בכירה בממשל האמריקאי מספקת הצצה ליחסים המורכבים עם סין ושולחת אזהרה לישראלים

בשנות השבעים של המאה ה־19 עקפה ארה"ב לראשונה את בריטניה והפכה לכלכלה המובילה בעולם, טייטל שהולך עמה ומזוהה איתה לצד "מנהיגת העולם החופשי". אלא שבתוך עשר שנים כל זה עשוי להשתנות, אם יתאמתו התחזיות לפיהן סין, היריבה הכלכלית הכי משמעותית שלה בזירה הבינלאומית, תעקוף אותה. כבר היום כמה חוקרים טוענים כי על פי פרמטרים מסוימים, מבחינה כלכלית סין כבר גדולה מארה"ב.

סין, פעם כלכלה אגררית ענייה, הפכה בתוך 40 שנה בלבד למנוע של הקפיטליזם העולמי. כמאה שנים לאחר שכלכלת ארה"ב עקפה את זו של בריטניה, החלה הצמיחה המטאורית וכנראה חסרת התקדים בהיסטוריה של סין, באמצעות שורה של רפורמות שהסיטו את הכלכלה המתוכננת בסגנון הסובייטי לכיוון כלכלת שוק קפיטליסטית.

מבחינה כלכלית זו הייתה הצלחה כבירה. הכלכלה הסינית זינקה מתמ"ג של 150 מיליארד דולר בלבד ב־1978 לכלכלה של טריליון דולר ב־1997 ו־16.3 טריליון דולר ב־2021. סין היא הכלכלה היחידה ששמרה על ממוצע צמיחה של 9.5% בשנה מ־1979 עד 2018. ההערכות העדכניות מדברות על כך שבשנת 2030, בייג'ינג תעקוף לראשונה את וושינגטון עם תמ"ג בהיקף של 33.7 טריליון דולר לסין לעומת 30.4 טריליון לארה"ב.

  

על פי דוח ממרץ של "מרכז בלפר" - מכון המחקר ליחסים בינלאומיים בבית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד - "הנס הכלכלי של הצמיחה המתמשכת של סין בארבעת העשורים האחרונים, שעמדה על קצב ממוצע של פי ארבעה מזה של ארה"ב, מגדיר מחדש את הסדר הכלכלי העולמי".

על פי המכון, בעוד שסין תעקוף את ארה"ב מבחינת התמ"ג בעוד פחות כעשור, "אם בוחנים את הכלכלה הסינית על פי קנה המידה שגם ה־CIA וגם קרן המטבע הבינלאומית מחשיבים כמדד הטוב ביותר להשוואת כלכלות לאומיות - שווי כוח קנייה (PPP) - סין ​​כבר התעלתה על ארה"ב והפכה לכלכלה הגדולה בעולם".

על פי הדוח, ישנם עוד פרמטרים משמעותיים שמלמדים על ההתחזקות של סין על חשבון ארה"ב. בין היתר, סין לקחה מארה"ב את הבכורה והפכה למפעל הייצור של העולם; היא עקפה את ארה"ב והפכה לשותפת הסחר מספר אחת של רוב המדינות בעולם; היא ביססה את עצמה כחוליה החיונית ביותר בשרשרת האספקה ​​הגלובלית הקריטית בעולם; והיא גם החליפה את ארה"ב כמנוע העיקרי של הצמיחה הכלכלית העולמית, כאשר מאז המשבר הפיננסי של 2008, שליש מכל הצמיחה בתוצר העולמי התרחשה במדינה אחת בלבד: סין.

בנוסף, מציינים חוקרי מרכז בלפר, בשנת 2020 החליפה סין את ארה"ב כמדינה שבה המספר הגדול ביותר של החברות הבינלאומית בעלות הערך הגבוה ביותר במדד 500 החברות המובילות של Fortune, בפעם הראשונה.

איום על המודל הדמוקרטי

ההשלכות של התחזקות סין על חשבון ארה"ב הן רבות וחורגות מעבר להיבט הכלכלי. מבחינה צבאית, למשל, בשנת 2022, ההוצאה הביטחונית של סין אמורה לעלות ב־7.1% ל־230 מיליארד דולר - התקציב השני בגובהו בעולם, אך עדיין רחוק מארה"ב שמוציאה כיום פי שלושה, כ־690 מיליארד דולר, על ביטחון. ההערכה היא כי שככל שהכלכלה הסינית תגדל, כך יגדל גם התיאבון של הדרקון הסיני לעקוף את ארה"ב במירוץ החימוש. במצב דברים כזה, נראה שסכסוך צבאי הוא עניין של זמן.

