המשנה לנגיד בנק ישראל: "יכול להיות שהציבור שם דגש רב מדי על החזר המשכנתה הקרוב ולא זה בעוד חמש שנים"

לאחר העלאת הריבית החדה ביותר שנראתה בעשרים השנים האחרונות, הריבית עדיין נמוכה באופן היסטורי, אך העלאות הריבית לא נעצרות כאן. על מנת לרסן את האינפלציה בבנק ישראל צפויים להמשיך להעלות את הריבית, גם אם יש סימנים להתמתנות עליות המחירים בהמשך הדרך. ובינתיים מחירי הדיור ממשיכים לזנק ונוטלי המשכנתאות שנהרו לרכיב הפריים בימי "הריבית הנמוכה מצריכה חשיבה מחודשת", צפויים להמשיך לסבול באופן עקבי מעליית החזרי המשכנתה. אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, מסביר בראיון לגלובס כי לא מחיר הדיור עומדים בראש מעייני בנק ישראל, את זה הוא משאיר לממשלה. החשש העיקרי מבחינתו, ומה שעומד מאחורי העלאת הריבית החדה בגובה של 0.75%, זו מהתפשטות האינפלציה ליתר ענפי המשק.

● האינפלציה חורגת והצמיחה מפתיעה: בנק ישראל מעלה ריבית כל עוד אפשר
● האירו בשפל והדולר מטפס, איך הריבית תשפיע על השקל? 
● משלמים יותר על דלק ומזון: איך משפיעה האינפלציה על הכיס של הישראלים 

רבות נאמר בתקשורת על כך ש"ראוי" שבנק ישראל יעלה את הריבית כדי לדכא את עליות המחירים בנדל"ן. אתם טענתם לאורך השנים כי הריבית היא לא פקטור משמעותי בעליות מחירי הדיור. האם דעה זו השתנתה?
"אין לנו מנדט לפעול כדי להוריד את מחירי הנדל"ן. היעד שלנו זה יעד האינפלציה. לגבי מה גורם לעליות בשוק הנדל"ן, ובהחלט יש עליות מאוד חדות בשנה האחרונה, הבעיה שלנו היא שמה שמשפיע בראש ובראשונה על מחיר הנדל"ן זה היצע. הריבית היא משנית. זה לא שאין לה השפעה על מחיר הנדל"ן אבל בסדר גודל קטן יותר מהסיפור של ההיצע. ושם יש צורך לבנות מעל 60 אלף דירות כל שנה עם וודאות שזה יימשך ככה לאורך חמש שנים. לא מספיק להראות התחלות בנייה של שנה אחת כי אנשים לא קונים את הסיפור הזה. הם רוצים לראות תוכניות של 5-10 שנים, בהם בונים מספיק דירות כדי לענות על ביקושים העתידיים עם גידול האוכלוסייה. זה אומר לבנות בסדר גודל של העיר מודיעין בכל שנה. זה אתגר רציני שהממשלה צריכה לעשות והיא עושה צעדים, אבל צריך צעדים לטווח ארוך ואז אני חושב שנראה התמתנות במחירי הדיור".

אתם לא חוששים שעליות הריבית למעשה יפעלו יותר חזק על דיכוי ההיצע של נדל"ן? העלאות הריבית הרי מייקרות ומצמצמות את אפשרויות האשראי של הקבלנים. אז ייתכן דווקא שהעלאות הריבית הללו רק יחריפו את המצוקה העתידית מצד ההיצע?
"אני חושב שזה שולי. הסיפור העיקרי של הביקושים זה בעיקר הסיפור של גידול האוכלוסייה. אם לא תבנו מספיק בתים, בין אם לשכירות או לרכישה, לא תפתרו את הבעיה.

