היציבות בניגריה מתערערת, ובשיכון ובינוי דווקא מזהים במצב הזדמנות

בימים האחרונים מתרבות הידיעות על התערערות היציבות בניגריה, שנחשבת לאחת המדינות המרכזיות והעשירות באפריקה. לאחרונה ארגון הטרור האסלאמי, בוקו חראם, פוצץ את חומות אחד מבתי הכלא במדינה ושיחרר מאות אסירים.

בניגריה פועלת כבר שנים קבוצת שיכון ובינוי הישראלית, בעיקר בתחום התשתיות, ובהיקפים של מיליארדי שקלים. כעת עולה השאלה האם בעקבות הידרדרות המצב הביטחוני במדינה ישנה סכנה לפעילותה.

"ב־60 שנים העבודה שלנו לא הושפעה"

ניגריה נחשבת לאחד המוקדים החשובים של שיכון ובינוי מחוץ לגבולות ישראל. בדוח לשנת 2021 של החברה היא הוגדרה "בין מדינות הפעילות המרכזיות של הקבוצה בתחום קבלנות תשתית ובנייה בחו"ל, המהווה שחקן אזורי מרכזי במערב אפריקה". סך צבר ההזמנות ההנדסי של שיכון ובינוי מממשלת ניגריה עמד בסוף מרץ האחרון על כ-3.753 מיליארד שקל (כ-1.165 מיליארד דולר, לפי שער המטבע באותם ימים). כל זאת בנוסף ל-800 מיליון שקל עבור חובות פתוחים ועבודות הקמה בתהליך שהוזמנו ממשלת ניגריה.

  

"אנחנו פעילים בניגריה ב-60 השנים האחרונות, והשלטון התחלף שם עשרות פעמים מאז", סיפר זאב חושן, יו"ר SBI, סולל בונה ארצות חוץ, חברת בת שוויצרית של שיכון ובינוי, שתחתיה מתנהלת כל פעילות התשתיות של הקבוצה באפריקה. "האירועים מעולם לא השפיעו על העבודה שלנו. תשלומים, יציבות פרויקטים, הבטחת תשלומים - הכל בוצע על הצד הטוב ביותר. אם כבר ישנה השפעה, היא לטובה: כששלטון עומד להתחלף, הוא מנסה להאיץ פרויקטים כדי ‘לגזור את הסרט’; כששלטון חדש נכנס, הוא דוחף לפרויקטים חדשים ולפעילות חדשה, כדי להצדיק את עלייתו".

ניגריה היא המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה, ו-200 מיליון תושביה מהווים חמישית מאוכלוסיית אפריקה כולה. למרות היותה עשירה, תושביה עניים למדי - פחות מ-60% מהם מחוברים למים זורמים, למשל. כמדינה בשטח כ-932 אלף קילומטרים רבועים, היא משוועת לתשתיות חדשות ולחיבור בין חלקיה השונים.

אנחנו מבצעים פרויקטים חיוניים למדינה", אמר חושן, והדגים: "הכביש העצום בין לאגוס - מרכז חשוב בדרום ניגריה - לבין איבדן, עיר גדולה נוספת. מדובר בפרויקט עם חשיבות עליונה למדינה, במימון פדרלי בהיקף של 400-500 מיליון דולר. אין סיכוי שפרויקט כזה ייפגע. הכסף הפדרלי בניגריה הוא כסף מאוד בטוח, שמשולם בזמן. אלו פרויקטים שנחשבים לדבר הנדרש והבסיסי ביותר במדינה - אנחנו סוללים כביש ובעצם פותחים ערוץ חיים חדשים. עסקים, ערים קטנות, מוקמים לאורך הכבישים הללו, ונוצר חיבור בין אזורים מנותקים".

לא מתקרבים לצפון המדינה

המצב המתערער בניגריה נובע, בראש ובראשונה, מפעילותו של הארגון הרצחני בוקו חראם בצפון המדינה. החשש המתגבר בימים האחרונים הוא שמהאזור הזה יתפשט חוסר המשילות אל שאר חלקי המדינה, מה שישפיע על המדינה כולה. לא במקרה גם בשיכון ובינוי מתרחקים מהאזור הזה, ומתמקדים באזורים השקטים והבטוחים יותר.

