בלמ"ס שינו את המתודולוגיה לחישוב התוצר, ומעוררים שאלות סביב התזמון

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הודיעה על שינויים במערכת החשבונות הלאומיים בישראל אשר ישפיעו על סדרות הנתונים השונות - ובהתאם על תוצר המשק, גם בדיעבד, החל משנת 1995. מדובר בשלושה עדכונים עיקריים שהשפעתם על התוצר שונה, אך תזמון העדכון של שלושתם יחד מעלה שאלות.

השינויים המרכזיים שבדרך

העדכון הראשון הינו ב"רישום השקעות משרד הביטחון", אשר צפוי להוסיף לתוצר הגולמי. מדובר בשינוי הרישום של רכישות משרד הביטחון כך שמה שנרשם קודם כ"צריכה ציבורית" יירשם כעת כ"השקעה". המשמעות היא שעל השקעות קיים פחת, שיצטרך להתווסף חשבונאית להוצאות הממשלה. כך, התוצר צפוי לעלות בעקבות השינוי.

העדכון השני נוגע ל"שיפור המודל לאמידת ההוצאה לשירותי דיור בבעלות". מדובר בהמשך מעדכון החשבונות הלאומיים משנת 2013 וצפוי דווקא לגרוע מהתוצר. "שירותי הדיור" זו הוצאה שנמדדת כשכר הדירה שבעלי הדירות היו יכולים לקבל לו היו משכירים דירה בגודל, סוג, מיקום ואיכות זהים. אם הדירות משמשות את בעליהן לדיור, ערך צריכת שירותי הדיור נזקף כצריכה סופית של הבעלים.

אם המודל הקודם שיקף את נתוני משקי הבית והתבסס על סקר הוצאותיהם, אז במודל החדש נערך חישוב מפורט של משקי בית, תוך התחשבות בשטח הדירה, מדד חברתי וכלכלי ורמת מחירי הדירה. לפי הלמ"ס, המעבר למודל החדש יקטין למעשה את השווי של הדירות בבעלות במונחי שכירות, מה שיצמצם את התוצר של ישראל.

השינוי במדידת שווי הדירות בבעלות מצביע כי לפניו ההוצאה על דיור בישראל הייתה מנופחת יותר. עדכון כלפי מטה יוריד את התוצר, מה שעלול להביך את הלמ"ס ואת מדינת ישראל מול הגופים הכלכליים בעולם.

העדכון השלישי הינו "שילוב ממצאים מלוחות תשומה תפוקה לשנת 2014". בלמ"ס מסבירים כי לוחות תשומה תפוקה מתארים את קשרי הגומלין בין ענפי הכלכלה לבין השימושים הסופיים, כמו: צריכה פרטית, צריכה ציבורית, השקעה ויצוא. החל משנת 2014 הנתונים של החשבונאות הלאומיים יכללו עדכונים שמקורם בלוחות תשומה תפוקה לשנה זו, כך עולה מהודעת הלמ"ס.

כמו כן, כדי לשמור על רציפות, יעודכנו הנתונים לשנים שבין 2006 ל-2014 - השנה שבה נערך לוח התפוקה הקודם. בשורה התחתונה, זה צפוי להוריד את חישוב הצריכה הפרטית ובהתאם את התוצר של ישראל.

שאלות סביב תזמון השינוי

כעת נשאלת השאלה - מדוע העדכון נערך עכשיו? ייתכן שהעדכון הראשון, שינוי הרישום של השקעות משרד הביטחון שצפוי להעלות את התוצר, מרמז על תזמון של פרסום העדכונים יחד. כעת, הלמ"ס תכיר בכל המוצרים שיכולים לשמש את משרד הביטחון יותר משנה אחת (גם לשימוש אזרחי וגם לכזה ביטחוני) כהשקעות בנכסים קבועים ולא כחלק מהצריכה הציבורית השוטפת. הגברת הוצאות הממשלה תביא לעלייה משמעותית של התוצר, גבוהה אפילו יותר מהצמצום בעקבות השינוי במתודולוגיית חישוב שווי הדירות בבעלות. כאן נכנס העדכון השלישי, שצפוי דווקא להוריד קצת את התוצר.

נתוני החשבונאות הלאומיים משמשים בעיקר לצורך מעקב אחר התפתחויות הכלכליות והשוואות בינלאומיות, והסיבות לעדכון נובעות לרוב מהתפתחויות הכלכליות החדשות בעולם. אלא שהלמ"ס לא ציינו על איזה התפתחויות מדובר, וייתכן שבלמ"ס מנסים לאזן את השינויים אחד מול השני כדי לא לזעזע את המערכת ולהשאיר את התוצר בישראל דומה - לרבות בדיעבד. בכל מקרה, בלמ"ס מכחישים שיש קשר בין שינוי מתודולוגיית חישוב שכר הדירה עבור דירות בבעלות לביקורת התקשורתית על מודל חישוב שכר הדירה שהלמ"ס סבלו ממנו זמן רב.

אלמלא פרסום העדכונים יחד, הנמכת התוצר בשל שיפור שיטת המדידה לשירותי הדיור לבדו עשוי היה לגרום מבוכה בלמ"ס. בכל מקרה, כעת המודל הופך להיות הדוניסטי יותר ונתון יותר להערכות איכותיות. בכך הולכת המדידה כברת דרך לכיוון הדרך בה מתקננת הלמ"ס את מחירי דירות בבעלות שאינן חלק מהמדד.