לא רק ההיבט הצבאי או הכלכלי מטריד. סין אמנם איננה דיקטטורה לפי ההגדרה הקלאסית של המילה, אך ההצלחה הכלכלית חסרת התקדים של המודל הסמכותני של מדינת־המפלגה־האחת, שבראשה עומד הנשיא ומזכיר המפלגה הקומוניסטית, שי ג'ינפינג, מאיימת על עצם המודל הדמוקרטי.

עם סדר יום קפיטליסטי בגיבוי ריכוזיות בסגנון קומוניסטי ומנהיגות אוטוריטרית, מצליחה סין לעשות לעולם החופשי בית ספר. גם אם התחזיות לגבי שנת 2030 לא יתאמתו במועד המדויק, המגמה ברורה. בסופו של דבר הדרקון ינצח את פסל החירות. סימני השאלה לגבי ההשלכות של ההתעצמות הסינית הם רבים והעתיד הגלובלי אינו ברור: אם ההצלחה של המודל הסיני האוטוריטרי תערער את הדמוקרטיות מבפנים, אם מדינות המערב יצטרכו לקחת צעד אחורה מבחינת זכויות העובדים כדי להתמודד עם כוח העבודה הזול מסין, ושאלות נוספות.

מי שלוקחת ברצינות הרבה ביותר את הסכנות האלה כיום היא ארה"ב, שמתריעה ומזהירה את בעלות בריתה ושותפותיה מפני הכוח הגובר של סין ומהאינטרסים שלה, לפעמים תוך הפעלת לחצים כבדים. הטענה הבסיסית של ארה"ב היא שהאינטרסים של בייג'ינג הם לא בהכרח רק כלכליים, או רק צבאיים או רק מדיניים. פעמים רבות הם מעורבבים כולם ביחד, למרות שהנושא שעומד על הפרק הוא לעתים רק "עסקה כלכלית" כגון בניית מערכת כבישים באפריקה, הצבת מסילת רכבת באירופה או הקמה ותפעול של נמל בחיפה.

בשנים האחרונות הפעילה ארה"ב לחצים ישירים על ישראל לבטל עסקאות מסוימות עם סין, ביניהן ביטול חוזה המכירה של מערכת ההגנה הצבאית, הפלקון, הפסקת מכירת המל"ט של התעשייה האווירית "הארפי", שהביא לבסוף לפרישה של מנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון מתפקידו בלחץ האמריקאים ב־2005, והתנגדות אמריקאית ל"נוכחות סינית" בנמל חיפה או בבנייה של מנהרות הרכבת בתל אביב, בטענה כי אלה יאיימו על אוניות הצי האמריקאי, בסיס חיל הים הישראלי ואפילו על הקרייה בתל אביב.

"לא עימות אלא תחרות אסטרטגית"

אחרי קריירה עשירה בסוכנות הביון האמריקאית, ה־CIA, באקדמיה ובמכוני מחקר, בינואר 2021, זמן קצר לאחר חילופי הממשל בוושינגטון עם בחירת ג'ו ביידן לנשיא, מונתה ד"ר ג'ונג פק לשליחה המיוחדת של הבית הלבן לענייני סין. במסגרת תפקידה במחלקת המדינה, היא אחראית על כל מה שקשור בהתמודדות עם סין.

פק הגיעה לישראל בימים האחרונים לסדרת פגישות אינטנסיבית עם פקידים וגורמי ממשלה ישראלים רבים במשרד החוץ ובמשרדים אחרים בנוגע למערכת היחסים הישראלית עם סין. היא התפנתה מהלו"ז העמוס לטובת ראיון עם "גלובס" על יחסי ארה"ב־סין ומיקומה של ישראל בין שתי המעצמות, וכן על צפון קוריאה והשליט הצעיר שמנהל אותה, קים ג'ונג און, עליו היא כתבה ספר ביוגרפי, שיצא לאור לפני כשנתיים. הספר שואב מהידע ומהניסיון העמוק שלה כקצינת מודיעין.

