האם מחירי האנרגיה והסחורות הם הבועה הבאה?

הכותב משמש כחבר ועדות השקעה ודירקטוריונים, ויועץ פיננסי בתחומי השקעות סחירים ואלטרנטיביים  

לאורך השנים השווקים הפיננסיים חווים עליות וירידות, כאשר מדי פעם מסיבה כלשהי מתנפחת לה בועה פיננסית. בועות שכאלו מתנפחות על פי רוב לאורך זמן וקשה עד בלתי אפשרי לדעת מתי ומה יגרום להן להתפוצץ. אבל הפיצוץ תמיד מגיע.

לעיתים זה בסקטור מסוים (בועת הדוט-קום בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת), לעיתים במכשיר מסוים (בועת ביטקוין או NFT בשנתיים האחרונות), ולעיתים - מה שלדעתי ראינו בשנת 2021 - הבועה מקיפה את כל "נכסי הסיכון" באשר הם, ללא הבדל מהותי בין תחומי פעילות. פשוט משום שהכסף זול, ובשל היעדר אלטרנטיבות השקעה והצטרפות של משקיעים לא מנוסים לשוק ההון.

כל אלה (ועוד) "מנפחים" את הבועה, עד שבסוף בא מישהו עם סיכה (במקרה שלנו - יו"ר הפדרל ריזרב האמריקאי, ג'רום פאוול) ומפוצץ אותה, במהירות ובאגרסיביות.

בשנת 2021 עלו שוקי המניות בשיעורים דו ספרתיים, מתוך הנחה שבשנים שלאחר הקורונה הכלכלות יצמחו באופן ניכר. בעידן של ריבית אפסית (וריביות ריאליות שליליות), והיעדר אלטרנטיבות ראויות להשקעה - המשקיעים נהרו לנכסי סיכון, ושוקי המניות, ובראשן מניות הצמיחה, התנפחו באופן מוגזם.

במקביל, האינפלציה החלה לעלות, בשלב הראשון כריבאונד לירידת מחירי הנפט בשנת הקורונה (2020), ובהמשך בשל בעיות בשרשרת האספקה, נסיגה בגלובליזציה העולמית, עלייה במחירי ההובלה וחומרי הגלם, וצמיחה כלכלית שתמכה בתעסוקה ובכוח הקנייה במרבית מדינות העולם. כל אלה התניעו וליבו תהליך אינפלציוני, שהתחיל בצד ההיצע ובהמשך התרחב גם לצד הביקוש.

הבנקים המרכזיים הבינו שאי אפשר להמשיך עם ריביות אפסיות, ובחלק גדול ממדינות העולם החל תהליך של עליית ריבית, בהובלת הפד האמריקאי, אשר עתיד על פי המסתמן כיום להעלות את הריבית לכ-3% בעוד שנה. מדובר בתהליך חד ומהיר שדורש התאמת מחירים של כלל הנכסים הפיננסיים.

מניות הצמיחה צנחו בהובלת ענקיות הטק

מטבע הדברים, וכתגובה לעלייה באינפלציה ובציפיות להעלאות ריבית - תשואת האג"ח הממשלתית של ארה"ב ל-10 שנים, שעמדה על 1.6% בתחילת השנה, עלתה ל-3%, תהליך שגרם הפסדי הון ניכרים למשקיעי האג"ח בכל העולם.

מניות הצמיחה, שנסחרו במכפילים דמיוניים, ספגו ירידות חדות מתחילת השנה: מדד הנאסד"ק בירידה של 25%, ומניות FAANG (ענקיות הטק שיפורטו בהמשך) שהובילו את השווקים בשנים האחרונות ומשקלן במדדים התנפח עד מאוד, ספגו ירידות חדות (פייסבוק  ירדה 41%, אמזון  35%, אפל  13% "בלבד", נטפליקס  צנחה 70% וגוגל 20%). מנגד, סקטור האנרגיה נהנה מעליות חדות מתחילת השנה, בהשפעת עליית מחירי הנפט והגז בעולם.

כך הבועה "התורנית" החדשה שנוצרה בשנה האחרונה היא במחירי האנרגיה והסחורות. וגם בועה זו תתפוצץ, כשרוחות המלחמה באוקראינה יירגעו, בעוד מספר שבועות (נקווה) או חודשים.

מחיר הנפט, שנסחר נכון להיום ברמה של 102 דולר לחבית, והגיע גם לרמה של 120 דולר לחבית במהלך חודש מרץ, מושפע בעיקר מהמלחמה באוקראינה ובעקבותיה החשש מסגירת ברז הגז הרוסי לאירופה, ומסוגיות פוליטיות (שהרי מדינות אופ"ק, ובראשן ערב הסעודית, נמנעות מלהגדיל את התפוקה מטעמים שאינם כלכליים).

כשמחירי הנפט והגז יירדו, זה ילווה גם בירידה במחירי הסחורות החקלאיות, ובהתאם גם בציפיות האינפלציה, לקראת תחילת חזרה לנורמליות (בהנחה שלא ייכנס גורם חדש למשוואה, כמו וריאנט של וירוס אלים חדש או אירוע עולמי אחר).

עם קצת אומץ וסבלנות, גם המשבר הזה יהפוך להזדמנות

אז מה עושים עכשיו? להערכתי, אם לא יהיו התפתחויות שליליות שיחמירו את זירת המלחמה באוקראינה, אנו מתקרבים לתחילת התהליך שתיארתי לעיל, ועל כן עליית תשואות האג"ח, הירידות בשוקי המניות והתחזקות הדולר בעולם - מתקרבות למיצוי.

במהלך ירידות השערים האגרסיבי שחווינו בשבועות האחרונים ירדה רמת מכפיל הרווח החזוי של מדד S&P500  מרמה של 21 ל-19. נזכיר כי גם כעת, לאחר עליית התשואות החדה, התשואה הריאלית באג"ח ארה"ב ל-10 שנים היא סביב 0%, הכלכלה האמריקאית חזקה וצומחת (ובפרט שוק התעסוקה), ולכן שוק המניות מהווה להערכתי חלופה לא רעה לשוקי האג"ח, במיוחד אחרי גל הירידות האחרון.

זאת ועוד, כמו בכל משבר, גם בשבועות האחרונים לא מעט מניות ואג"ח חברות סבלו מסחף הירידה בשווקים הרבה מעבר למה ש"הגיע להן". לכן עם קצת אומץ וסבלנות, ובאמצעות בחירה סלקטיבית נכונה, ניתן יהיה להפוך (גם) את המשבר הזה להזדמנות.