חמישית מהאוכלוסייה בעוני קיצוני, אך התמ"ג מזנק: כך הפכה הודו לכלכלה החמישית בעולם

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) העריכה השבוע כי כלכלת הודו תעקוף השנה את בריטניה במונחים דולריים, ותתמקם במקום החמישי מאחורי ארה"ב, סין, יפן וגרמניה. לפני עשור, הודו דורגה במקום ה־11 מבין הכלכלות הגדולות, בעוד שבריטניה הייתה במקום החמישי.

על פי נתוני ה־IMF, במונחים נומינליים ובהתבסס על שער הדולר ביום האחרון של הרבעון שהסתיים במרץ, הכלכלה ההודית עמדה על 854.7 מיליארד דולר - כ־39 מיליארד מעל בריטניה שכלכלתה עמדה על 816 מיליארד דולר. זו לא הפעם הראשונה ששתי המדינות מחליפות מקום ביניהן. השתיים מתנדנדות ביניהן על המקום ה־5 וה־6 בשנים האחרונות.

כך, למשל, לפי הסטטיסטיקס־טיימס (StatisticsTimes) בשנת 2019 הודו הייתה כבר במקום החמישי עם תמ"ג בגובה 2.87 טריליון דולר, בעוד שהתמ"ג של בריטניה היה 2.82 טריליון. לצורך ההשוואה, התמ"ג הנומינלי של ישראל עומד על 500 מיליארד דולר "בלבד" (מקום 15 בעולם, על אף גודלה). על פי אותו דירוג, שווי כוח הקנייה (PPP) של הודו היה אפילו גבוה יותר - והיא מוקמה במקום השלישי, רק מתחת לסין וארה"ב. בשנה שעברה, הודו שהוכתה באכזריות על ידי מגפת הקורונה, הידרדרה שוב למקום השישי. כעת, כאמור, היא שוב טיפסה מעלה. הפעם ייתכן שהפער יישמר לאורך זמן רב יותר.

כלכלת הודו צמחה בקצב מהיר בהרבה הן בשיעורים הריאליים והן בשיעורים הנומינליים מזה של בריטניה במשך תקופה ארוכה. בעשר השנים האחרונות כלכלת הודו הציגה קצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR) בשיעור נומינלי של 5.71% בעוד שבאותה תקופה התמ"ג של בריטניה צמח בשיעור ממוצע שנתי קטן הרבה יותר של 1.76%.

  

הודו צפויה לעקוף את גרמניה ב־2027

על פי התחזיות של קרן המטבע, הודו צפויה לשמור על פער דומה בקצב צמיחת התמ"ג על פני בריטניה, כך שההפרש בין הכלכלות ימשיך לגדול. על פי תחזיות קרן המטבע הבינלאומית, הודו צפויה להפוך לכלכלה של 5 טריליון דולר עד 2026, בעוד שבריטניה "תדשדש" אז על כ־4.35 טריליון דולר. על פי אותן תחזיות, גם גרמניה שממוקמת במקום הרביעי צפויה לראות את הודו עוקפת אותה בשנת 2027.

רק לפני כארבעים שנה, בשנת 1980, הייתה הודו רק במקום ה־13 מבין כלכלות העולם. מאז היא צמחה במהירות, תוך שהיא חולפת על פני כלכלות אחרות בעולם. עד 2018, למשל, גם בריטניה וגם צרפת היו מעליה. אחת הסיבות המרכזיות לעלייה של הודו במעלה הרשימה היא שמגזר השירותים של הודו בשנים האחרונות נחשב לאחד הצומחים ביותר בעולם. במידה רבה יש להודות למגזר זה על המקום החמישי שהודו נמצאת בו.

לעתים קרובות מכונה הודו "נקודת האור של הכלכלה הבינלאומית", ולמרות נפילה חדה במגפת הקורונה לצמיחה שלילית של 6.6%- בשנת 2020 - הודו זינקה ב־2021 לצמיחה בתמ"ג של 8.9%, על פי נתוני הבנק העולמי. יותר מסין (8.1%), בריטניה (7.4%), ארה"ב (5.7%) וגרמניה (2.9%).

