ממד אחר: לננו דיימנשן פעילות דלה, אבל קופה של יותר ממיליארד דולר

את שלהי שנת 2020 ואת תחילתה של 2021, ימי השיא של בועה טכנולוגית שהתנפחה בשוקי המניות, ניצלה חברת ננו דיימנשן, יצרנית מדפסות תלת-ממד מישראל, לסדרה יוצאת דופן של גיוסי הון בנאסד"ק, אשר מילאו את קופתה ב-1.5 מיליארד דולר כמעט.

מאז, הודיעה החברה הצעירה על מספר רכישות לא גדולות, שעל האחרונה שבהן דווח בסוף השבוע האחרון. במקביל, כמו רוב מניות הטכנולוגיה הלא-רווחיות, מנייתה נפלה מהשיאים של תחילת 2021, והתוצאה: שווי השוק של החברה נמוך כיום בכחצי מיליארד דולר מהמזומנים בקופתה, ומשקף לפעילותה שווי שלילי.

  

ננו דיימנשן, בניהולו של היו"ר והמנכ"ל יואב שטרן, עוסקת בהדפסות תלת-ממד בעיקר של רכיבים אלקטרוניים. בסוף השבוע היא דיווחה על רכישת חברת Formatec Holding ההולנדית (שמחזיקה בשתי חברות בנות, Adamtec ו-Formatec Technical Ceramics) בתמורה ל- 12.9 מיליון דולר. הרכישה תוסיף לננו דיימנשן יכולות בתחום הדפסות התלת-ממד של קרמיקה ומתכת, ולפי הודעתה, היא תאפשר לה להדפיס רכיבים גדולים יותר, בגודל שינוע בין מילימטרים בודדים ועד סנטימטרים.

לפי הודעת ננו דיימנשן, החברה הנרכשת רשמה ב-2021 הכנסות של 5.3 מיליון דולר עם רווחיות גולמית של 56%. מעבר לכך, לדברי שטרן, בכוונת החברה להשתמש בטכנולוגיות הבינה המלאכותית וה-deep learning (שמקורן ברכישה קודמת, של DeepCube) כדי להפוך ל"מוח רובוטי" עבור מערכות Adamtec/Formatec ובכך לשפר את התפוקות.

עורכי הדין שליוו את החברה ברכישה הם פירמת Sullivan & Worcester Tel Aviv.

מחירי המניה עלו מגיוס לגיוס

ננו דיימנשן הפכה לראשונה לחברה ציבורית, כשהתמזגה בשנת 2014 לשלד בורסאי בתל אביב, ולאחר מכן נרשמה למסחר גם בנאסד"ק. במהלך שנת 2020 נמחקה מהמסחר בתל אביב, כשמנייתה נסחרה סביב מחיר של 80 סנט.

יום לאחר המחיקה בת"א זינקה המניה בנאסד"ק בשיעור תלת-ספרתי, לאחר שהחברה דיווחה על "פריצת דרך בהדפסת תלת-ממד של אלקטרוניקה" (הקשורה לשימוש במדפסות תלת-ממד בתהליך הפיתוח של רכיבים אלקטרוניים בעלי ביצועים גבוהים והדפסת מעגל מודפס בעל עשר שכבות). העליות במחיר המניה הובילו לשורת גיוסי ההון שבוצעו בחודשים שלאחר מכן, במחירי מניה שעלו מגיוס לגיוס.

עוד לפני גיוסי ההון שכרה ננו דיימנשן שני בנקי השקעות שייעצו לה בענייני רכישות - אחד בארה"ב ואחד באירופה - במטרה להוסיף מוצרים משלימים או טכנולוגיות מתחום תעשיית האלקטרוניקה שלה לצורך הרחבת ערוצי ההפצה שלה.

עם זאת, היעד הראשון שנמצא לרכישה היה דווקא בישראל, וכזה שהיה מוכר היטב לאנשי החברה: ננו דיימנשן שילמה באפריל 2021 סכום של 70 מיליון דולר במזומן ומניות תמורת הסטארט-אפ הישראלי DeepCube, שהוקם על ידי שני חברי דירקטוריון של ננו דיימנשן עצמה: ד"ר אלי דוד וירון איתן, שהיה אחד מיזמי ההייטק הבולטים בישראל בשנות ה-90. איתן יזם וניהל בעבר את חברת ג'יאוטק, שפעלה ליישם את טכנולוגיות התקשורת שפותחו ברפאל בשוק האזרחי, שנסחרה בשיאה בשווי של קרוב למיליארד דולר, אך לבסוף התמוטטה ופורקה.