לפני יותר מ־20 שנה, נשיא ארה"ב דאז ג'ורג' בוש האב קבע כללי משחק חדשים כשאמר ש"סין אינה שותפה אסטרטגית אלא מתחרה". איפה אנו עומדים היום? האם סין התפתחה מלהיות מתחרה ליריבה של ממש?
דר" פק: "התגובה שלנו לסין הייתה להתחרות בה באופן אסטרטגי, ואנחנו עושים זאת קודם כל על ידי השקעה בעצמנו. שנית, אנחנו עושים זאת באמצעות תיאום עם בעלות בריתנו והשותפות שלנו, ושלישית על ידי תחרות ברפובליקה העממית של סין כדי להגן על האינטרסים שלנו ולקדם את החזון שלנו לעתיד. כך שלא מדובר בעימות אלא בתחרות אסטרטגית, וישנו גם ניסיון למצוא תחומים שבהם אנו יכולים לשתף פעולה עם בייג'ינג. לכן, לא הייתי קוראת לזה יריבות - הייתי קוראת לזה תחרות יותר מאשר עימות".

"נגבה מחיר ממי שיפלוש למדינות אחרות"

בזמן שאוקראינה הדהימה את העולם בחוסן שהפגינה מול רוסיה, רבים הפנו מבט למזרח, לטייוואן ולסין, ששאיפותיה לשלוט באי מעולם לא היו מוסתרות. בתחילת המלחמה היה נראה שסין מקבלת השראה מהמהלך הרוסי. ביידן אמר ביום שלישי שיגן על טייוואן במקרה שתותקף - מדיניות שהיא כמובן מנוגדת לעמדה המוצהרת של מחלקת המדינה בעשורים האחרונים - האם אנו צפויים לראות שידור חוזר של המלחמה באירופה בין רוסיה לאוקראינה בעוד כמה שנים?
"אנחנו מתנגדים לכל פעולה המבקשת לשנות את הסטטוס קוו באמצעים של כוח, ונעשה מה שאנו יכולים כדי לוודא שטייוואן תוכל להגן על עצמה. אנחנו גם ממשיכים לעודד את בייג'ינג להיות בשיח עם טייוואן, כך שהמדיניות שלנו לא השתנתה כלל".

"לגבי רוסיה ואוקראינה, אנחנו ממשיכים לעמוד לצד העם האוקראיני והממשלה האוקראינית נגד הפעולות הזוועתיות והלא­־חוקיות שרוסיה מבצעת באוקראינה, וכמובן אנו מעריכים את שיתוף הפעולה של ישראל בעניין זה. אנחנו מנסים להעביר מסר למדינות אחרות, שחושבות להפר את עקרונות הריבונות הטריטוריאלית - שילמדו מהדרך בה הקהילה הבינלאומית התאחדה באופן חסר תקדים, ושיראו איזה מחיר רוסיה משלמת על הפעולה הברוטלית שלה. אני מקווה שמדינות אחרות יבינו שהקהילה הבינלאומית תפעל באופן אחיד, ושאנחנו נגבה מחיר מכל מי שחושב לפלוש למדינות אחרות".

"ובהקשר הזה אנו מביטים לעבר ההצהרה המשותפת מ־4 בפברואר, כששתי המדינות, רוסיה וסין, הכריזו שאין מגבלות לשיתוף הפעולה ביניהן. אנו רואים את התיאום האסטרטגי הגובר בין בייג'ינג למוסקבה ב חשש רב ואנו ממשיכים ללחוץ על בייג'ינג להצטרף לקהילה הבינלאומית בגינוי הפעולות הרוסיות. מבחינת טייוואן, אני מקווה שהלקח שאפשר להפיק מזה הוא שחשוב שאנחנו ובעלות בריתנו והשותפים שלנו נעמוד יחד ונוודא שהמקרה של אוקראינה לא חוזר על עצמו.

