גבר בשנות ה-30 לחייו שחזר לישראל מטיול במערב אירופה אושפז באיכילוב במצב קל לצורך השגחה, לאחר חשד שלקה באבעבועות הקוף (MonkeyPox). מדובר במקרה הראשון בישראל של המחלה.
■ התגלה מקרה ראשון בישראל של אבעבועות הקוף. זה מה שידוע על המחלה | שאלות ותשובות
בימים האחרונים נרשמה בבריטניה התפרצות קטנה של המחלה, הדומה לאבעבועות שחורות אך פחות קטלנית. אומנם בינתיים המחלה לא מפושטת, ולא נשמעות אזהרות מגפה, אולם מן החקירה האפידמיולוגית עולה כי המחלה הופיעה גם אצל אנשים שאינם קשורים אלה לאלה ושלא ביקרו במדינה בה המחלה אנדמית. מכאן מעריכים החוקרים כי ישנה תחלואה סמויה באבעבועות הקוף באוכלוסייה. מאז הדיווח על המקרים בבריטניה, אותרו מקרים בודדים גם בפורטוגל, בספרד ובארה"ב.
שמונה מקרים אותרו בבריטניה מתחילת מאי, מספר גבוה יחסית מחוץ למרכז ומערב אפריקה. אחד הנדבקים דיווח כי היה בניגריה, שם המחלה אנדמית, אבל נראה כי האחרים נדבקו בתוף בריטניה, ולאף אחד מהם לא היה מגע ידוע עם הנדבק שהגיע מניגריה. גם תזמון מחלתם לא נראה מתאים לאפשרות שהוא היה מקרה 0 במדינה.
הנדבקים האחרים נחלקים לשתי קבוצות, שנראה שאין ביניהם קשר. שלושה מהם מגיעים ממשפחה אחת, והיתר הם גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, וכולם כנראה נדבקו בלונדון. העובדה שיש שתי קבוצות שונות של נדבקים, מעידה כי ישנה כנראה תחלואה סמויה באוכלוסייה, כך מסר ארגון הבריאות העולמי לאתר הביומד STAT.
בפורטוגל כבר מדובר ב-20 מקרים, אבל לא ידוע על הקשר ביניהם.
שיעורי ההדבקה בין בני אדם עלו?
אבעבועות הקוף היא מחלה הגורמת לתסמינים דמויי שפעת, כאבים, בלוטות לימפה נפוחות וגם לאבעבועות - מכאן שמה.
באפריקה מסתובבים שני זנים של המחלה. לאחר מהם שיעורי תמותה של בין 1 ל-10 נדבקים, והיא גורמת לתחלואה קשה יותר ומסכנת יותר את הילדים. ככל הנראה הזן שהגיע לבריטניה הוא הזן הקל יותר, שגורם לתמותה של כ-1 ל-100 נדבקים (בערך כמו הקורונה בראשית דרכה לפני ההתחסנות), אך במקרה של אבעבועות הקוף, הסיכון הוא רב במיוחד לילדים ותינוקות.
למרות שהמחלה אנדמית באפריקה, המחקר סביבה לא היה רב, ולכן לא ברור אם שיעורי התמותה הללו צפויים גם בטיפול רפואי של מדינת מתפתחת.
עד היום מחלה זו הייתה נחשבת כבעלת שיעורי הדבקה נמוכים בין בני אדם. באפריקה, אצל רוב החולים ההדבקה היא ישירות מבעלי חיים - דווקא לא קופים אלא בעיקר סנאים, חולדות ומכרסמים אחרים, כשהסיכון הגדול ביותר הוא בנשיכה.
ב-2018 התגלה מקרה אחד של אבעבועות הקוף בבית החולים שערי צדק. מדובר היה באדם שעובד בניגריה, ונראה כי הוא לא הדביק אנשים נוספים. ב-2003 הייתה התפרצות של אבעבועות הקוף בארה"ב, בה נדבקו 47 איש, אבל כולם נדבקו ישירות מכלבים, ואף אחד לא העביר את המחלה לאנשים נוספים.
דווקא בגלל זה, הדיווחים מבריטניה מעוררים עניין ומטרידים מעט. ייתכן כי היכולת של הווירוס להדביק בין בני אדם, עלתה מעט, אך זה עדיין לא בטוח.
הילדים כיום אינם מחוסנים
אף שרמות הדאגה כרגע נמוכות, רשויות הבריאות בבריטניה ומחוץ לה פוקחות עין. ניתן כנראה לחסן נגד המחלה ביעילות חלקית באמצעות חיסון לאבעבועות שחורות. חיסון זה ניתן כחלק משגרת החיסונים בישראל עד שנת 1980, וגם מאוחר יותר ניתן לעתים לחיילים (כנראה בגלל החשש לפגוש במחלה כנשק ביולוגי) ולעובדי מערכת הבריאות שהיה סיכון שיפגשו חולה. כך, הילדים של היום אינם מחוסנים.
החיסון לאבעבועות שחורות יעיל בכ-85% במניעת תחלואה תסמינית באבעבועות הקוף, אך מדובר בחיסון חי מוחלש, שיכול להיות בעל תופעות לוואי חמורות באנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת.
בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחות של אבעבועות הקוף במדינות בהן המחלה אנדמית, למשל ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. נראה כי הסיבה היא ההכחדה של האבעבועות השחורות והפחתת הביקוש לחיסון למחלה זו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.