הצצה לאוטופיה: פסח הדגים מה קורה לאוטובוסים כשהנתיבים פנויים

אם פעם נסעתם באוטובוס שנתקע בפקק וחשבתם איך היו נראים החיים שלכם אם תנועת האוטובוסים הייתה זורמת, יכולתם אולי לטעום מזה במהלך חול המועד פסח בחודש אפריל. מדד גלובס ו-Moovit בדק כיצד הכבישים הריקים יחסית בחול המועד ובמהלך יתר ימי החודש שבהם הילדים עוד היו בחופשות מבתי הספר וחלו מועדים וחגים שונים נוספים השפיעו על התנועה בכבישים - שעליהם נעים גם האוטובוסים.

מדד גלובס ו-Moovit מתפרסם בעיתון מדי חודש וחושף את אמינות התחבורה הציבורית בישראל. כמדי חודש, בניתוח אפריל נבחנו 828 מסלולי נסיעה של 520 קווי אוטובוס עירוניים ב-47 רשויות, בין הימים א’-ה’ ובשעות 09:00-07:00. במסגרת המדד נבדקו הקווים בזמן הגעתם לתחנה האמצעית ולתחנה האחרונה במסלול לעומת לוחות הזמנים של משרד התחבורה, וזאת כדי לשקף בצורה הטובה ביותר את הפערים והשפעתם על הנוסעים. בחודש אפריל שבו חל חול המועד פסח, הפרדנו את התקופה הזו מיתר ימי החודש שכן מועסקים רבים במשק שהו בחופשה יחד עם התלמידים במערכת החינוך. ואולם, כפי שתוכלו לראות, חופשת התלמידים שחרגה מעבר לימי חול המועד ומועדים וחגים נוספים שחלו בחודש זה השפיעו על תנועת האוטובוסים בערים.

ירידה באיחורים, עלייה בהקדמות 

אם בוחנים את ימי חודש אפריל ללא שבוע חול המועד, ניכרת ירידה קטנה בכמות האיחורים ועלייה קטנה בכמות ההקדמות והסיכוי לפספס את הנסיעה בשל כך. 37% מבין האוטובוסים הגיעו בזמן לתחנה האמצעית בקו, 16% הקדימו עד 5 דקות, 11% הקדימו יותר מ-5 דקות. מבחינת האיחורים לתחנת האמצע הרי ש20% מהאוטובוסים איחרו 5-10 דקות. 15% מהאוטובוסים איחרו ב-10-20 דקות ורק 1% איחרו יותר מ-20 דקות.

  

לשם השוואה, במהלך חודש מרץ 34% מהאוטובוסים הגיעו בזמן, וגם אז 20% מהאוטובוסים איחרו 5-10 דקות, 17% איחרו לתחנת האמצע 10-20 דקות ו-3% איחרו מעל 20 דקות.

אם בוחנים את התחנה הסופית, הנתונים קצת פחות טובים ביחס לתחנה האמצעית גם בחודש זה ובעיקר באיחורים ובהקדמות הקיצוניים. 25% מהאוטובוסים הקדימו ביותר מ-5 דקות, 11% איחרו מעל 20 דקות. כלומר ביותר משליש מהנסיעות חלו חריגות חמורות מלוחות הזמנים בתחנה הסופית. אומנם מדד זה משפיע על מיעוט מקרב הנוסעים אך ההשפעה ניכרת במיוחד על מי שנדרש למשל לעלות באחת התחנות שמאמצע הקו ועד לסופו כדי להגיע ליעד שלו או כדי לבצע החלפה והוא למעשה "סופג" את מרבית השיבושים.

טעימה ממציאות אלטרנטיבית

ומה קרה בחול המועד, אז חלק גדול מהמועסקים במשק היה בחופשת פסח? תפעול התחבורה הציבורית השתפר מהותית: בתחנת האמצע של הקווים 39% מהאוטובוסים הגיעו בזמן (ועד 5 דקות איחור) ו-30% הקדימו עד 5 דקות. כלומר, 69% מהאוטובוסים הגיעו לתחנה בזמן או בהקדמה או איחור של עד 5 דקות (לעומת 53% ביתר ימי חודש אפריל ו-49% בחודש מרץ).

