מה ישראל יכולה ללמוד ממדינות אירופה שהפחיתו את תאונות הדרכים בחצי?

ממשלת אירלנד קיבלה בחודש שעבר כמה החלטות בזק בנוגע למאבק בתאונות הדרכים: הקנסות על עבירות תנועה הוכפלו, מספר מצלמות המהירות הוגדל וכמה ימים לאחר מכן התנהל גם מבצע מתוקשר שכלל מעצר במקום של נהגים עם אלכוהול בדמם. צעדים אלו היוו תגובה לזינוק שחל בשנה האחרונה במספר ההרוגים בתאונות דרכים באירלנד, שנחשבה למובילה אירופית בתחום המאבק בהן. "עלינו להיזהר שלא לגלוש חזרה לתקופה הנוראית של תחילת שנות ה־2000", הזהיר העיתון "אייריש טיימס" לפני כשבוע.

• אלה הצמתים הקטלניים במדינה. מה אפשר לעשות איתם?

אך עצם המודעות לנושא, התגובה המהירה, וקיומה של תוכנית לאומית למאבק בתאונות הדרכים במדינה, אמורים להבטיח כי הדבר לא יקרה. ב־2019 זכתה אירלנד, שאוכלוסייתה מונה כחמישה מיליון תושבים, בפרס השנתי של המועצה האירופית לבטיחות בתחבורה (ETSC) - ארגון לא־ממשלתי הממומן על ידי הנציבות האירופית ומנטר נתונים מרוב מדינות אירופה, ואף מישראל, בתחום תאונות הדרכים. בעשור הקודם, אירלנד הפחיתה את מספר ההרוגים ב־30%, והייתה המדינה עם מספר הקורבנות הנמוך ביותר באיחוד האירופי, אחרי ספרד.

יש לציין כי בעוד נתוני ה־ETSC מאפשרים להשוות בין הנעשה במדינות אירופה לבין מדינות שכנות בכל הנוגע למצב התשתיות, אופי התחבורה והנהיגה, מאפייני התאונות ומצב התחבורה כולו שונה ממדינה למדינה. בישראל, למשל, מספר המכוניות לתושב נמוך משמעותית מזה שבאירופה - 390 לאלף תושבים, לעומת ממוצע של 560 מכוניות לאלף תושבים באיחוד האירופי. העומס על הכבישים, לעומת זאת, הוא גבוה משמעותית: 2,800 כלי רכב פרטיים לק"מ כביש בישראל, לעומת ממוצע של 800 כלי רכב ב־OECD.

על אף המצב התחבורתי השונה, והעובדה כי ישראל עוברת תהליך מהיר שבו האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר (ביחס לאירופה) - מספר כלי הרכב מזנק בזמן שתשתיות התחבורה אינן מצליחות להדביק את הקצב. עם זאת, ניתן להשוות את השורה התחתונה והעגומה - מספר הקורבנות בתאונות דרכים.

ישראל בצמרת הלא מחמיאה של התאונות

לפי נתוני ה־ETSC (המבוססים על נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הישראלית), בשנת 2021 נרשמו בישראל 38.5 הרוגים למיליון תושבים. הדבר ממקם את ישראל בעשירייה הראשונה של מדינות אירופיות עם מספר נמוך של קורבנות בתאונות דרכים. רשימת המדינות שנמצאות מעליה: ספרד (31.8 הרוגים), בריטניה (23.9 הרוגים), שוויץ (23.1 הרוגים), גרמניה (30.9 הרוגים), דנמרק (23.1 הרוגים), הולנד (33.3 הרוגים), והרבה מעל כולן - שבדיה, עם 18.5 הרוגים למיליון תושבים, ונורבגיה עם 14.8 הרוגים למיליון תושבים.

  

גם אירלנד נמצאת מעל ישראל, עם כ־27 הרוגים למיליון תושבים בשנה. הארגון פרסם את מה שהוא מכנה "מתכון ההצלחה" של אירלנד במאבק נגד תאונות הדרכים. מאז, פעילות זו הפכה למשותפת לממשלות רבות ביבשת. היא כללה הקמה של רשות לאומית לבטיחות בכבישים, אימוץ תוכנית אסטרטגית ארוכת־טווח להפחתת מספר הקורבנות עם יעדים ברורים - ובעיקר פעילות שוטפת על פני משרדי ממשלה שונים כדי להוריד את מספר הקורבנות.