המיקוד שלכם ביעד אינפלציה של מדד המחירים לצרכן בלבד, והתעלמות מאינדיקציות אחרות כמו הדיור, לא מצריך חשיבה מחודשת?
"אני לא חושב. כל אחד צריך לעשות את מה שיש באפשרותו לעשות עם הכלים שברשותו", אמר אביר והמשיך בהומור, "באופן עקרוני אפשר לעלות ריבית ל-20%, להביא את המשק למיתון עמוק ואז זה ישפיע על מחירי הנדל"ן, אבל זה לא מצב אידיאלי, אלא שיבנו יותר בתים ושהריבית לא תהיה מופרזת והצעירים יוכלו לקנות דירות והמשכנתא שלהם לא תהיה כזו גבוהה".

"אם הריבית היום הייתה 5% התגובה שלנו הייתה שונה"

אי אפשר להתעלם מהרושם שבנק ישראל נכנע לפוליטיקאים באישור שני שליש פריים. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם, והבנקים התריעו על כך. האם לא נסחפתם בפופוליזם האנטי בנקאי?
"כל מי שלוקח משכנתה צריך לקחת בחשבון שחלק מההחזר יכול לעלות. יכול להיות שהציבור שם דגש יותר מדי על ההחזר של החודש הקרוב ולא מה יהיה עוד חמש שנים. נכון שהם מקווים שהשכר שלהם יעלה בשנים הללו אבל יכול להיות שריבית הפריים תהיה גבוהה יותר כי הריבית היום מאוד נמוכה. אין ספק שההחלטה שלנו להעלות ב-0.75% היא פונקציה של רמת הריבית היום. אם הריבית היום הייתה 5% התגובה שלנו הייתה שונה. גם הריבית של המשכנתאות באופן היסטורי יחסית נמוכה מאוד".

הייסוף החד של השקל אמור לפי המודלים שלכם בבנק ישראל להיות שווה ערך להעלאת ריבית של 1.5%. מדוע חשתם צורך להוסיף להידוק חד כזה שבא דרך המטבע, גם העלאת ריבית נוספת של 0.75%?
"הרקע להחלטה שלנו להעלות ריבית בשלושת רבעי האחוז, יותר מהעלאה קודמת, זו תוצאה של נתונים שקיבלנו שמראים שהמשק במצב טוב, הביקושים איתנים, יש העלאות שכר, ועלייה בשכר דירה, והמשק מחומם כפי שראינו עלייה של האינפלציה ל-5.2%. המקור שלה לא רק משיבושי היצע אלא גם מגורמים מקומיים. אם מסתכלים על הגורמים הלא סחירים שם נרשמה עלייה מעבר לתחזיות שלנו ולכן החלטנו להגביר את קצב העלאת הריבית. לגבי התיסוף שנרשם בחודש האחרון בא לאחר פיחות, ואנחנו עדיין בתיסוף שמעל לרמה שהתחלנו את השנה. וגם אנו לא יודעים לאן שוק המניות הולך, זה מאוד מתואם לשוק המניות בעולם. אם הייתי יכול להגיד לאן הולכים שוק המניות הייתי יכול להחליט טוב יותר אך אנחנו פשוט לא יודעים".

לפי הראיונות של הנגיד אמיר ירון אמש בתקשורת, נראה שהיעד הסופי של בנק ישראל - THE TERMINAL RATE -נותר עדיין על כנו, באיזור של 2.75-3% לפי חטיבת המחקר. וכי כל מה שעשיתם אתמול היה בסך הכל "להאיץ את הקצב בו מגיעים ליעד זה". האם תוכל להסביר יותר את הלך המחשבה שהוביל אתכם להאיץ את הקצב, והאם אתה שותף לדעתו של הנגיד כי יעד זה של 2.75% עדיין עומד על כנו?
"אין לנו יעד של הריבית, הנגיד התייחס לתחזית חטיבת המחקר בנוגע למה הם חשבו שתהיה הריבית בעוד שנה, בסוף הרבעון הראשון של 2023, תחזית שמתאימה לחזרה של האינפלציה אל תחום היעד. זו תחזית של חטיבת המחקר ובוודאי לא יעד של הוועדה המוניטרית. אני מניח שנראה שהנתונים האחרונים ישנו את תחזית חטיבת המחקר בישיבה הבאה. לגבי Front Loading זה נחוץ כדי להחזיר את האינפלציה אל תחום היעד. אנחנו רואים משק במצב מאוד טוב, תעסוקה מלאה, אבטלה בשפל היסטורי, כל אלו עומדים מאחורי Front Loading".

 נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ

בתחזית המחקר שפורסמה יחד עם החלטת הריבית של חודש יולי צפו במחלקת המחקר שנסיים את שנת 2022 עם אינפלציה של 4.5% ותחזית של שנת 2023 של 2.4%. אבל תחזית זו הייתה עם נפט בסביבה של 105 דולר לחבית לעומת 90 של היום. ועם דולר של 3.50 לעומת 3.29 של היום. ונראה לפי תמחור שוק ההון שתחזיות האינפלציה יורדות יחד עם הירידה הנ"ל של הסחורות והדולר. אז מה למעשה השתנה עבור בנק ישראל מהפגישה הקודמת? בעבר טענתם שמדד יחיד, לא מספיק כדי לערער את בנק ישראל למרות תנאי רקע שכאמור, מורים על התמתנות עתידית באינפלציה?
"יש התרחבות בעלייה באינפלציה גם במגזרים שהם לא מיובאים ולא אנרגיה, אלא נכנס למוצרים בלתי סחירים כמו שירותים, בהם אינפלציה בשכר דירה, ועלייה בשכר עבודה. אנו חושבים שבשלב כלשהו תהיה האטה באינפלציה שמקורה נובע משוק ההיצע, אנחנו רוצים לוודא שהשוקים שהיו לא יתגלגלו הלאה ונהיה בדינאמיקה שבה יהיה קשה להחזיר את האינפלציה לתוך היעד ואז אם לא מגיבים עכשיו המחיר שהאזרחים שישלמו יהיה יותר גבוה בהמשך. עדיף לפעול עכשיו באגרסיביות כדי להחזיר עכשיו את האינפלציה אל תוך היעד".

"יש לנו מספיק מדדים כדי להראות שמצב המשק טוב"

האם יתכן שמדידת האינפלציה של הלמ"ס, כמו גם העדכון של החשבונאות הלאומיים החודש, גרמה לבנק ישראל להתעכב בתגובה? מחירי השכירות, או הטיסות לחו"ל, הפתיעו החודש, אך מי שחי כאן חווה את זה כבר לפני מספר חודשים.
"אני לא חושב שזו הסיבה. אנחנו לא מסתכלים על רבעון אחד אלא על הקצב בארבעת הרבעונים האחרונים. רבעון אחד יכול להיות מאוד תנודתי ולאחר מכן יש תיקונים. יש לנו מספיק מדדים כדי להראות שמצב המשק טוב. אנו רואים שהמשק במצב טוב כבר מהמדדים האחרונים, בין אם ברכישות בכרטיסי אשראי, או נסיעות לחו"ל, היכולת להזמין שולחן במסעדה, זה די ברור שיש ביקושים במשק. מה ששינה את התמונה זה הסיפור של אוקראינה אבל גם בלי זה מצב המשק היה מביא אותנו להעלאת ריבית".

אם מסתכלים קדימה, הירידה במחיר הנפט מחקה את העליות שנרשמו כתוצאה מהמלחמה באוקראינה, מה שכן תומך לחזרה של האינפלציה ליעד, האם זה משהו שבנק ישראל אכן רואה?
"אני מניח שבחודשים הקרובים יהיה אפקט לירידה במחיר הנפט ומחירי הסחורות שימתנו את עליית המחירים אבל מה שמטריד אותנו זה שהעליות שהיו באנרגיה והסחורות לא יתגלגלו לתחומים אחרים ואז יהיה לנו קשה מאוד להחזיר את הג'יני של האינפלציה לבקבוק. לכן חשוב להעלאות ריבית עכשיו כדי למנוע דינאמיקה של גלגלול האינפלציה לתחומים אחרים".