עם זאת, בשנה הבאה ממשלת הודו צופה כי הכלכלה תצמח פחות, בין 7% ל־7.5%. "אנחנו נשארים בהערכה שלנו ושל קרן המטבע הבינלאומית של צמיחה בהיקף של כ־7.4%", אמרה שרת האוצר של הודו נירמלה סירתמן ביום רביעי. "אני לא מתכוונת לתת תחזית מדויקת יותר מהבנק המרכזי של הודו, אבל אני אומרת שהנתון של היום, (לפיו הודו עקפה את בריטניה; ר.ב), בשום אופן לא מסיט אותנו מהמסלול שתואם את ההערכות השנתיות של ארגונים בינלאומיים".

הגדרות כמו "צמיחה" עלולות להטעות

אולם, צריך לזכור שנתוני המקרו והגדרות כלכליות כמו "צמיחה" לעתים קרובות עלולות להטעות, או להותיר רושם מוטעה לגבי המצב הכלכלי כפי שניתן לראות אותו בעיניים. המקרה ההודי ותזמון פרסום רשימת הכלכלות הגדולות של ה־IMF מוכיחים זאת היטב: בעוד שבתחילת השבוע פורסם כי כלכלת הודו עקפה את בריטניה שוב, דווקא האירוע ההודי שמככב בכלי התקשורת הוא אחר לגמרי. ב"טיימס אוף אינדיה" של יום שלישי, לדוגמה, דווח בכותרת הראשית בשער ובעמודים הבאים כיצד בירת ההייטק של הודו, בנגאלור, טובעת בגשמים, שמכים בה בשבועות האחרונים. התיאורים הקשים, המלווים בתמונות דמיוניות־כמעט, על המוני הבתים שהוצפו במים ועל הפסקת החשמל בחלקים ניכרים של העיר שנשמעים, ולא בכדי, כמו תיאורים ממדינת עולם שלישית הם ביחס הפוך לרושם שמשאיר הנתון לפיו כלכלת הודו טיפסה למקום החמישי בטבלת הכלכלות העולמיות. זאת, תוך שהיא משאירה את בריטניה מאחור.

הפער הזה בין "הצמיחה" לבין "הכלכלה בגובה הכיס" של 1.4 מיליארד תושבי הודו, מתחוור כשצוללים לעומק נתוני היומיום. בעוד שהודו כמדינה נהנתה מצמיחה כלכלית מתמדת וגם השיגה עצמאות בייצור תבואה בשנים האחרונות, יש בה רמות כמעט בלתי נתפשות של עוני, חוסר ביטחון תזונתי, רעב ותת־תזונה. יותר מחמישית מהאוכלוסיה חיה מפחות מ־1.9 דולר ליום, ורמות אי־השוויון בה הן מהגדולות בעולם. כמו כן, הודו היא ביתם של רבע מכלל האנשים שחיים בתת־תזונה ברחבי העולם. כל זאת אף שבשני העשורים האחרונים, ההכנסה לנפש יותר מאשר שילשה עצמה, והתמ"ג גדל פי 4.5 ועימו גם הצריכה לנפש שעלתה פי שלושה.

189.2 מיליון הודים סובלים מתת־תזונה

למרות הצמיחה התעשייתית־כלכלית הפנומנלית הזו, הודו עדיין לא מסוגלת לספק גישה למזון למספר רב של אנשים, במיוחד לנשים וילדים. על פי דוח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מ־2020, 189.2 מיליון הודים (14% באותו הזמן) סובלים מתת־תזונה. בד בבד, 51.4% מהנשים בגיל הפוריות בין 15 ל־49 שנים בהודו הן אנמיות.

עוד לפי אותו דוח, 34.7% מהילדים מתחת לגיל חמש בהודו סובלים מבעיות שנובעות מתזונה לקויה, כמו למשל גובה נמוך ביחס לשאר בני גילם. 20% מאותם ילדים סובלים מתת־משקל. מדד הרעב העולמי לשנת 2020 מדרג את הודו במקום ה־101 מתוך 116 מדינות על בסיס שלושה מדדים מובילים - שכיחות של בזבוז והפרעות בילדים מתחת לגיל 5.