עיקר הבעיה כשהכבישים פנויים יותר היא בהקדמות משמעותיות של התחבורה הציבורית - 24% מהאוטובוסים הקדימו ביותר מ-5 דקות - נתון שגורם לבלבול מערכת הזמנים כולה: כשמדובר בקווים שאינם תדירים (קרי יותר מתדירות של כל 15 דקות) פספוס של האוטובוס שהקדים משמעותית יגרום להמתנה ארוכה מאוד, כשהקווים תדירים במיוחד ויוצאים בכל כמה דקות, כל הקדמה נחשבת למהותית במיוחד שכן היא גוררת זמן המתנה לאוטובוס כשלאחר מכן מופיעים שני אוטובוסים יחד.

בכל אופן, במהלך ימי חול המועד האוטובוסים כמעט ולא איחרו באופן משמעותי. רק 6% מהאוטובוסים איחרו 5-10 דקות לתחנה האמצעית. רק 1% מהם איחרו 10-20 דקות לתחנה ופחות מאחוז אחד מהאוטובוסים איחרו מעל ל-20 דקות לתחנת האמצע.

למעשה, ימי חול המועד יכולים להמחיש, גם אם באופן חלקי, כיצד הייתה נראית תנועת האוטובוסים אם הם היו נוסעים על רשת של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית: המהירות הייתה משתפרת באופן כה מהותי עד שהייתה מחייבת את שינוי לוחות הזמנים במשרד התחבורה כדי למנוע הקדמות כה חריגות. ועדיין התמונה לא מלאה שכן הנתיבים בימי חול המועד לא שימשו רק את תנועת האוטובוסים וגם אם תנועת המכוניות הייתה דלילה יחסית היא לא נעלמה לחלוטין.

על כל פנים, ימי חול המועד יכולים אולי לשקף אוטופיה ביחס למציאות שבה התחבורה הציבורית פועלת בימים אלו. המחסור החמור בנהגי האוטובוסים מונע מחלק מהחברות לעמוד בתנאי המכרז ואוטובוסים לעיתים לא יוצאים כלל מתחנת המוצא, אחרים מדלגים באופן ניכר על תחנות. היעדר נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית גורר עיכובים רבים שמצטרפים לאותו מחסור בנהגים ומשפיעים על צאתם של האוטובוסים הבאים בסידור העבודה של הנהגים והלופ חוזר על עצמו. אומנם נדרש טיפול שורש בבעיות התחבורה הציבורית, אך כפי שהוכיחה תקופת חול המועד - הקמתם המהירה של נתיבי העדפה יכולה להקל באופן מיידי על כשלי תחבורת האוטובוסים בישראל.

מקרה מבחן: קו 54 במרכז גוש דן

היעדר נתיבי העדפה בר"ג וגבעתיים מקפיץ את האיחור

את השינויים שחודש אפריל, ובמיוחד חול המועד פסח, השית על התחבורה הציבורית ניתן לראות בקלות באמצעות בחינה של ממוצע הנסיעות בקו 54 בגוש דן. הקו החשוב עובר ממסוף כרמלית בדרום-מערב העיר תל אביב בסמוך לשוק הכרמל דרך כיכר השעון ביפו, דרום תל אביב, שוק התקווה, שכונות מזרח תל אביב, גבעתיים, רמת גן, קניון איילון, רמת החייל ומסתיים במסוף עתידים. במהלך חודש אפריל (ללא שבוע חול המועד) כבר אחרי 10 תחנות היה הבדל של כמעט 10 דקות בין תכנון הקו לבין הממוצע החציוני של הנסיעות בקו.

  

באזור שוק התקווה מבוצעות עבודות להקמת הרכבת הקלה בגוש דן מבלי להקצות נתיבי העדפה ובפקקים הרבים שנוצרו שם עומדים גם אוטובוסים - וכשהאוטובוס מגיע לרחוב יגאל אלון כבר חלפו 31 דקות, לעומת 19 דקות מתוכננות. בנחלת יצחק הפער גדל ל-15 דקות, בקניון איילון הפער קופץ ל-27 דקות לאחר נסיעה בגבעתיים וברמת גן שבהן כמעט ולא קיימים נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית. הנסיעה מסתיימת לאחר 82 דקות במקום 52 דקות - פער של חצי שעה בין התכנון לממוצע החציוני של הביצוע, לאחר "הנחת" חודש אפריל.

זאת משום שבמרץ למשל, המצב היה גרוע בהרבה והפער גדל ל-40 דקות. 92 דקות נסיעה במקום 52 דקות נסיעה - כמעט פי שניים. בחול המועד, לעומת זאת, הפער עמד על 20 דקות "בלבד".