בחודש שעבר פורסם בוול סטריט ג'ורנל שבאחת הפגישות עם פקידים כלכליים בכירים, הנשיא שי ג'ינפינג אמר שחיוני להראות ששיטת "המפלגה האחת" של סין היא אלטרנטיבה עדיפה על הדמוקרטיה הליברלית של המערב, ושארה"ב נמצאת בדעיכה הן כלכלית הן פוליטית. האם הוא צודק לגבי זה?
"אני מעדיפה לא לעבוד או לחיות על בסיס מה שהממשלה הסינית אומרת על ארה"ב. בשבוע שעבר חגגנו 45 שנים לשיתוף פעולה בין ארה"ב לאסיה, והנשיא אירח מנהיגים של שמונה מדינות אסיאתיות בוושינגטון לפסגה שנמשכה יומיים. יש לנו אסטרטגיה לאזור האוקיינוס ההודי והשקט, שהכרזנו עליה בפברואר, ושנועדה ליצור שגשוג וחוסן ולהגדיל את הביטחון שלנו בחלק הזה של העולם. אנחנו ממשיכים להיות מאוד מחויבים לבריתות והשותפויות הוותיקות שלנו גם עם מדינות המזרח התיכון ואפריקה וסביב העולם, בין אם מדובר בחילופי סטודנטים, בקשרים בין העמים, או בנושאי ביטחון, כך שאני מעדיפה להתמקד בדברים שאנחנו כן רוצים לעשות.

 הנשיא שי ג'ינגפינג והנשיא ביידן בשיחת וידאו, נובמבר 2021 / צילום: Associated Press, Susan Walsh

אני מבין, אבל באותה העת, נראה ששיטת "הקפיטליזם בתוך המדינה" (STATE CAPITLISM) של סין, עובד יותר טוב מהשוק החופשי האמריקאי. ברמה הכלכלית, כל התחזיות מהשנה-שנתיים האחרונות אומרות שהכלכלה הסינית תעקוף את הכלכלה האמריקאית בתוך כ־עשור. האם זה באמת בלתי נמנע?
"אנחנו ממשיכים להאמין ולטעון, והנשיא ביידן היה מאד ברור לגבי זה כשאמר בפומבי ש'השיטה הדמוקרטיה עובדת'. אנחנו מתנגדים לחזונות פוליטיים־אוטוריטריים ולמאמצים של מדינות אוטוריטריות לכפות את החזון הזה על העולם. אנחנו נמשיך לעבוד עם בעלות בריתנו ושותפינו על בניית חוסן נגד זה, וכן לוודא שיש לנו ביטחון אנרגטי, ושאנחנו עובדים ביחד בנושאי אקלים ובסוגיות של ביטחון תזונתי, כמו גם בונים עתיד בר קיימא לכל העמים שלנו. אז אנחנו ממשיכים לפעול תחת אמונתנו והעדויות המוכחות לכך שדמוקרטיות יפעלו ופעלו בהצלחה בעבר.

"אנחנו גם נמשיך לעמוד מאחורי כך שהמחויבות האמריקאית לאזור המזרח התיכון ולעולם כולו תכלול קשרים בין אנשים, כלכלות, סחר והשקעות, ביטחון, ביטחון אנרגטי וכו'.

"אני דוחה את הרעיון שמערכות סמכותניות מצליחות יותר. אנחנו פועלים למען כבודם של כל בני האדם, למען הכבוד של אנשים עובדים. אנחנו רוצים לוודא שאנחנו מטפלים במשבר האקלים שהוא משבר קיומי עבור אנשים במזרח התיכון ובעולם בכלל שיש בו כיום מקומות שבהם איים ממש שוקעים בים, קווי חוף נסוגים וקרחונים נמסים - לכל אלה יש השפעות עמוקות על ביטחון המזון שלנו ועל דברים יומיומיים שהם חשובים לנו. אז דמוקרטיות כן עובדות ואנחנו נמשיך לבנות על זה עם בעלות הברית שלנו ועם השותפות שלנו.

באותו הזמן ארה"ב אמרה לבעלות בריתה ולידידותיה בשנים האחרונות להיזהר מהשתלטות סינית זוחלת על הביטחון הלאומי שלהן ועל התשתיות שלהן, כולל למשל בנמל חיפה בישראל. איך השותפות שלכם מגיבות לכך והאם ארה"ב מרוצה מהתגובה הישראלית?
"אני רוצה להיות מאוד ברורה בעניין הזה שלא מדובר בעם הסיני עצמו, אבל אנחנו בהחלט מתנגדים לפעולות של סין, שהן בעייתיות מאוד. זו שיחה שניהלנו עם ישראל ועם עשרות בעלות ברית ושותפות אחרות, כדי לוודא שישראל והמדינות אחרות 'נמצאות במושב הנהג' (לא מוּבלוֹת ובשליטה ומודעות מלאה לכל האינטרסים - ר"ב) בניהול היחסים שלהן עם סין ובמעורבותן עם ישויות הקשורות לסין, בין אם מדובר בעסקים או בכל דבר אחר. למדנו מהיחסים שלנו עם סין לקחים שאנו יכולים להעביר הלאה לבעלות בריתנו כדי לנסות לעזור להן להיות חסינות יותר, לשאול את השאלות הנכונות, ולהיות מועצמות בכל פעולה שיחליטו לנקוט".

