למרות מדד יולי המדאיג: ארבע נקודות לאופטימיות במבט קדימה

לאחר כמה מדדים שהפתיעו לטובה, הגיע מדד המחירים לחודש יולי שטרף את הקלפים וחרג בהרבה מהתחזיות המוקדמות בשוק ושיקף קצב אינפלציה שנתי של יותר מ־5% - הגבוה מאז 2008.

אמנם עדיין אפשר להתהדר בקצב אינפלציה נמוך לעומת המדינות המפותחות במערב, כמו למשל קצב אינפלציה של מעל 8% בארה"ב ושל 9% באירופה, ובכל זאת נראה כי מדד יולי שיקף את עליות המחירים שהתעכבו מלהופיע עד כה - והפעם הפתיעו לרעה.

● הקצב הגבוה במערב: הצמיחה בישראל זינקה ב-6.8% ברבעון השני

כמעט כל הסעיפים במדד המחירים לצרכן ביולי עלו מעל לתחזית. בלטו במיוחד סעיפי הדיור וההוצאות על נסיעות לחו"ל, שנראים כמו האחרונים להדביק את קצב עליות המחירים שנרשם מתחילת השנה. סעיף הארחה ונופש בארץ ובחו"ל עלה ב־7.7% ביולי. מדובר בעלייה שנובעת מביקוש ויציאה לחופשה במהלך הקיץ, אולם מחירים אלו אמורים לרדת עם תחילת ספטמבר.

את ההסבר לזינוק המפתיע במחירי הטיסות אפשר לתלות בעלייה במחירי הדלקים. עם זאת, מחירי הטיסות ירדו כבר באוגוסט במיוחד לאור התחזקות השקל. נזכיר, כי הלמ"ס מודדת את מחירי הטיסות במונחים שקליים.

למחירי הדלקים היתה גם תרומה לעלייה בסעיף התחבורה, שתרם לבדו 0.17% למדד יולי. אלא שהצפי לחודשים הבאים הוא להתמתנות נוכח הירידה במחירי האנרגיה שלא באה לידי ביטוי בחודש יולי, אך תתבטא באוגוסט.

גורם נוסף שהפתיע לרעה ביולי למרות השיח על חרם צרכני היה סעיף המזון, שעלה ב־0.5% ביולי ושיקף התייקרות מחירים בקצב של 5% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך להשפעת העלייה החדה שנרשמה במחירי הסחורות החקלאיות לאורך המחצית הראשונה של השנה בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

אם חברת דיפלומט נאלצה לספוג את האש בבואה להעלות מחירים עד כדי איום בחרם צרכני שאילץ את החברה לחזור בה, נראה כי רשתות המזון הצליחו לחמוק באופן זמני מהפוקוס - מה שבא לידי ביטוי בעלייה חדה במחירי המזון ביולי וזאת בנטרול העלייה של מחירי הפירות והירקות.

מחירי הפירות הטריים לבדם תרמו לעלייה של 0.08% במדד יולי אחרי שעלו ב־8.5% בחודש החולף. למרות העלייה ביולי, בסיכום השנה האחרונה מחירי הפירות הטריים עדיין ירדו ב- 5.7%, כאשר השפעות הרפורמה של האוצר עוד לפנינו.

מודי שפריר, אסטרטג שווקים ראשי של בנק הפועלים, מפנה אותנו לשינוי מדידה של הלמ"ס שתרם לעלייה: "בניגוד לעבר, בחודש יולי הלמ"ס החלה למדוד את מחירי האבוקדו אשר זינקו ב־52.8% ביולי ותרמו לעליית מחירי הפירות והירקות".

גורם מפתיע נוסף שנרשם במדד יולי היה רכיב הדיור שעלה ב־1.2% בתוך חודש אחד. מדובר בעלייה החדה פי 3 מהעלייה העונתית ברכיב זה בחמש השנים האחרונות. רכיב הדיור תרם למדד יולי 0.29%.

רכיב "שירותי דיור בבעלות", שהינו חלק מרכיב הדיור עלה ב־1.1%, כך שקצב העלייה השנתי של רכיב זה עלה ב־4.7% - וכך אחד מסיכוני האינפלציה המרכזיים שסימן בנק ישראל אכן מתממש.

יחד עם זאת, רכיב שכר הדירה במדד עלה ב־0.7% ביולי - מדובר ברכיב נוסף הבוחן את מחירי השכירויות, אך את כלל החוזים (לא רק את המתחדשים). רכיב זה עולה בחדות בחודש הקיץ, אז נפתחים רוב חוזי השכירות. קצב העלייה צפוי לפיכך להתמתן מאוד החל מחודש ספטמבר.

