עד סוף השבוע הנוכחי אמורה הייתה להיחתם אחת מהעסקאות הגדולות במערכת הפיננסית בישראל בשנים האחרונות: רכישת חברת כרטיסי האשראי מקס בידי כלל ביטוח , מידי קרן ההשקעות הזרה ורבורג פינקוס ושותפיה. אלא שנכון לרגע זה עדיין לא בטוח שהעסקה אכן תצא לפועל, ובין הצדדים עדיין קיימים פערים סביב סוגיות שונות.
סוגיות אלו, הם טוענים בתוקף, אינן נוגעות למחיר העסקה, המשקף למקס שווי של יותר מ-2.4 מיליארד שקל (כולל חוב). עם זאת, בשבוע שעבר נפלה מניית המתחרה הגדולה של מקס, חברת ישראכרט , בכ-20%, בעקבות הסכם תפעול חדש עם בנק הפועלים, ושווי ישראכרט ירד אל מתחת ל-2 מיליארד שקל. נפילה זו בוודאי לא הוסיפה ביטחון לדירקטורים בכלל ביטוח, שגם כך ידיהם רועדות סביב אישור תשלום של 1.6 מיליארד שקל בעסקה (רבע ממנו במניות כלל ביטוח).
גורמים המעורים במגעים מתעקשים כי התנאים החדשים בהסכם של ישראכרט עם הבנק ששלט בה בעבר מהווים התיישרות עם תנאי השוק, ולכן כבר גולמו בהערכת השווי הראשונית של מקס - כך שזו לא השתנתה בעקבות המכה שספגה חברת כרטיסי האשראי המתחרה. בשוק מעריכים, לעומת זאת, כי הנפילה של מניית ישראכרט, כמו גם הירידות בשווקים מאז נחתמה עסקת מקס בחודש אפריל, הפכו את עסקת מקס ליקרה.
בינתיים בכירי שתי החברות ממשיכים במגעים בליווי עורכי דין שמחליפים ביניהם טיוטות הסכמים. המטרה היא להשלים את העסקה על פי תנאיה המקוריים עד ליום חמישי, כפי שנקבע בין הצדדים, אולם לפי שעה כאמור אין ודאות שהעסקה אכן תצא לפועל. אם תחול התקדמות מהותית בין הצדדים עד ליום חמישי, ייתכן כי המועד האחרון לחתימה על הסכם מחייב יוארך. אחרת - העסקה תבוטל.
מקס תזכה לגיבוי מגוף ישראלי גדול
עבור מקס, הנשלטת כיום בידי הקרן האמריקאית ורבורג פינקוס (כ-70%), עסקת המכירה לכלל, אם תתממש, תעמיד מאחוריה גוף מוסדי ישראלי גדול, המכיר מבפנים את המערכת הפיננסית המקומית, ויכול לסייע לה בשיפור התנאים מול צדדים שלישיים.
את המשמעות של היעדר בעל שליטה דומיננטי הרגישה על בשרה בשבוע שעבר המתחרה ישראכרט, החברה הגדולה בענף, כשנאלצה לחתום על הסכם תפעול חדש מול בנק הפועלים, שהעביר את הכוח ממנה לידי הבנק. ההסכם יחייב אותה להעביר לבנק עוד 200 מיליון שקל מדי שנה, בגין עמלות מהפעילות בכרטיסי האשראי של החברה שמנפיק הבנק. זאת נוסף על עשרות מיליוני השקלים שכבר מעבירה ישראכרט לבנק הפועלים מדי שנה - ושעמדו בשנים 2021 ו-2020 על כ-60 מיליון שקל וכ-57 מיליון שקל, בהתאמה.
סביר להניח שעמידה של גוף כמו כלל ביטוח מאחורי מקס תאפשר לאחרונה לשפר את תנאיה מול הבנקים, ולכל הפחות לצמצם פגיעה כמו זו שהכתה בישראכרט, כאשר היא תידרש - בעוד כמה שנים - לחדש את הסכמי התפעול מול הבנקים.
במקביל להחזקה העתידית במקס, אם העסקה תושלם, כלל מחזיקה כיום בכ-7% ממניות בנק הפועלים, המשקפים לה החזקות בשווי של כ-3 מיליארד שקל, וכן בידיה החזקות בשווי זהה במניות בנק לאומי, שהוא המנפיק המרכזי של מקס.
נוסף על כך, מעבר לתנאי התפעול מול הבנקים, שעשויים להיות נוחים יותר עבור מקס, סל המוצרים מבית כלל ובסיס הלקוחות הרחב של חברת הביטוח עשויים לשמש את מקס כמנוף, או לכל הפחות כמקפצה, במו"מ עתידי עם הבנקים, יתרונות שחסרו לישראכרט בהגיעה למו"מ מול הפועלים.
