עיכוב על גבי עיכוב: הנסיעה בקו המבוקש במרכז הארץ

מדד גלובס ו־Moovit מתפרסם בעיתון מדי חודש וחושף את אמינות התחבורה הציבורית בישראל. כמדי חודש, בניתוח מרץ נבחנו 828 מסלולי נסיעה של 520 קווי אוטובוס עירוניים ב-47 רשויות, בין הימים א’-ה’ ובשעות 07:00-09:00. במסגרת המדד, נבדקו הקווים בזמן הגעתם לתחנה האמצעית ולתחנה האחרונה במסלול לעומת לוחות הזמנים של משרד התחבורה, וזאת כדי לשקף בצורה הטובה ביותר את הפערים והשפעתם על נוסעים.

ממדד חודש מרץ עלה שלתחנה הסופית הגיעו בזמן 19% מהאוטובוסים או באיחור של עד 5 דקות, 11% הקדימו עד 5 דקות ו-22% הקדימו יותר מ-5 דקות. מבחינת האיחורים, 14% מהאוטובוסים איחרו לתחנה בין 5 דקות ל-10 דקות, 19% מהאוטובוסים איחרו בין 10 ל-20 דקות, ו-15% מהאוטובוסים איחרו לתחנה יותר מ-20 דקות. במילים אחרות, 70% מהאוטובוסים איחרו או הקדימו משמעותית לתחנה (יותר מ-5 דקות), כש-48% מהאוטובוסים איחרו באופן משמעותי.

במדד הקודם, שבחן את חודש פברואר, לא נבדקו זמני ההקדמה של האוטובוסים אלא האיחורים בלבד. מהנתונים הקודמים עלה ש-52% מהקווים איחרו באופן משמעותי לתחנה הסופית, פער של 4% ביחס למרץ. בחודש הבא, ניתן יהיה לבחון את השינויים גם בהקדמות הקווים.

כאמור, במדד גם נבחנת ההגעה לתחנה האמצעית בקו. מהנתונים הללו עלתה תמונה מעט יותר אופטימית: 34% מהאוטובוסים הגיעו בזמן או איחרו עד 5 דקות, 15% מהם הקדימו עד 5 דקות ו-10% הקדימו יותר מ-5 דקות. מבחינת האיחורים, עלה ש-20% איחרו לתחנה ב-5 עד 10 דקות, 17% איחרו בין 10 ל־20 דקות ו-3% מהאוטובוסים איחרו יותר מ-20 דקות. כלומר, 51% מהאוטובוסים איחרו או הקדימו לתחנה האמצעית במסלול, כש-40% איחרו באופן משמעותי.

שגרת יום שנפגעת

מהנתונים ניתן לראות שההקדמות והאיחורים המשמעותיים הצטברו לאורך מסלולי הנסיעה של הקווים, ונסיעות שהיו עדיין בהלימה סבירה יחסית ללוחות הזמנים עד אמצע המסלול, השתבשו ברובן לקראת סופו. שיעור הנסיעות בתדירות נמוכה עמד על 61%, כך שהאיחורים והקדמות משמעותיים בוודאי השפיעו על הנוסעים, בשל זמני ההמתנה הארוכים שהם נדרשים להמתין בתחנות, חוסר היכולת לתכנן את יומם כראוי, הצורך לבצע החלפות של אוטובוסים במהלך הדרך, ולעיתים איחור משמעותי של אוטובוס עלול לגרור לשיבוש רציני יותר של תכנון הנסיעה.

  

איחורים והקדמות משמעותיים משפיעים גם על קווים תדירים, בהם זמני הנסיעות נקבעים על פי מרווחים קבועים. למשל, כשאוטובוס מגיע בכל 10 דקות או רבע שעה, האיחורים וההקדמות עלולות לגרום להמתנה מרובה, כשאל התחנה מגיעים בו זמנית שני אוטובוסים מאותו הקו (האוטובוס שהקדים או איחר, והאוטובוס שהגיע בזמן). כך נוצרים פערים משמעותיים בין המרווחים שאמורים להיות קבועים בין הנסיעות.

קשה לסמוך על השירות

בשל האיחורים, העיכובים וההקדמות, ישראלים רבים מעדיפים לנסוע ברכב פרטי על פני תחבורה ציבורית. מומחים מסבירים שכדי שאנשים יעדיפו לנסוע בתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי, צריך להציע נסיעה מהירה ויעילה יותר עבורם באוטובוסים. עם זאת, בישראל, בה חסרים אלפי נהגי אוטובוס ומרבית מרכזי הערים שלה נעדרים נתיבים ייעודיים לתחבורה הציבורית, האוטובוסים נוסעים לאט יותר כי הם עוצרים בתחנות בכל כמה מאות מטרים, ומיד לאחר מכן חוזרים להשתלב בפקק אחרי כלי הרכב הפרטיים. נוסף על מהירות הנסיעה שנותרת בנחיתות, הנוסעים בישראל גם לא יכולים לסמוך על השירות בשל היעדר אמינות, שכן אין משמעות לפרסום לוחות הזמנים, אם הם מפורסמים בכלל.

אם לא די בכך, תחנות רבות לא ראויות להמתנה כה מרובה ממספר סיבות. ראשית, ברובן אין הגנה מספקת משמש או מגשם, והן משמשות בעיקר להצגת פרסומות. שנית, חלקן עומדות בסמוך לכבישים ראשיים ולא לרחובות עירוניים, כך שלמשתמשי התחבורה הציבורית (שהם גם הולכי רגל), מדובר בסביבה עוינת ולא נעימה להמתנה. הסיבה השלישית היא שבמקרים רבים התחנות כלל לא מונגשות לאנשים עם מוגבלות.

בעקבות כשלי התחבורה הציבורית, נדרש טיפול שורש שכולל בתוכו תהליכים ארוכי טווח כמו התאמת התכנון העירוני, גיוס אלפי נהגים ושינוי תנאי עבודתם. בשלב זה, ניתן לבצע פעולות פשוטות ומהירות יותר כדי לשפר את השירות, כמו סלילה מיידית של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית על חשבון נתיבים לרכב הפרטי, אך משרד התחבורה עדיין לא נקט בפעולה זו. נתיבי העדפה, שבנייתם בישראל אורכת שנים, הוכחו לא רק ככאלו שמשפרים באופן משמעותי את מהירות הנסיעה בתחבורה ציבורית, במיוחד בשעות השיא, אלא גם כאלו שמסייעים לשמור על מהירות נסיעה קבועה ואף עשויים להבטיח את אמינות השירות.

מקרה מבחן: קו 47 רעננה- תל אביב

הקו הפופולרי מתחיל בצומת רעננה ועובר דרך רחוב אחוזה בעיר. הוא מגיע לבית לוינשטיין וממשיך דרך הרצליה ורמת השרון אל צומת הכפר הירוק, ומשם הוא עובר לאורך דרך נמיר בתל אביב, קניון עזריאלי, רחוב המסגר, ולבסוף מסתיים בתחנה המרכזית בדרום העיר. בשעות הבוקר, זמן ההגעה לתחנות מתואם עם זמן ההגעה המתוכנן כמעט עד להרצליה, אך בתחנה הסמוכה לעירייה נוצר פער של כ-5 דקות, כשבמחלף הכפר הירוק הוא כבר עולה ל-12 דקות, וברחוב המסגר הפער מגיע ל-18 דקות.

  

האיחורים מצטברים במהירות רבה יותר בנסיעה בקו בשעות אחר הצהריים ובכיוון ההפוך, ומסתיימים ב-20 דקות איחור בתחנה הסופית.