עובד נהרג? בשביל רוב החברות זה לא אירוע מהותי

דיאב ותד, בן 21, וחסן ותד, כבן 30, נהרגו ביום ראשון בבוקר כשמכולה נפלה עליהם באתר בנייה בטירת הכרמל. האתר שבו נהרגו הוא של חברת עמרם אברהם, שנכנסה לאחרונה לבורסה בתל אביב בהנפקת אג"ח. בצהריים דיווחה החברה לבורסה על התאונה, והודיעה כי סגרה את האתר לצורך החקירה. אין זו התאונה הקטלנית הראשונה בחברה. עוד בטרם הגיוס בבורסה, בנובמבר 2021 נהרג פועל - סיף חנתולי, בן 22 מג'נין - באתר של החברה בפרדס חנה.

הדיווח לבורסה הוא אירוע חריג ביותר. בשש השנים שבהן מפרסם גלובס מדי שבוע דיווח על תאונות הבנייה, היה רק דיווח אחד לבורסה על תאונה. זו הייתה הודעה של קבוצת אורון על תאונה באתר אגירה שאובה בגלבוע ביולי 2018, שבה נהרג מוחמד עאהד זיאדאת, בן 19 מהכפר מוקייבלה. גם באותו מקרה ייחודי, הדיווח לא פורסם מיידית, אלא רק לאחר שהמשטרה סגרה בצעד נדיר את האתר ל־30 יום לצורך החקירה. כלומר, רק מכיוון שהחקירה עצמה פגעה בעבודה - פורסם הדיווח.

תאונות רבות ללא דיווח

הנה כמה דוגמאות. במאי 2018 נהרג לואיס גומז, בן 32 מרמלה, בפרויקט H-Tower של קבוצת חג'ג' בתל אביב - והתאונה לא דווחה לבורסה. בפברואר 2019 נהרג מוחמד חאתם עסאפרה, בן 25, בפרויקט היוקרה Savyon View של אפריקה מגורים. הוא נפל לפיר מעלית ונהרג, אך התאונה לא דווחה לבורסה.

במאי 2020 נהרג איוון גורגוק, אזרח מולדובה כבן 30, באתר חלומות אור ים באור עקיבא. היזמית הייתה שיכון ובינוי והמבצעת אשטרום - ואף אחת מהן לא דיווחה לבורסה על התאונה. במרץ אשתקד אירעה תאונה נוספת באור ים - אלון פורת, בן 46 מנתניה, נהרג בעת הרכבת עגורן באתר בביצוע חברת אלמוגים הבורסאית. גם במקרה הזה לא פורסם דיווח.

באתרים של חברת דניה סיבוס אירעו שלוש תאונות קטלניות מאז הצטרפה לבורסה בפברואר 2021 - ואפילו לא אחת מהן דווחה למשקיעים. ב־4 ביולי אשתקד נהרג ראמז קנטריה, אזרח גיאורגי, באתר גינדי TLV בתל אביב. לאחר מכן, בינואר השנה נהרג עלא אלחליס, בן 24 מיאה, באתר של רכבת ישראל ליד כביש 431. ובאפריל, נהרג אלכסנדר פישר, בן 67, בנפילה מגובה מסולם של עגורן, באתר סביוני עיר היין.

דווקא מחוץ לענף הנדל"ן הגיעו הדברים לשיא האבסורד, כשחברת שטראוס לא דיווחה על תאונה קטלנית במפעל שלה במאי השנה - בתוך שפע של דיווחים על ריקול הסלמונלה הגדול שחתך את רווחי החברה ברבעון השני ב־58%. לכן, נשאלה השאלה: האם מותו של אדם לא חמור יותר מסלמונלה?

"נראה שטף של מקרים"

עמדת רשות ניירות ערך, כפי שהוצגה לאחרונה בראיון של פרידה עבאס־יוסף, מנהלת תחום הנדל"ן היזמי במחלקת התאגידים ברשות, ליובל ניסני בגלובס, היא כזו: "כשיש אירוע נקודתי ואתר הבנייה לא נסגר, החברות מגבשות עמדה שלפיה אין לאירוע השפעה מהותית על התאגיד. כלומר, הן לא מתרגמות מקרה כזה לאירוע מהותי המחייב דיווח".

"חשוב להבין שהמשקיעים רוצים שיבררו עבורם את המידע המהותי", הוסיפה. "אם ניקח נושא כזה, נושא כואב באמת, ונהפוך אותו לחובת דיווח על כל אירוע - נתחיל לראות שטף של דיווחים ולא תהיה הבחנה בין המקרים. החברה צריכה לחשוב אם הדיווח שהיא נותנת למשקיע הוא כזה שיכול להשפיע מהותית על השיקולים אם לקנות את המניה או לא".

האמת היא שלא נראה שטף של דיווחים, כי על אף כל הדוגמאות שהבאנו - רובן המכריע של התאונות אינן מתרחשות באתרים של חברות ציבוריות. מבין למעלה מ־30 תאונות קטלניות מדי שנה, לרוב לא יותר מחמש הן של חברות ציבוריות. בינתיים מה שאנחנו רואים הוא שטף של דיווחים לבורסה על כל שינוי פרסונלי ועל כל זכייה בחוזה. זו הפעם הראשונה מזה שש שנים שראינו דיווח על מותו של אדם.

הגורם: היעדר האכיפה

ד"ר הדס תגרי, מייסדת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, סבורה כי היעדר האכיפה מהווה גורם מכריע בריבוי התאונות: "התאונה רבת הנפגעים המחרידה היא חוליה נוספת בהפקרת בטיחות העובדים, אשר מתחילת השנה 44 מהם נהרגו בתאונות עבודה, מהם 21 באתרי הבנייה. על פי תיעוד הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה.

"לצערנו הרב, אנו עדים לירידה משמעותית בהיקף מפקחי הבטיחות במנהל הבטיחות שירד בשנתיים האחרונות מ־90 ל־70, ועל אף הבטחות חוזרות ונשנות, ותקנים פנויים - דבר לא נעשה לתיקונו. גם המשטרה והפרקליטות אינן מטפלות כנדרש במיצוי החקירות והדין עם האחראים וזאת בפרט באזור הצפון, בו התרחשו בשנים האחרונות כשליש מתאונות העבודה הקטלניות. אולם, כתבי אישום ספורים בלבד הוגשו".

בשורה התחתונה, עד שלא נראה מצב שבו תאונה באתר בנייה נחקרת לעומק, והדין לא ימוצה עם האחראים - כולל עונשים כואבים לחברות, לא יגיע השינוי. החברות לא יראו בתאונה קטלנית אירוע מהותי, וגם למשקיעים לא יהיה אכפת.