פירמת ההון סיכון YL ונצ'רס, המתמחה בהשקעות בסטארט-אפים ישראלים מתחילים בתחום הסייבר, הודיעה היום על השלמת גיוס 400 מיליון דולר לקרן החמישית שלה. הקרן החמישית, שגויסה בחודשים האחרונים, היא הגדולה ביותר אי פעם של YL ונצ'רס, כאשר היקף קרן שלוש של YL היה במקור 75 מיליון דולר וקרן ארבע 135 מיליון דולר.
ההון המנוהל של YL ונצ'רס, מונח שמתייחס לכמות הכסף שגייסה הקרן ממשקיעים מאז הקמתה, מגיע כעת ל-800 מיליון דולר. המשקיעים של YL הם מסורתית בעלי ממון פרטיים מחו"ל, ללא גופים מוסדיים וללא ישראלים, וכמה עשרות מהם עומדים מאחורי קרן חמש החדשה.
צוות קרן YL ונצ'רס / צילום: YL Ventures
קרן YL ונצ'רס הוקמה ב-2007 על ידי יואב לייטרסדורף, שמתגורר בקליפורניה, ושמה מורכב מראשי התיבות של שמו. YL הייתה הקרן הישראלית הראשונה שהתמחתה ספציפית בהשקעות סייבר, אך מאז קמו לה מתחרות מתמחות כמו סייברסטארטס של גילי רענן, גלילות קפיטל וקבוצת טים8, שהתחילה מהתמקדות בסייבר. עד היום השקיעה YL ב-25 חברות, מתוכן 11 נמכרו, אחת נסגרה ו-13 עדיין פעילות.
כבר הנזילה חלק מהחזקות הגדולות
שנת 2021 הייתה מוצלחת מאוד עבור YL, שרשמה שלושה מימושים גדולים של החזקותיה מקרן שלוש. המימוש הראשון היה מכירת החזקותיה של YL בחד הקרן אקסוניוס, שמפתח מערכת לזיהוי ואבטחת מכשירים המחוברים לרשת הארגונית, תמורת 270 מיליון דולר. מספר חודשים אחר כך, מכרה YL את מרבית החזקותיה בחד קרן אחר, חברת אבטחת הענן אורקה סקיוריטי, תמורת סכום מוערך של למעלה מ-250 מיליון דולר. YL הכניסה עוד מעל 100 מיליון דולר ממכירת הסטארט-אפ מדיגייט, המתמחה באבטחת תשתיות של בתי חולים.
בראיון לגלובס מנובמבר האחרון חשף לייטרסדורף את תוצאות הקרן השלישית שהחלה להשקיע ב-2017. קרן שלוש השקיעה בסך הכל 121 מיליון דולר בסטארט-אפים, כולל שימוש ב-SPV, קרנות משנה אליהם המשקיעים מאחורי YL מזרימים כסף נוסף לצורך השקעה בסבבי המשך של חברת פורטפוליו מהקרן. בעקבות שלוש העסקאות אשתקד, קרן שלוש כבר החזירה למשקיעים שלה סכום של 454 מיליון דולר נטו, לאחר ניכוי דמי ההצלחה של YL. השווי על הנייר של החזקות YL, שעדיין לא מומשו מהקרן, עמד נכון לנובמבר על 279 מיליון דולר נוספים.
במונחי הון סיכון, קרן שלוש של YL הציגה תשואה כוללת של פי 5.4 נטו על הכסף המושקע ורשמה שיעור החזר שנתי למשקיעים (Net IRR) של 110%. לשם השוואה, שיעור ההחזר השנתי של קרן שהחלה להשקיע ב-2017 ונמצאת בעשירון העליון העולמי עמד בנובמבר על 64%, לפי הסטנדרט של PitchBook .
במקרה של אקסוניוס, השווי של החברה כבר קפץ ביותר מפי שניים מאז מימשה YL את החזקותיה ולכן לכאורה הקרן הפסידה רווח גדול יותר. מאידך, בעוד קרנות רבות מחזיקות בימים אלו בתשואות נפלאות שכולן על הנייר, לאחר שנים חלומיות להייטק העולמי כששווי הסטארט-אפים רק טיפס מעלה, YL נמצאת בעמדה טובה יותר כאשר היא מימשה חלק משמעותי מהחזקותיה הגדולות, עובדה משמעותית לאור שינוי המומנטום שחווה שוק הטכנולוגיה בימים אלו.
בנוסף ללייטרסדורף (שמוגדר שותף מנהל), הצוות של YL כולל את עופר שרייבר וג'ון ברנן, שניהם שותפים בכירים. במקביל לגיוס הקרן הרביעית, הודיעה YL על מינוי שני שותפים נוספים - שרון זימן (סמנכ"לית השיווק בקרן) ומייקל קורטז (חבר בצוות ההשקעות). הקרן מתהדרת גם ברשימה של למעלה מ-115 יועצים פעילים, כולל למשל ג'ורג' קורץ, מייסד ומנכ"ל ענקית הסייבר האמריקאית קראוד סטרייק.
"קשה לקצץ בהוצאות הסייבר"
לדברי שרייבר, אף שהיקף הקרן החדשה גדול משמעותית מקודמותיה, YL תמשיך לנקוט באותה אסטרטגיה ותשקיע במסגרתה ב-10 סטארט-אפים חדשים בשלב הסיד הראשוני, בקצב של שלושה סטארט-אפים בשנה בממוצע, כמו בעבר. ההיקף של הקרן יאפשר ל-YL להמשיך להשקיע בחברות גם בשלבים מתקדמים יותר, ללא צורך לגייס SPV, קרנות משנה חדשות להשקעות המשך.
בשיחה עם גלובס התייחס שרייבר גם לשינוי המומנטום המשמעותי בשוק ההשקעות בסטארט-אפים, בעקבות הירידות החדות במניות הטכנולוגיה בוול סטריט בחודשים האחרונים. "אנחנו רואים בשוק כבר האטה, כשהקרנות הגדולות, שמובילות סבבי המשך בסטארט-אפים, הופכות ליותר קפוצות בהשוואה לשנה-שנתיים האחרונות", אומר שרייבר. "זה משפיע על גודל סבבי הגיוס, על השווי שמקבלות החברות ועל הביצועים העסקיים שסטארט-אפים צריכים להגיע אליהם כדי לגייס מימון נוסף. בשנתיים האחרונות השוק יצא מקורלציה ועכשיו הדרישות מסטארט-אפים עולות חזרה. במצב הזה חלק מהחברות נמצאות בפער בין התוצאות העסקיות שלהן לתוצאות שהקרנות רוצות עכשיו לראות מהן. חלק מהחברות ידביק את הפער אבל לא כולן".
אלו עצות אתם נותנים לסטארט-אפים שלכם בימים כאלו?
"החברות צריכות להתמקד במה שחשוב ולהגיע לציוני הדרך הנכונים מבחינת המדדים העסקיים. זה בא יחד עם אחריות בצד הפיננסי, לא להשתגע עם הוצאות ענקיות כי אנחנו בתקופת חוסר ודאות, לא לנסות לגדול בצורה חסרת אחריות, כי אז החברות יכולות להיות בבעיה כשינסו לגייס את הסיבוב הבא. עם זאת, צריך לזכור שהצורך בכלי סייבר ימשיך להיות גדול. הסייבר הוא שוק הגנתי שטוב להיות בו גם כשהתעשייה בירידה, כי לארגונים קשה לקצץ בהוצאות אבטחת מידע ולהסתכן בתקיפות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