"לצפון ניגריה אנחנו לא מתקרבים, לא מגישים מכרזים ולא פעילים באזור", ציין חושן. "אנחנו מתרכזים בדרום ניגריה ובמרכזה, בעיקר באזור הנמל ובערים לאגוס ואבוג’ה. בין האזורים האלה לאזור הצפון מפרידים אלפי קילומטרים, ואנחנו לוקחים עוד מרווח ביטחון של 1,000 ואפילו 1,500 קילומטר במקומות שבהם אנחנו מבצעים פרויקטים".

לדבריו, האזור שבו פעיל בוקו חראם הוא אזור הררי, שאין אליו וממנו גישה נוחה. "נוסף על כך, המשטר והצבא בניגריה חזקים, אין חשש לאובדן יציבות מבחינה ביטחונית", הוא סבור. "אנחנו מגישים הצעות לפרויקטים חדשים, ניגשים למכרזים נוספים ופועלים כרגיל. אני אופטימי לגבי ניגריה".

ההשלכות של 2016 עדיין ניכרות בפעילות החברה

באמצע שנת 2016 ריחף סימן שאלה דומה סביב פעילותה של שיכון ובינוי בניגריה, זאת לאחר שהממשל המקומי החליט על שינוי בערך המטבע הניגרי - ביטול קיבוע שער החליפין של המטבע אל מול הדולר. בעקבות ההודעה, המניה של החברה קרסה בבורסה בת"א, שכן המשמעות שלה היא השפעה ישירה על תשלומים עתידיים ועל שווי צבר ההזמנות. ההערכות היו אז שהחברה תקבל 30% פחות מערך החובות שהייתה אמורה לקבל באותה עת.

ואכן, השינוי שביצע השלטון הביא לצניחה של כ־40% בשערו של המטבע המקומי מול הדולר בתוך כמה חודשים, ובעקבות כך לירידה נקודתית, אך משמעותית, של 38% בהכנסות שיכון ובינוי מפעילות תשתיות ובנייה בחו"ל ברבעון השני של 2016, ולהפסד של 37.5 מיליון שקל ברבעון. החברה העריכה כמה חודשים קודם לכן שהפגיעה תסתכם ב־15 עד 30 מיליון דולר.

נציין שבדוח המסכם לשנת 2021, אולי כהמשך לאירועי 2016, ציינה החברה כי שער המטבע המקומי פחת ב־6% מול הדולר, וכי "פיחות משמעותי עלול להביא לעיכוב בתשלומי הממשלה ולהאטה אפשרית בפעילות בניגריה".

הסיפור של ניגריה שזור בטרור

המדינה המאוכלסת באפריקה ממוקמת במערב היבשת, ובדרומה נמצא מפרץ גינאה המהווה מרכז פעילות חשוב עבורה. מבחינה דמוגרפית, היא מתחלקת לשלושה שבטים, ומתנהלת כפדרציה בת 36 מדינות תחת ממשל אחד. כלכלת המדינה מתבססת על אוצרות הטבע שלה, ובין היתר היא חברה באופ"ק - ארגון המדינות המפיקות נפט.

ארגון הטרור האסלאמי בוקו חראם, שנוסד בשנת 2002, פועל בעיקר בצפון המדינה במטרה להשליט את חוקי השריעה בניגריה. כאמור, לפני ימים ספורים הוא החריב חלק מחומת אחד מבתי הכלא השמורים במדינה, בבירה אבוג’ה, ושיחרר כ-900 אסירים. הפעולה הזו נחשבת בעיני מומחים לסמל להידרדרות המואצת של המדינה.

כעת, גובר החשש שהמאבקים מול הארגונים החמושים השונים - כשבוקו חראם הוא רק אחד מהם - יגיעו יותר ויותר אל פנים המדינה ויפגעו ביציבות השלטונית באופן משמעותי.