מהצד השני של המשוואה, עבור כלל מדובר בהרחבת מקורות ההכנסה של חברת ההחזקות, מהלך שייצר לה רגל נוספת להישען עליה בימים שבהם ההשקעות בשוק ההון לא מאירות פנים, או כאשר פעילות הליבה - עסקי הביטוח - נפגעת.
מעבר לכך, יש לזכור כי מקס כבר נכנסה לרפורמת הבנקאות הפתוחה בחודש אפריל, כשחלה עליה החובה לשתף את נתוני החיובים בכרטיסי אשראי. לפי שעה החברה עוד לא מבקשת באופן יזום מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי האחרות מידע (וטרם קיבלה רישיון מבנק ישראל כנותן שירות). אולם הימצאותה "על הגלגל" תשרת את כלל כשזו תרצה להיות חלק מהרפורמה, והיא תגיע למגרש העולם הפיננסי הפתוח (השלב הבא של הבנקאות הפתוחה) עם יתרון על פני המתחרות שלה בעולם הביטוח.
כלל ירדה 11% מאז הדיווח על ההבנות
שני המהלכים, עסקת רכישת מקס על ידי כלל ביטוח וההסכם החדש בין ישראכרט לפועלים, ממחישים עד כמה חשוב התיווך של הסכמים כה גדולים לציבור המשקיעים.
מאז שכלל הודיעה על ההבנות מול ורבורג פינקוס ב-10 באפריל, ירדה המניה שלה ב-11%, ולאורך שבועות ארוכים פיגרה המניה בשיעור ניכר אחרי מדד ת"א ביטוח, בין היתר מכיוון שהמשקיעים לא הצליחו להבין באופן ברור מהנהלת כלל מדוע רכישת מקס הכרחית וכיצד היא תשפר את הכנסות החברה.
רק לאחרונה הצליחה מניית כלל לעקוף את המדד, שירד ב-13% מאז אפריל, ונראה כי השוק החל להפנים את ההתעקשות של מנכ"ל חברת הביטוח, יורם נוה, על השלמת העסקה.
כך קרה גם לישראכרט סביב הסכם התפעול עם הפועלים. בישראכרט אכן התריעו בדוח הכספי לשנת 2021 על המשמעות של ההסכם שהיה צריך להתחדש במרץ 2023. "להפחתה משמעותית בהיקף פעילות הקבוצה עם בנק הפועלים כתוצאה מיישום הוראות חוק שטרום ו/או לשינוי עתידי בתנאי ההתקשרות עם בנק הפועלים עשויה להיות השפעה מהותית לרעה על היקף ותוצאות פעילותה של החברה", נכתב בדוח הכספי השנתי.
למרות זאת, ולמרות שקיימו מספר שיחות עם השוק בתקופה האחרונה, לא הצליחו בישראכרט לתווך למשקיעים את עוצמת הפגיעה האפשרית ומה עומד מאחורי הקדמת החתימה על ההסכם החדש ממרץ הבא ליולי הנוכחי, והבעיה הזו הביאה כאמור להתרסקות במניית החברה.
מוסדיים נוספים עשויים לגלות עניין בתחום
שוק כרטיסי האשראי נמצא בתקופה קריטית. ישראכרט אומנם ספגה מהלומה קשה מהמשקיעים בימים האחרונים, אך היא עדיין החברה הגדולה בתחום, עם בסיס לקוחות עצום, ועם תוכניות לצמיחה בשנים הקרובות, כך שאנליסטים המסקרים את השוק צופים כי בטווח הארוך יותר צפויה המניה להתחזק משמעותית.
החברה השלישית בתחום, כאל, תדע עד ינואר הבא אם היא נשארת בידיים של בנק דיסקונט, המחזיק ב-72% ממנה (28% הנותרים נמצאים בידי הבנק הבינלאומי והוא רשאי להמשיך להחזיק בהם). כפי שפורסם לראשונה בגלובס בחודש מרץ, הן בבנק ישראל והן במשרד האוצר כבר הוקמו צוותים לבחינת הפרדת כאל מדיסקונט.
הצלחת רכישת מקס על ידי כלל, אם תניב תוצאות חיוביות לשני הצדדים, ולא פחות חשוב - לציבור, תוך צליחת המשוכות הרגולטוריות, עשויה לשכנע מוסדיים נוספים להיכנס לתחום. כשהיקף הנכסים של חברות הביטוח כבר נאמד בטריליונים, וכאשר שוקי ההון לא תמיד מאירים פנים, מדובר בהשקעה שיכולה להיות מעניינת עבורם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.