האירים שמים דגש מיוחד על מאבק בנסיעה במהירות גבוהה מהמותר, עם קרוב ל־1,500 מצלמות מהירות בכבישי המדינה. הם גם החמירו את הכללים לגבי נהיגה בשכרות, וכאמור את האכיפה. מה שמייחד את אירלנד, לדברי מנכ"ל הארגון האירופי בעת הענקת הפרס, הוא "אימוץ גישה אסטרטגית לפתרון בעיית הקורבנות בתאונות דרכים: ניתוח המידע, הצבת יעדים ומטרות, וביצוע הפעילות הנחוצה כדי לוודא שהמשימה תבוצע".

"החלטנו על מדיניות של חזרה ליסודות", אמר אז שר התחבורה האירי, "בחנו איך להתמודד עם ארבעת סיבות היסוד של תאונות: מהירות, נהיגה בשכרות, שימוש בניידים ואי־לבישת חגורות בטיחות". כתוצאה מהגישה הזו, החלו לבצע אכיפה מוגברת, קמפיינים ציבוריים ושינוי חקיקה מסיבי.

מתכון דומה נמצא בבסיס ההצלחה של המדינה שזכתה בפרס השיפור של ה־ETSC לשנת 2022: ליטא, מדינה בלטית לא עשירה שבה חיים כשלושה מיליון תושבים בלבד. בליטא עדיין יש יותר מ־77 הרוגים בשנה למיליון תושבים בתאונות דרכים, אבל השיפור לעומת המצב בעשור שעבר הוא דרמטי.

חזון שאפתני של "אפס הרוגים" ב־2050

לפי הארגון, כמה צעדי מפתח התבצעו על ידי הליטאים: השקת תוכנית לאומית למאבק בתאונות דרכים, עם יעדי מטרה כמו הפחתה של 50% בתאונות הקטלניות מדי עשור ואף חזון של "אפס הרוגים" ב־2050; קיום מחקר עומק של כל תאונה שבה הייתה מעורבת התנגשות בין כלי רכב, והפקת לקחים ממנה; השקת מערכת מידע שאוספת נתונים מדויקים על תאונות דרכים עם נפגעים; תוכנית לאומית לבחינת מעברי חציה להולכי רגל, ושיפור הבטיחות בהם; הגברת הפיקוח על המהירות המקסימלית בעזרת מאות מצלמות מהירות; הגדלת התשתית לרכיבה על אופניים בערים גדולות; וכן, תוכניות מקיפות נגד נהיגה בשכרות, כולל אפס סובלנות לאלכוהול לנהגים חדשים או מקצועיים ורף נמוך מאוד לאחרים.

בדוח האחרון של הארגון מצוינת ליטא כמדינה האירופית היחידה שהצליחה להוריד את מספר ההרוגים בתאונות דרכים ביותר מ־50% בעשור האחרון. שיעור דומה נרשם בנורבגיה, שאינה חברה באיחוד האירופי ונחשבת למובילה עולמית בתחום הבטיחות בתחבורה. בין השאר, בגלל תקציבי העתק הממשלתיים העומדים לטובת המדינה העשירה. ממוצע הפחתת ההרוגים באיחוד האירופי בעשור האחרון עמד על כ־31%, כך לפי נתוני הארגון שמציין כי "ההתקדמות בהפחתת הקורבנות באירופה הייתה הנמוכה ביותר בעשור האחרון בישראל, עם ירידה של 5% בלבד במספר ההרוגים".

מה שבולט בסיכום הפעילויות הנעשות באירופה בנושא הוא אימוצן של תוכניות לאומיות וכן אימוץ יעדים ברמת האיחוד האירופי, כמו הפחתה של 50% בהרוגים עד 2030 וחתירה ל"אפס הרוגים" בשנת 2050. ביוון, שהצליחה להוריד דרמטית את מספר ההרוגים אך השיעור בה עדיין כפול מזה שבישראל, אימצה הממשלה "תוכנית אסטרטגית לאומית לשנים 2030־2021". יוון מתכוונת להגביר את הפיקוח על הגבלת מהירות בתוך הערים, להילחם בתאונות כלי הרכב הדו־גלגליים, ולהנפיק הרבה יותר דוחות על מהירות מופרזת.