"לית התחדשות עירונית בעזרה ובצרון. "לאחר בחירת הנציגות נבחר עו"ד שמייצג את הדיירים, ואחריו מפקח הבנייה", ממשיך עו"ד חרותי. "בשלב הבא מתחילים לעבוד על מכרז היזמים ועל הסכם מול היזם".
המקום שבו נמצא כיום הפרויקט בתקוע אינו מובן מאליו, שכן הדיירים שיזמו את המהלך עשו זאת לפני כמעט עשור - אך נתקלו בקשיים, עד כניסתה של חברת עזרה ובצרון לתמונה.
אחת הדיירות שנטלה חלק בשיתוף הציבור היא מרים דוידוב גליבוב. "עזרה ובצרון נכנסו ב־2017. השיתוף החל בישיבות", היא מספרת. "בהמשך קיבלנו הדרכה לגבי התהליך. לאחר ההתקשרות עם היזם, עזרה ובצרון זזו. היום אנחנו עם הפנים לפינוי".
"זה תהליך יפה", מציין עו"ד חרותי. "המפגש הראשון עם הדיירים היה ב־2018, ובתוך שלוש שנים התב"ע אושרה ונבחר היזם". אלי גינזברג, מנכ"ל עזרה ובצרון: "כניסתנו כגורם שמעוניין בצורכי הדיירים ובהתחדשות העיר, שינתה את כללי המשחק. זה לא רק שיתוף ציבור, זו שותפות".
שיתופי ציבור נעשים לא רק במיזמי התחדשות עירונית, אלא גם בתוכניות שרלוונטיות לעשרות אלפי אנשים. אחת כזו היא תוכנית המתאר החדשה לרמלה, המונה כ־76 אלף תושבים.
"התהליך ברמלה החל בזמן הקורונה", מספרת אדריכלית נעמה מליס, בעלת משרד מליס אדריכלים ומתכנני ערים, היושבת בראש צוות תכנון תכנית המתאר. "בשל הנסיבות זה כלל בעיקר ראיונות אישיים ושיחות קבוצתיות בזום, לצד ראיונות טלפוניים".
בירור צרכים כולל
התושבים שנטלו חלק בשיתוף הציבור העלו סוגיות רבות, ביניהן שמירה על הרב־תרבותיות ועל "פסיפס" הקהילות המאפיין את העיר. "התהליך נמשך כמה חודשים", מוסיפה אדריכלית מליס, "ובהתאם למה שהציבור אמר, ניסחנו את המטרות ואת היעדים, לצד החזון. כעת אנחנו בשלב גיבוש המתווים השונים לתוכנית המתאר".
שאלה מרכזית היא באיזו דרך מעריכים האם שיתוף הציבור טוב? נראה כי השאלה נותרה פתוחה. במסמך "שיתוף ציבור במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות", שהנפיק מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביוני 2019 בכתיבתו של אהוד בקר, צוין כי ה־OECD קבע כמה משתנים למדידה, ובהם היקף האימוץ המערכתי של האמצעים שהוצעו בהליך; הביקורת על השימוש באמצעים אלה; וטיב המתודולוגיה שבה נעשה שימוש לאורך ההליך.
חנה שפירא, מתכננת חברתית, סוציולוגית אורבנית, ומתכננת ערים ושותפה בחברת שפירא הלרמן מתכננים: "אני אוהבת להגיע דרך ההתארגנות המקומית, אבל שיתוף ציבור הוא גם שיתוף של אנשי המועצה והעירייה. עבור התהליך צריך דו־שיח ומרחב פעולה בתכנון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