גם הרכישה הבאה של ננו דיימנשן הגיעה מישראל, חברת NanoFabrica, שסכום הרכישה שלה נע בין 54.9-59.4 מיליון דולר. בהמשך רכשה ננו דיימנשן את Essemtec השוויצרית תמורת סכום שעשוי להגיע עד כ-25 מיליון דולר, ואת GIS הבריטית בכ-18 מיליון דולר. במקביל, הודיעה ננו דיימנשן לפני חודשיים שבכוונתה להקצות עד 100 מיליון דולר לרכישה עצמית של מניותיה (Buy Back).

היקפי הגיוסים העצומים שביצעה ננו דיימנשן בשנתיים הקודמות, והעובדה שהרכישות שנעשו היו קטנות יחסית, הובילו לכך שבסוף הרבעון הראשון היו בקופתה מעל 1.3 מיליארד דולר במזומנים ובהשקעות לטווח קצר וארוך. 

סביר להניח שהיקף המזומנים שבקופת ננו דיימנשן ירד ברבעון השני, הן על רקע יישום תוכנית הרכישה העצמית של המניות והן משום שמדובר בחברה ש"שורפת" מזומנים: בשנת 2021 התזרים מפעילות שוטפת היה שלילי, בגובה 42.6 מיליון דולר, וברבעון הראשון של 2022 הוא היה שלילי בגובה 21.4 מיליון דולר.

  

ירידה של 80% מהשיא אשתקד

הגיוסים שביצעה ננו דיימנשן  ב-2020-2021 נעשו כאמור במחירי מניה שעלו בהתמדה, מ-2.3 דולרים למניה בהנפקה הראשונה ועד 12.8 דולר למניה בהנפקה השמינית והאחרונה. נכון להיום מחיר המניה עומד על 3.4 דולרים, ומשקף לחברה שווי שוק של 878 מיליון דולר, לעומת שווי שיא של 3.3 מיליארד דולר (כ-16.7 דולר למניה) בפברואר 2021.

ככל הידוע, משקיעים פרטיים, ביניהם כאלה שסחרו במניה בעקבות המלצות מנהלת ההשקעות קאת'י ווד וכאלה שסחרו בה באפליקציות כגון רובין הוד, הם אלו שתדלקו את העליות במניית ננו דיימנשן בתחילת השנה שעברה.

השינויים בשוק ההון - מעבר ממניות צמיחה לא רווחיות למניות ערך, חששות מאינפלציה, העלאות ריבית, חשש ממיתון, קשיי שרשרת האספקה ועוד - היו הגורמים שהובילו לירידה של כ-80% במניית החברה מהשיא אשתקד.

בעל המניות העיקרי בחברה הוא היו"ר והמנכ"ל יואב שטרן, שמחזיק נכון למועד הדיווח האחרון ב-12.7% מהמניות. מלבדו אין עוד בעלי מניות עם החזקה של מעל 5%.

באשר לתוצאות העסקיות של החברה, הללו רחוקות בינתיים מלהרשים: ברבעון הראשון של השנה הסתכמו הכנסות ננו דיימנשן ב-10.4 מיליון דולר (בדומה להכנסות ב-2021 כולה) וההפסד הנקי שלה עמד על 33.7 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) היה שלילי בסך 19.2 מיליון דולר. במהלך הרבעון הראשון רשמה ננו דיימנשן הוצאות בסך 10.1 מיליון דולר בגין תגמולים הוניים לעובדים.

בשנת 2021 עמד ההפסד הנקי על 201 מיליון דולר, בעיקר בשל הפחתות חשבונאיות בסך 140 מיליון דולר. ב-2020 דיווחה ננו דיימנשן על הפסד של כ-48 מיליון דולר.

בחנה 170 חברות בתוך שנה

במצגת שפרסמה ננו דיימנשן בתחילת השנה היא ציינה כי אסטרטגיית הרכישות שלה נועדה לסייע לחברה לייצר סינרגיות ללקוחות שלה, להאיץ את פעילות המחקר והפיתוח עם טכנולוגיות נוספות, ולהגדיל את היכולות שלה בשרשרת האספקה.

באותה מצגת היא ציינה שבמהלך שנה היא בחנה מעל 170 חברות, חלקן היו בשווי מנופח (מכפיל של מעל 10 על ה-EBITDA, לעומת ההיסטורי שהוא 7-9), חלקן לא תואמות ללוחות הזמנים של החברה, וחלקן עם שווי גבוה יחסית, שנובע מתנאי השוק ב-2020.

לדבריה היא מחפשת חברות שיביאו לה גישה ללקוחות, או כאלה שיוסיפו לה טכנולוגיות, או שמוכרות ציוד הוני לתעשייה, או כאלה (כמו DeepCube) שיוסיפו לה טכנולוגיות למידת מכונה שתוסיף לה ערך. נוסף על כך נכתב במצגת שהיקף השוק שאליו פונה ננו דיימנשן עמד על כ-13.8 מיליארד דולר ב-2020, והוא צפוי לצמוח ב-21% בממוצע שנתי עד 2028.