ויותר ספציפי לגבי ישראל, האם ארה"ב מרוצה או לא מהתגובה הישראלית לאזהרות והפניות האמריקאיות כפי שהזכרתי בנמל חיפה, שלמורת רצונה של ארה"ב, הסינים בסופו של דבר כן בנו אותו, וישנם שיתופי פעולה נוספים בולטים בין ישראל לסין.
"באופן כללי, ארה"ב מאוד מעריכה את מערכת היחסים עם ישראל, שהיא עמוקה מאוד, ואנחנו מלאים הכרת תודה על השותפות ביננו בכל התחומים. כמובן, שכבעלות־ברית ושותפות אנחנו רוצים לוודא שאנחנו צועדים ביחד ופועלים כתף אל כתף מול אתגרים משותפים. אני לא חושבת שזה רק עניין של להיות מרוצים או לא מרוצים".

כמה מזה נובע מנקודת מבט כלכלית אמריקאית וכמה מזה מנקודת מבט ביטחונית?
אני לא חושבת שזה עניין של או־או, בגלל שזו לא הדרך בה סין רואה את הדברים. אני חושבת שכלכלה זה ביטחון וביטחון זה כלכלה, ולכן כל כך חשוב שארה"ב תמשיך להיות מעורבת בכל הרמות. מבחינה טכנולוגית, אנחנו רוצים לוודא שיש לנו הגנות טובות, שכל נקודות התורפה ביחסים האלה מוגנות, ושהאנשים שעוסקים בחדשנות יהיו בטוחים בכך שהמידע שלהם מוגן היטב. ולכן אנחנו חושבים על העתיד, אנחנו רוצים לוודא שאנו סוגרים את נקודות התורפה האלה, ומוודאים שאנחנו נמצאים בעמדה טובה לקראת העתיד.

לפני שבוע העלו ב"וול סטריט ג'ורנל" את השאלה 'מי ניצחה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין?', התשובה שלהם הייתה שאף מדינה לא השיגה את ההישגים שהיא ביקשה ושתיהן פגעו בכלכלות שלהן. האם המדיניות של העלאת מכסים הייתה שגויה והאם העובדה שממשל ביידן המשיך את המלחמה באמצעים אחרים היא לא החלטה שגויה?
"לאורך השנים ראינו כיצד סין מעניקה לחברות סיניות סובסידיות לא הוגנות, מציפה את השוק בסחורה שלה, עוסקת באופן פעיל בפריצות סייבר כדי להשיג קניין רוחני - אלו שיטות והתנהגויות שאנחנו מתנגדים להן ואנחנו נמשיך לגבות מחיר בעדן. בהתבסס על הפעולות של סין שראינו עד כה, חשוב לנו להתייחס לצעדים שהיא נקטה בהם שמזיקים לסביבה העסקית, שפוגעים בריבונות של מדינות, או ביוזמות החדשניות שלהן ובמגזרים הטכנולוגיים שלהן.

  

"בסופו של יום אנחנו רוצים שסין תשחק בהוגנות על המגרש וזה האינטרס שלנו לוודא את זה. כידוע, יש לנו מערכת יחסים מאוד מורכבת עם בייג'ינג אבל יש לנו גם מערכת יחסים כלכלית עם בייג'ינג. כך שזה האינטרס של שתי המדינות לוודא שיש לנו סביבה המסייעת לצמיחה כלכלית בת קיימא, שלא מזיקה לאקלים ושמכבדת את זכויות העובדים שלה. הייתי רוצה להאמין שאלה רעיונות שהם אטרקטיביים גם לבעלות בריתנו ולשותפות שלנו, ואנחנו נמשיך ללחוץ על המדינה הסינית להפסיק פעילויות שמנוגדות לרעיונות האלה, כל עוד הן נמשכות".

