כשחברת לואו קוסט מודיעה כי היא נאלצת לוותר על מושבים במטוסיה, אין סימן חזק מכך שמצוקת כוח-האדם בענפי התיירות והתעופה שוברת שיאים. מאחורי ההודעה החריגה הזו עומדת חברת איזי ג’ט הבריטית, שמתכננת לצמצם את מספר המושבים במטוסי ה-A319 שלה, בכדי שתוכל להפעיל את טיסות הקיץ עם צוות של שלושה דיילים במקום ארבעה. המהלך נעשה לא כדי לחסוך בהוצאות, אלא לנוכח הקושי לגייס עובדים.
כידוע, מספר המועסקים בחברות תעופה, במלונות, בנמלי תעופה ובתעשיות התיירות האחרות ירד בתקופת הקורונה, יחד עם התיירים שנעלמו. אלא שהתיירים כבר חוזרים, ואילו העובדים לא. בחלק מהמדינות, כמו בריטניה וישראל, המחסור בכוח-האדם בולט יותר. חברות התעופה הבריטיות נאלצו לבטל מאות טיסות בחודש שעבר, והמגמה לא נעצרת.
בריטיש איירווייז, למשל נערכת לצמצום 10% מלו"ז טיסות הקיץ שלה, לנוכח המחסור בעובדים. החברה נפרדה מכ-10,000 עובדים בתקופת הקורונה, וכעת, בדומה לחברות רבות בעולם, מנסה לגייס חזרה - אך לא בהצלחה מרובה. השבוע ביטלה החברה ביום אחד 120 טיסות פנים שהיו אמורות להמריא מהיתרו, בדיוק מהסיבה הזו.
המשבר לא נעצר באירופה. גם בארה"ב מודיעות החברות על ביטולים מאולצים של טיסות, לנוכח מחסור בעובדים. כך, חברת ג’ט בלו הודיעה כי תבטל 8%-10% מטיסותיה החודש לנוכח המחסור בכוח-האדם, וזאת על אף שגייסה לאחרונה 2,500 עובדים.
אייר קנדה העריכה כי המחסור בעובדיה יגביל אותה לביצוע של 90% מלו"ז הקיץ המתוכנן. מנכ"ל יונייטד איירליינס, סקוט קירבי, אמר כי המחסור החמור בטייסים בארה"ב יוביל לפער בין התפוסה הפוטנציאלית ובין היכולת להפעיל טיסות, וחזה כי המשבר לא ייפתר בחמש השנים הבאות. המחסור בצוותי האוויר אף מוביל את החברות להפנות נוסעים לשירותי התחבורה היבשתית, כתחליף לטיסות פנים או לטיסות קצרות בתוך ארה"ב ואירופה. אמנם מדובר גם בנימוק סביבתי, אך מאחוריו ניצבת היכולת המוגבלת של החברות להפעיל לוח טיסות.
המחסור בנתב"ג
כפועל יוצא מהמחסור בכוח-האדם, העיכובים הפכו לחלק בלתי נפרד מעולם התעופה. לעתים מדובר בסיטואציות חריגות ממש, דוגמת זו שחוו נוסעי וויז אייר בטיסה שהמריאה מתל אביב ללונדון בשלוש שעות עיכוב. אותה טיסה לא יכלה לנחות בלונדון, מהנימוק שאין כוח-אדם שיטפל במטוס, והנוסעים מצאו את עצמם במרחק 300 ק"מ מהיעד - לאחר שהמטוס נחת בשדה תעופה קטן ביורקשייר.
מצוקת כוח-האדם באה לידי ביטוי גם בעולמות הכבודה. מזוודות לא תמיד מספיקות לעלות על המסועים בטיסות עם בעליהן, בהלוך ובחזור. מנכ"ל נתב"ג, שמואל זכאי, מעריך כי בשדה חסרים כ-600 עובדים בסקטורים השונים, מתוך כ-2,000 עובדים קבועים ועוד 2,000 עובדים זמניים. למגויסים לעבודה ניתן מענק של 2,500 שקל, סוכריה שככל הנראה אינה מפתה מספיק.
