מה עומד מאחורי הפער בין האינפלציה בישראל לאירופה וארה”ב

המחצית הראשונה של שנת 2022 התאפיינה בסביבת אינפלציה גבוהה ביחס לשנים האחרונות, שחרגה מיעדי הבנקים המרכזיים וגררה את שינוי המדינות האולטרה מרחיבה שהונהגה בשנים האחרונות. עליית האינפלציה מיוחסת בין היתר לעליית מחירי האנרגיה והסחורות בעולם בעקבות פרוץ המלחמה באוקראינה ועליית התחלואה בסין.

בישראל, קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומד בחודש יוני על 4.4% - השיעור הגבוה ביותר מאז 2008. עם זאת, שיעור האינפלציה בישראל נמוך באופן משמעותי משיעור האינפלציה ברוב המדינות המפותחות, כמו למשל ארה"ב שבה קצב האינפלציה עלה ל-9.1% בחודש האחרון.

על רקע הפערים בקצב עליות המחירים בישראל לעומת מדינות אחרות בעולם עולה שאלה באיזה מידה עוקבת האינפלציה בישראל אחר ההתפתחויות הגלובליות. ולאור המצב הקיים - מאין נובע הפער בין קצב האינפלציה בישראל לבין זה שמעבר לים?

ההשפעה של מחירי הגז

עד לאחרונה היה מתאם חזק בין האינפלציה בישראל לזו שבארה"ב או בגוש האירו, מתוקף היותן שותפות סחר עיקריות. הקשר שבין האינפלציה בישראל לבין זו שבארה"ב וגוש האירו נחשב הדוק נוכח ההשפעה הדומה שיש למחירי האנרגיה על המחירים במדינות השונות. למעשה, למעט אירועים ייחודיים, כמו משבר הסאבפריים, תוואי האינפלציה בישראל התפתח עד שנת 2020 באופן דומה לזה שבארה"ב ובגוש האירו.

אלא שמחקר של בנק ישראל שצורף לדוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של 2022, קובע כי הקשר הזה נחלש בשנה האחרונה. עדות לכך היא הפער שנפתח בין קצב האינפלציה בישראל לבין ארה"ב וגוש האירו.

היחלשות הקשר בין האינפלציה מעבר לים לבין זו שבישראל נעוצה החל מהרבעון השני של 2021 בעליית מחירי הגז הטבעי בעולם. בבנק ישראל מסבירים כי מרכיב האנרגיה שנכלל במדד המחירים לצרכן עלה בישראל בקצב מתון יותר, בין היתר בשל משקלו הזניח של הגז הטבעי במדד ובגלל מחירו היציב שנקבע בחוזים קבועים.

בהקשר זה, לקראת החורף שצפוי לעבור על אירופה בשל החרמת הגז הרוסי, סביר להניח כי מחירי הגז המאמירים צפויים לתת אותותיהם על האינפלציה בגוש האירו, בעוד שבישראל ההשפעה תהיה מינורית לאור העובדה שהגז הוא בחוזים שבהם המחירים קבועים. וכך, הגז הטבעי שמול חופי ישראל שמשמש את המשק המקומי הצליח למנוע עליית מדרגה נוספת של האינפלציה בישראל מעבר לזו שכבר חורגת מהיעד השנתי של בנק ישראל, שנע בין 1% ל-3%.

סוגיית אינפלציית הליבה

ומה קורה אם מנטרלים לצורך ההשוואה את רכיב האנרגיה? מחקרים אמפיריים מהשנים האחרונות מתעדים החל משנות ה-90 המוקדמות קשר הדוק בין שיעור האינפלציה במדינות מפותחות, תוך התחזקות הקשר בשנים שחלפו מאז משבר הסאבפריים. ההסברים לכך נעים בין אימוץ יעדי אינפלציה דומים ועד התגברות התלות של שרשרת האספקה והייצור העולמית.

אלא שלמרות הקשר שנמצא במדד הכללי, בבנק ישראל מצאו כי הקשר בין שיעורי האינפלציה בניכוי רכיב האנרגיה (כלומר אינפלציית הליבה) הינו "רופף יחסית".
צריך לציין כי אין הגדרה מדויקת לאינפלציית הליבה בישראל, ובנק ישראל מגדיר זאת לצורך העניין כאינפלציה בנטרול אנרגיה, מזון ופירות וירקות. לפי בנק ישראל אינפלציית הליבה נוטה לסטות לאורך זמן מהתוואי של שותפות הסחר, ומכיוון שכך - סביר כי ההאצה הנוכחית שנרשמה בארה"ב ובגוש האירו, ובמידה מתונה יותר בישראל, "משקפת בעיקר התפתחויות מקומיות דומות ולא בהכרח ערוץ השפעה סיבתי בין שיעורי האינפלציות".

בבנק ישראל בדקו את הקשר שבין האינפלציה במדינות בשנים 2003 ועד 2019, ומצאו כי עלייה של אחוז באינפלציה בארה"ב ובגוש האירו מתואמת עם עלייה דומה ברמת המחירים בישראל. עוד מצאו כי ההשפעה מגיעה לידי ביטוי מלא תוך פרק זמן מהיר יחסית של שלושה חודשים, אך המתאם מתפוגג כאשר מפקחים על מחירי האנרגיה או כאשר עורכים השוואה בין אינפלציית הליבה.

בשורה התחתונה: בבנק ישראל מסיקים כי הקשר החזק שנמצא בין האינפלציה בישראל לבין שותפות הסחר נובע בעיקר מהתנודות במחירי האנרגיה.