הכבישים התרוקנו בחופש, ועדיין מחצית מהאוטובוסים לא הגיעו בזמן

הפחתת העומסים הביאה לכך שביולי חלה ירידה באיחורים מ־44% ל־38%, כך עולה ממדד Moovit וגלובס • שיעור האיחורים ביותר מ־20 דקות ירד במחצית, והגיע לאחוז אחד • לפי משרד התחבורה כמעט כל הקווים יוצאים בזמן מתחנת המוצא, אך כמחציתם איחרו לתחנה הסופית

מדד התחבורה הציבורית / צילום: תמר מצפי
מדד התחבורה הציבורית / צילום: תמר מצפי

יולי היה החודש הראשון של החופש הגדול, ובו לרוב הכבישים פחות עמוסים. עובדה זו סייעה במעט לפעילות האוטובוסים שכן 52% מהם הגיעו בזמן המתוכנן לתחנה או בסטייה של חמש דקות, כך עולה ממדד דיוק האוטובוסים של גלובס ו-Moovit.

מה זה מדד התחבורה הציבורית

איך הישראלים ינטשו את הרכב הפרטי אם האוטובוס תמיד מאחר? אחד הפרמטרים המרכזיים בבחירה בתחבורה ציבורית, היא האמינות שלה. מדד גלובס ומוביט יבחן בכל חודש 828 מסלולי נסיעה ב־47 רשויות ויבדוק עד כמה ניתן לסמוך על התחבורה הציבורית בישראל. 

במסגרת המדד נבדקו הקווים בזמן הגעתם לתחנה האמצעית ולתחנה האחרונה במסלול לעומת לוחות הזמנים של משרד התחבורה, במטרה לשקף בצורה המיטבית את הפערים והשפעתם על הנוסעים.

37% מהאוטובוסים הגיעו לתחנה האמצעית בקו בזמן המתוכנן שמפרסם משרד התחבורה או באיחור של חמש דקות, ו-15% מהאוטובוסים הקדימו בעד חמש דקות. כך שמעט יותר ממחצית מהאוטובוסים שנבחנו הגיעו בזמן סביר לתחנה (52%), לעומת 49% ביוני ו-47% במאי. בחול המועד פסח הושגו התוצאות הטובות ביותר, אז 69% הגיעו בטווח זמנים זה.

עם זאת, גם ביולי נרשמו איחורים והקדמות חריגות: 10% מהאוטובוסים הקדימו ביותר מחמש דקות לתחנת האמצע. מבחינת אי העמידה בזמנים עולה כי 22% מהאוטובוסים איחרו ב-5-10 דקות, ו-15% איחרו ב-10-20 דקות. אחוז אחד מהאוטובוסים איחרו ביותר מ-20 דקות. בסך הכל, מדובר ב-38% איחורים, לעומת 44% ביוני (2% מהם מעל 20 דקות) ו-45% בחודש מאי (4% מהם מעל 20 דקות).

האיחורים מתרבים ככל שמתקרבים ליעד הסופי

אל התחנה הסופית, רק 31% מהאוטובוסים הגיעו בזמן המתוכנן ו-20% הקדימו ביותר מחמש דקות. 48% מהאוטובוסים איחרו משמעותית - כאשר 12% מהם הגיעו באיחור של 20 דקות לתחנה הסופית. המשמעות היא, שככל שמתרחקים מתחנת המוצא - אמינות התחבורה הציבורית יורדת באופן משמעותי.

 
  

כיום, במשרד התחבורה בוחנים רק את זמן היציאה מתחנת המוצא - וכך המשרד יכול להתגאות בעובדה כי 98% מהאוטובוסים יוצאים בזמן. ואולם, בחודשים האחרונים ניתן לראות במדד גלובס ו-Moovit מה קורה לאוטובוסים לאחר היציאה מתחנת המוצא. לא כל ציבור משתמשי התחבורה הציבורית משתמש באפליקציות שיכולות במידה מסוימת לחזות את זמן האמת. בעיה נוספת היא זמני ההגעה המשוערים לתחנות שמפרסם משרד התחבורה, ומבוססים על נוסחה ישנה ולא עדכנית.

במשרד התחבורה מפתחים מדד חדש למדידת התחבורה הציבורית על פי הגעה לתחנות הביניים ובחינת השונות הממוצעת, ויפתחו, כפי שנחשף בגלובס, פיילוט שימדוד את האמינות של האוטובוסים בחברות דן ובמטרונית בצפון. ברשות הארצית לתחבורה ציבורית סבורים כי באמצעות שינוי מודל התמריצים והקנסות ניתן להבטיח אמינות גבוה יותר.

הבעיה בתחבורה הציבורית לא מסתכמת באיחורים ובהקדמות, אלא גם בעובדה משמעותית יותר כי השונות בזמן הגעת האוטובוסים כה גבוהה עד שבין ימים שונים אין דמיון רב בזמני הגעת האוטובוסים לתחנה - מה שמקשה על ההסתמכות עליהם. תמריצים וקנסות לא יסייעו בלי נתיבים יעודיים לתחבורה הציבורית שיבטיחו זמני נסיעה קבועים ומהירים.

סוגיה נוספת שמקשה על התחבורה הציבורית היא העבודות שנעשות בערים הגדולות לצורך חפירות והנחת מסילות לרכבת הקלה, למשל בירושלים ובתל אביב. אולם לעתים, ההעדפה לאוטובוסים לא נשמרת בזמן העבודות - והם נאלצים לעמוד בפקקים עם כלי הרכב הפרטיים. כך, בכל הנוגע לטווח הארוך, מיזמי שיפור התחבורה הציבורית דווקא מביאים לאובדן אמון בה.