"המחסור בעובדים בתעופה חוצה יבשות, מדינות וסקטורים", אומר מומחה התיירות והתעופה יוסי פישר. "עובדים בשדות התעופה, צוותי קרקע של חברות תעופה, צוותי אוויר, מחסור אדיר בטייסים, ובשוק הישראלי גם מחסור במאבטחים - כל אלו גורמים לביטול אלפי טיסות. נחשפנו לבעיה בפסח, אבל בקיץ אני צופה שהמשבר יחריף. נצטרך להגיע 3-4 שעות לפני טיסות, ומי שמזמין טיסות קונקשן יצטרך לחשב לפחות שעה וחצי-שעתיים בין טיסה לטיסה".
הירידה הכפויה בהיצע הטיסות תגולגל בסופו של דבר לכיס הנוסעים - ככל שההיצע קטן אל מול הביקוש, המחירים יעלו - וזאת עוד לפני שישקפו את הזינוק במחירי הדלק.
הכוח ה"חלוד" בענף
המחסור בכוח-האדם לא נעצר בגזרת התעופה: גם בתעשיית התיירות, שנפגעה ראשונה בקורונה והיא האחרונה להתאושש ממנה, משוועים לעובדים. בתחום התיירות הנכנסת בישראל (מדריכים, נהגים וכו’) הועסקו לפני פרוץ המגפה 2,500 עובדים, וכיום נותרו כאלף.
"התיירות הפכה לתחום שהעובדים לא מרגישים שבטוח לחזור אליו", אומר יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת תיירות נכנסת. "תנועת התיירות תחזור, אבל לא יהיה מי שיקלוט אותם. הכוח באתרי התיירות ‘חלוד’ כבר עכשיו".
גם ברשתות בתי המלון משוועים לכוח-אדם, והמצוקה שהייתה קיימת טרום המגפה הלכה והחריפה. בארה"ב לבדה נמחקו ב-2020 יותר מ-670 אלף משרות בתחום התפעול במלונאות, ועוד 4 מיליון משרות בתעשיות הסובבות. המחסור בעובדים מוביל לירידה ברמת השירות בבתי מלון, ולפתרונות יצירתיים כמו ניקוי החדר והחלפת מצעים רק לפי דרישה מפורשת של האורח.
"רשתות בתי המלון הגדולות פרסמו לאחרונה דוחות רבעוניים המשדרים אופטימיות, לנוכח חזרה לתפוסות של עידן טרום הקורונה, אך באותה נשימה כולן מצביעות על מחסור שגורם להן להגביל הזמנות ותפוסה", אומר פישר. "המצב הזה מוביל לירידה בשירות, אלא שמנגד רמת המחירים גבוהה מזו שהייתה לפני הקורונה".
נשיא התאחדות המלונות, אבי ניסנקורן, סבור שמצוקת העובדים בענף המלונאות הגיעה "לשלב קריטי". במכתב שהפנה לרכזת תעסוקה באגף תקציבים במשרד האוצר, דורש ניסנקורן להגדיל מיידית את מכסת העובדים הזרים מהפיליפינים שמוקצים לעבודה במלונות בעוד 1,700 עובדים. המכסה הקיימת כיום, שלא מוצתה מטעמי קורונה ובירוקרטיה, עומדת על 2,000 עובדים. במשרד האוצר אומרים כי הבקשה להגדלת המכסה נבחנת.
נזכיר כי ב-2019 הועסקו בענף המלונאות בישראל 42 אלף עובדים, ועם פרוץ המגפה הוצאו 37.5 אלף מתוכם לחל"ת. כ-10,000 עובדים לא שבו לעבוד, כאשר עיקר המחסור מורגש בעובדי חדרנות וניקיון. אלא שלפי המכתב של ניסנקורן, במקצועות אלה "ישראלים לא מעוניינים לעבוד. כך היה בעבר, וכיום החמיר המצב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