ובכל זאת - אם רוצים לשאוב אופטימיות אחרי פרסום מדד יולי, רצוי להסתכל קדימה אל החודשים הבאים. שם אפשר למצוא שלל סיבות שמעידות כי המדדים עשויים להיות מתונים הרבה יותר. הנה הן לפניכם:

1. הירידה במחירי הנפט תשתקף במדד אוגוסט

הירידה החדה במחיר הנפט לא באה לידי ביטוי באופן משמעותי במדד יולי, אך צפויה לבוא לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן בחודש אוגוסט. הממשלה עשויה להאריך את תוקפה של הורדת המס על הדלק, כך שהתרומה לירידה ברכיב האנרגיה עשויה להיות כפולה לאור הירידה החדה במחיר הנפט.

אם מחיר הדלק בחודש שעבר שייט מעל רמות של 110 דולר לחבית, הרי שכיום הוא נסחר ברמה של 88 דולרים לחבית - כאילו לא היתה פלישה של רוסיה לאוקראינה.

להערכת מודי שפריר מבנק הפועלים, הירידה החדה במחירי הדלקים באוגוסט צפויה להוריד את המדד ב־0.65%, וברמות המחירים הנוכחיות מחירי הדלקים צפויים להמשיך ולרדת בחדות ספטמבר ולהוריד את המדד בעוד 0.25%. "בסיכום השנה האחרונה הזינוק במחירי הדלקים בישראל העלה ישירות את המדד ב־0.9% (כלומר המדד ללא אנרגיה עלה "רק" ב- 4.5%). ובמבט לפנים: הדלקים יורידו את מדד חודש אוגוסט ב־0.65% וברמת המחירים הנוכחית של הדולר/שקל מרווחי הזיקוק והנפט - יורידו את מדד ספטמבר ב- 0.25%", אומר שפריר. "כלומר, מתרומה של 0.9% למדד בשנה האחרונה, הירידה במחיר הנפט צפויה לגרוע 0.9% מהמדד בחודשיים הקרובים".

2. הייסוף של השקל ימתן את האינפלציה

מאז הודעת הריבית הקודמת של בנק ישראל בתחילת יולי, השקל רשם מהלך התחזקות חריג של כ־8% מול סל המטבעות. להתחזקות השקל יש השפעה ממתנת על האינפלציה המיובאת - וכך, כוחו של השקל בבלימת האינפלציה המיובאת שנעצר ברבעון השני של השנה לאחר שהמטבע נחלש בחדות במחצית הראשונה של השנה - יבוא שוב לידי ביטוי.

אמנם הייסוף המהיר של השקל נרשם ביולי, אך ההשפעה על הכלכלה הריאלית צפויה לבוא רק בהמשך, כך שהייסוף המהיר מהווה סיבה לאופטימיות.

3. הירידה במחירי הסחורות תשפיע לחיוב

המשק הישראלי לא חשוף באופן ישיר להשלכות המלחמה באוקראינה, אך בכל זאת מושפע ממחירי הסחורות החקלאיות בצל הזינוק שנרשם עם הפלישה לאוקראינה. הזינוק במחירי הסחורות הביא לעלייה של 7% במחירי המוצרים הסחירים, בין היתר בשל הבעיות בשרשרת האספקה העולמית והזינוק במחירי התובלה.

אלא שמאז מחירי הסחורות התמתנו בחדות מהשיא ורשמו ירידה של 25%. אם רמה זו תישמר, הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי בירידה של המוצרים הסחירים בחודשים הבאים.

מעבר לכך, מצבן של שותפות הסחר של ישראל שנאלצות להתמודד עם עלייה חדה באינפלציה עשוי להשתפר גם הוא במידה והירידה במחירי הסחורות אכן תישמר.

4. האטה עולמית תשפיע גם על המחירים בישראל

הצפי להאטה משמעותית בצמיחה העולמית עשוי להוביל למגמה זהה גם בכלכלה המקומית. הסביבה הגלובלית כעת תומכת במיתון עליות המחירים, בעיקר נוכח הירידה המשמעותית במחירי ההובלה והנפט.

הירידה במחירי השילוח צפויה למתן את האינפלציה שמקורה בשיבושים בהיצע. מאז חודש ינואר השנה נרשמה ירידה של יותר מ־20% במחירי התובלה, ואלו עשויים להתגלגל לירידות מחירים בהמשך. במקביל, העלאות הריבית מצד בנק ישראל צפויות להשפיע רק בחודשים הבאים על המשק - מה שעשוי להביא להידוק החגורה ובהתאם לירידת מחירים.