בהתייחס למתקנים הצבאיים הסיניים בג'יבוטי ואולי גם באיחוד האמירויות הערביות ולהסכמים האסטרטגיים של סין עם איראן והיחסים המתחממים שלה עם ערב הסעודית - מה הם היעדים והשאיפות של סין במזרח התיכון בימינו? ועד כמה ארה"ב מוטרדת מהם?
"אני חושבת שהמטרה של סין במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל היא להגדיל את הכוח וההשפעה שלה במגוון דרכים, כגון קשרים כלכליים, יחסי מסחר ושיתוף פעולה ביטחוני. כפי שאמרתי מוקדם יותר, אנחנו פועלים מול ישראל ומדינות אחרות כדי לוודא שהן נמצאות בכיסא הנהג כשהן בוחנות את היחסים האלה ואת כלל הערוצים שלהן מול סין. זו לא שאלה של ארה"ב נגד סין אלא יותר עניין של בעלות הברית והשותפות שלנו, איך אנו עוזרים להן להיות חזקות, מועצמות וחסינות יותר, כדי שנוכל לעבוד יחד".

"איך מתפשרים על רצח עם?"

בחודש שעבר דלפה לתקשורת כמות עצומה של אלפי צילומים ומסמכים ממחנות הריכוז במחוז שינג'יאנג. מסמכים אלה מצטרפים לעדויות ולתחקירים רבים מהעת האחרונה על רצח העם והרדיפה שחווה המיעוט האויגורי בסין. ארה"ב נוקטת פומבית בעמדה בלתי מתפשרת כלפי הנעשה בסין כולל האשמות מפי גורמים רשמיים "בביצוע פשעים נגד האנושות ואפילו רצח עם" באיזור זה.

בשנה שעברה ממשל ביידן הגדיל לעשות ואסר על יבוא מוצרים לארה"ב ממחוז שינג'יאנג בגלל החשש שחלק מהסחורה מיוצר על ידי עובדי כפייה. אולם כעת, כאשר האינפלציה בארה"ב נמצאת בשיא של ארבעה עשורים, ישנם דיווחים שהבית הלבן שוקל להקטין ואף להסיר לגמרי את המכסים על סחורות מסין שהממשל הקודם הטיל כדי לעזור לכלכלה האמריקאית על ידי הסתמכות על כוח העבודה הסיני הזול. האם לא מדובר בגישה מעט דו־פרצופית?
"אני לא בטוחה לגבי הדיווחים על הורדת המכסים, אבל לגבי שינג'יאנג, זה משהו שאנחנו מדברים עליו כל הזמן עם כולם, כולל עם בייג'ינג. בהתחשב במה שאני רואה ומה שאנחנו עושים, זה רצח עם ופשע איום נגד האנושות שהממשלה הסינית מבצעת, ואנחנו נמשיך ללחוץ בנקודה הזו. מה שקורה שם מטלטל את הנפש ופשוט שובר את הלב. אנחנו לא מתפשרים בעניין זה ואין על מה להתפשר... איך מתפשרים על רצח עם?".

קים ג'ונג און לא משוגע - הוא לחלוטין רציונלי

לראשונה מזה שנתיים וחצי, צפון קוריאה הודתה בחודש שעבר שמגפת הקורונה הגיעה גם אליה. במדינה התגלו כבר למעלה מ־3.5 מיליון אנשים שלקו בתסמינים, כאשר מדי יום עולה המספר בכ־90-100 אלף איש. אולם יש מי שמעריכים שהמספרים גבוהים בהרבה מאלה שהמדינה מפרסמת מדי יום באמצעי התקשורת המקומיים שנשלטים, כמובן, על ידי הממשל. ארה"ב הציעה כבר לפני שבועות לספק חיסונים לנגיף, אך צפון קוריאה לא הגיבה.

בשבוע שעבר בעת ביקור בדרום קוריאה, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לא שלל פגישה עם מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און. " הדבר תלוי בכנותו וברצינותו של מנהיג צפון קוריאה", אמר.

