הסדק בין שקד להנדל, והחיזורים של המחנה הממלכתי אחרי בנט

לכל מי שחושש מכך שמערכת הבחירות החמישית תהיה דומה לקודמותיה, יכול להירגע - הבחירות האלו לא יהיו במהותן סביב בנימין נתניהו כן או לא. הציבור מחפש יציבות על פני שאלת נתניהו. בסקרי מפלגות שנערכו בשבוע האחרון עולה ש־61% מהמשיבים דורשים קודם כל יציבות, בעוד ש־39% יוצאים להצביע בעד או נגד נתניהו. גם שאלת ההמשך מפתיעה - כאשר נשאלו הנסקרים האם יעדיפו ממשלה עם נתניהו או בחירות נוספות - הרוב העדיפו ממשלה ואופק עם יציבות פרלמנטרית. נדמה שהדרך להכשרת נתניהו נסללה.

השינוי בהלך הרוח הציבורי ישפיע באופן כמעט ודאי על אפשרויות הקמת הממשלה ביום שאחרי. אם נתניהו הוא פחות העניין מאשר שאלת היציבות - קומבינציית המפלגות הכשרות להקמת ממשלה נפתחת מחדש.

בקשר זה קשה להתעלם מהעיסוק הכמעט אובססיבי באיתמר בן גביר. כניסתו לבית הספר התיכון בליך השבוע הציג את הדמון החדש של השמאל בבחירות האלה. מדובר בבשורות טובות לנתניהו ורעות לגוש שהוא מבקש להוביל - אם בן גביר יבריח את המנדטים הממלכתיים של הימין לזרועות השמאל או רק ישאיר אותם בבית, נתניהו יפסיד. שוב.

החיזורים של שקד וכהנא אחרי בנט

לגלובס נודע כי במחנה הממלכתי, עוד לפני החיבור עם גדעון סער, הציע בני גנץ לראש הממשלה החליפי ויו"ר ימינה לשעבר נפתלי בנט להשתבץ אצלו ברשימה במקום מכובד. בנט סירב ומאז נמצא בצללים.

במקביל לאיילת שקד, שמנסה לגייס את תמיכתו של בנט ברוח הציונית המקרטעת מתחת לאחוז החסימה, עובד המשוריין החדש במחנה הממלכתי, מתן כהנא, כדי לגייס ראש הממשלה לשעבר - אם לא כחבר מהמניין, אז לפחות להבעת תמיכה מאופקת שיכולה גם היא להכשיר כמה לבבות בציונות הדתית.

 ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ

בימים האחרונים שקד נאבקת כדי להגיע עם הראש מעל למים להגשת הרשימות. היא מנהלת מגעים מואצים עם יו"ר הבית היהודי וראש עיריית גבעת שמואל, יוסי ברודני, ושוקלת את המשך השותפות עם יועז הנדל וצביקה האוזר. החלופה שלה לחיבור עם אנשי דרך ארץ היא חיבור עם ברודני ומשה סעדה, המועדפת על סביבתה הקרובה.

החיבור המהיר בין שקד להנדל בתחילת הדרך לא יצר את המפץ המבוקש. גם הוספת אמיתי פורת לא סייעה לשרים להתקרב אל אחוז החסימה, וכעת החיזורים אחרי ברודני - שלא ברור כלל מה ערכו האלקטורלי - משקפים את מצב המפלגה.

אם שקד והנדל יחליטו להמשיך להתמודד למרות המצב בסקרים, מדובר בבשורה קשה לגוש המרכז־שמאל, שכן מדובר במנדט וחצי של מצביעים שיכולים לחזור אל גנץ. בהתאם, במחנה הממלכתי ויש עתיד צופים במהלכיהם של שקד והנדל בדריכות. אם יתמודדו לבסוף, הם עשויים לשרוף את קולות המרכז־שמאל. לא סתם נתניהו לא מתערב "באיך השמאל מחלק את הקולות שלו", כלשונו.

הקרב על השיריונים: האם הדתיים יכריעו?

שבוע לפני הגשת הרשימות, תמונת המצב של המפלגות שיתמודדו בבחירות האלו על קולות הציבור כבר נראית מגובשת. כעת, השאלה היחידה היא מי תעבור את אחוז החסימה ומה יהיו התוצאות הסופיות בין הגושים. אף שריון של הרגע האחרון בכל אחת מהמפלגות לא צפוי לשנות את תמונת הגושים באופן דרמטי ולהוסיף מנדטים למפלגות שראשיה נמצאים בהליכי איתור של הרגע האחרון: יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי, יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' או יו"ר הליכוד נתניהו.