כזכור, קודמו של ביידן, טראמפ נפגש שלוש פעמים עם קים ג'ונג און אחרי החלפת מסרים הזויה למדי בין השניים, שבמהלכה טראמפ הגדיר את קים כ"איש הטילים", ובתגובה לכך שנשיא צפון קוריאה הזהיר בנאום כי יש לו "כפתור גרעיני על השולחן", ענה לו נשיא ארה"ב בטוויטר: "אולי מישהו מהמשטר העלוב והגווע שלו יעדכן אותו שגם לי יש כפתור גרעיני, והוא גדול יותר משלו, וגם עובד!"

 קים ג'ונג און / צילום: Reuters, KCNA

ד"ר פק היא מומחית לצפון קוריאה ומנהיגה ואף פרסמה ביוגרפיה שלו לפני שנתיים תחת השם "להפוך לקים ג'ונג און" (Becoming Kim Jong Un: A Former CIA Officer's Insights into North Korea's Enigmatic Young Dictator).

האם קים ג'ונג און הוא באמת משוגע כפי שהוא מתואר לעתים קרובות בתקשורת או שמדובר במנהיג רציונלי עם הבנה טובה של המציאות והשלטון?
"הוא לחלוטין רציונלי. זה שאנחנו לא מסכימים עם הבחירות המדיניות שלו זה לא הופך אותו לאדם לא־רציונלי.

"צפון קוריאה בדיוק סיימה שלושה ניסויים בטילים בליסטיים, עוד ניסויים צבאיים. זה מביא את סך השיגורים השנה בלבד ל־23. כל ניסויי הטילים האלה נועדו להפגין כוח, לפתח ולקדם את היכולות הטכניות שלה. מה שאגב הכי רלבנטי למדינות המזרח התיכון זה ההיסטוריה הארוכה של צפון קוריאה כספקית ומפיצת מערכות נשק, כולל לאיראן. כך שארה"ב תמשיך לפעול להדק את הפיקוח על היכולת של צפון קוריאה לייצר הכנסות מייצור נשק.

לדבריה, בעוד שארה"ב ממשיכה למקד מאמצים בפירוז הנשק הגרעיני של צפון קוריאה היא ממשיכה להושיט יד בנושא הקורונה. "נמשיך לדאוג לסיוע הומניטרי הקשור למגיפה", היא אומרת, "הבחירה נמצאת בידי צפון קוריאה. המדינה עצמה היא כרגע המכשול הגדול ביותר לאספקת סיוע וחיסונים וסיוע הנחוץ למגיפה".

לאן את חושבת שמועדות פני השלטון בצפון קוריאה? האם הוא צפוי להשתמש בכוח בהתחשב במשבר הפנימי חסר התקדים שעוברת המדינה בימים אלה?
"הם ביצעו לפחות ארבע שיגורים ניסיוניים של טילים בליסטיים בין־יבשתיים מתחילת השנה. הם מגוונים את סוגי הטילים ופלטפורמות השיגור. הם משתפרים כל הזמן ובונים טילים גדולים יותר, מהירים יותר ומסוכנים יותר, וכאן שוב, אנו צריכים לוודא שאנו פועלים יחד עם השותפות על יישום הסנקציות ומנסים לגרום לבייג'ינג לשתף פעולה בדרך פרודוקטיבית".

האם את רואה סיכוי לכך שבתסריט כלשהו צפון קוריאה מצטרפת לרוסיה וסין במערכה נגד אינטרסים אמריקאיים או נגד אחת המדינות החברות ב־ QUAD - הברית האסטרטגית בין ארה"ב, יפן, הודו ואוסטרליה?
"מאוד חשוב שרוסיה וסין בתור נותנות הגיבוי הכלכליות העיקריות לצפון קוריאה ימשיכו להתנגד למדיניות שלה ויעבדו לצד הקהילייה הבינלאומית על סנקציות ועל יישום הסנקציות. מדובר בישות מאוד מסוכנת ומערערת יציבות באיזור ואנחנו נמשיך לעבוד על הנושא הזה".

תעודת זהות - ד"ר ג'ונג פק

תפקיד: השליחה המיוחדת של הבית הלבן לענייני סין
מקצועי: בעברה שימשה במספר תפקידים בכירים ב-CIA וכן כסגנית קצין המודיעין לענייני קוריאה במועצה הלאומית למודיעין. לאחר מכן שימשה חוקרת במכון ברוקינגס בוושינגטון
עוד משהו: ב-2020 ד"ר פק פירסמה את הספר "להפוך לקים ג'ונג און", ביוגרפיה של שליט צפון קוריאה