מיכאלי, שבבחירות הקודמות לא השתמשה בשריונים ברשימה, מחפשת בימים אלו דמות שתציל את מפלגת העבודה מאחוז החסימה. במפלגה לא חוששים שהיא לא תעבור, אלא תרחיש האימים חמור מכך - שמרצ תשיג יותר מנדטים ותסמן שוב את היותה של מפלגת העבודה כמפלגת נישה חברתית בקצה השמאלי של המפה הפוליטית, באופן דומה למרצ. המומנטום בסקרים האחרונים נוטה לטובתה של זהבה גלאון, שזיהתה את הסנטימנט בקרב בוחריה שלא להתבטא נגד האיחוד.

לנתניהו יש חמישה שריונים ברשימה, אך מופעלים עליו לחצים מקרב חברי הליכוד שלא להשתמש בכולם כדי להצעיד קדימה את מי שעבדו קשה ונבחרו בפריימריז. המשוריינים הוודאיים היחידים ברשימת הליכוד, נכון לכתיבת שורות אלה, הם עמיחי שיקלי וככל הנראה גם עידית סילמן, שני פליטי ימינה.

בסביבת נתניהו אמרו בסוף השבוע כי בכוונתו להשתמש בכל השריונים העומדים לרשותו, ולהציג את המועמדים החדשים עד להגשת הרשימות. סיכויים סבירים לליהוק סובב מיעוטים: יוצאי רוסיה, יוצאי אתיופיה ומהמיעוט החריג ברשימת הליכוד - נשים.

בינתיים, אצל סמוטריץ' מחפשים שריון מהציונות הדתית הבורגנית, זו שתדע להניח את דעתם של מצביעי גבעת שמואל ורעננה, שטרם החליטו למי להצביע בבחירות הקרובות. ספוילר: בכל הסקרים הפנימיים שעורכות המפלגות עולה תמונת מצב זהה - שני מנדטים קריטיים למדי בבחירות האלו יושבים בציונות הדתית. לכן, הקרב הקשה על קולות הבוחרים יתמקד שם בין הימין למפלגות המרכז־שמאל. אם נתניהו וסמוטריץ' יצליחו לשכנע אותם לבוא - 61 המנדטים בידי הימין, אם לאו ייווצר הגוש החוסם שמנגד.

"צה"ל מחוץ לפוליטיקה". ואם לא, מה יקרה?

חוק דרכי תעמולה והחלטות ועדת הבחירות המרכזית קובעים כי לשחקנים הפוליטיים אסור להצטלם עם חיילי צה"ל מחשש לתעמולה אסורה. בסעיף 2ב' נכתב: "לא ייעשה שימוש בתעמולת בחירות בצבא הגנה לישראל באופן העשוי ליצור רושם כי צבא ההגנה לישראל מזוהה עם מפלגה או עם רשימת מועמדים". בבחירות האחרונות נתניהו והליכוד חטפו על כך עתירות על בסיס קבוע. הפעם הגיע תורו של יו"ר יש עתיד וראש הממשלה, יאיר לפיד, שהעלה לעמודים שלו ברשתות החברתיות תמונות ממפגשים עם מפקדים וחיילים.

מפלגת הליכוד עתרה מספר פעמים לוועדת הבחירות המרכזית נגד לפיד וגם נגד גנץ בנושא זה, והתמונות הוסרו. אלא שלאחר מכן הצטרפו תמונות נוספות. בימים אלו דנה ועדת הבחירות בעתירה נוספת שעניינה סרטון שצילם דובר צה"ל, אך מדובר מאבקי סרק בעיקרם. לכל תמונה שבה ישתמש ראש הממשלה יוצמד התירוץ או הסיבה: "חיוני לביטחון ישראל", בעוד שמהצד השני יטענו לפוליטיזציה של המערכת הצבאית.

מי שניסה להילחם בתופעה היה היועמ"ש לשעבר, אביחי מנדלבליט, שהורה בבחירות הראשונות לנתניהו להסיר תמונות עם חיילים מעמודיו הרשמיים. הפעם היועמ"שית הנוכחית, גלי בהרב מיארה, טרם התפנתה לגבש נוהל מחייב, וכלי ההרתעה היחיד הוא תשלום הוצאות מזערי. כך החוק, כמו גם דרכי האכיפה והפרשנות הרחבה שהוא מאפשר, הופכים אותו להמלצה בלבד והפוליטיקאים יכולים לחייך כל הדרך אל הקלפי.