חד-הקרן לושה מגיב לתביעת המיליונים נגדו וחושף סיפור מדהים על הקמתו

במאי האחרון הגישו חברת ההשקעות בטכנולוגיה פלאס ונצ'רס - של היהלומן ואיש העסקים יוסי מולדבסקי והמשקיע דובי לחוביץ' - והמשקיע הפרטי אורן אבוקסיס תביעה נגד חד-הקרן לושה (Lusha), מייסדיו - יוני צרויה ואסף אייזנשטיין - ורעייתו של האחרון ענת אייזנשטיין. היום (ג') הגישו לושה וצרויה כתב הגנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר הנתבעים האחרים אסף ועינת אייזנשטיין אמורים להגיש כתב הגנה משלהם בהמשך.

■ "הקימו בסתר חברה חדשה": תביעת ענק נגד היוניקורן הישראלי לושה
■ האפליקציות לזיהוי שיחות והתחקיר בצרפת: כך הפכה חברת לושה הישראלית לחד-קרן

בתביעה טענו פלאס ונצ'רס ואבוקסיס כי הם זכאים במשותף ל-35% ממניות לושה. מדובר בדרישה בהיקף מאות מיליוני דולרים, מכיוון ששוויה של לושה הוערך בגיוס המימון האחרון שלה אשתקד ב-1.5 מיליארד דולר. גיוס זה, שהובל על-ידי הקרן האמריקאית PSG, הפך את לושה לחד-קרן.

לושה, שמתחרה בין השאר בחברה המודיעין העסקית הציבורית זום אינפו (Zoominfo), מאפשרת למשתמשים בתשלום לאתר את מספרי הטלפון וכתובות האימייל של אנשי קשר שהם מוצאים בלינקדאין ובתוכנות עסקיות אחרות כמו סיילספורס.

פאלס ונצ'רס ואבוקסיס היו משקיעים בחברה קודמת של אסף אייזנשטיין, חברת "נטע אייזנשטיין ניהול", שפיתחה מוצר בשם Network Monkey. החברה קמה ב-2011 ונסגרה סופית ב-2019. בתביעה הם טענו כי אייזנשטיין פעל במחשכים ותוך הצגת מצגי שווא כדי להעביר את המוצר והסודות המסחריים שפותחו ב"נטע אייזנשטיין", שבה הם היו מושקעים, למיזם לושה שהקים יחד עם צרויה ב-2016, במקביל לתהליכי הסגירה של החברה הקודמת. לכן הם טוענים כי הם זכאים לקבל מניות בלושה כגודל החזקותיהם בחברת נטע אייזנשטיין, שבה השקיעו מאות אלפי דולרים.

בכתב ההגנה מכחישים לושה וצרויה את כל הטענות של פאלס ואבוקסיס, דורשים לדחות את התביעה על הסף ומתארים סיפור שונה לגמרי על האופן שבו הוקמה לושה. התיאור בכתב ההגנה על דרך הקמת לושה מרתק כשלעצמו וחושף צד שיש שיטענו כי הוא שנוי במחלוקת בדרך פעולתה של החברה, ואשר עמד בבסיס תחקיר שפורסם בגלובס לפני כשנה על לושה.

"הבסיס האמיתי של לושה": משאב יקר-ערך

בכתב ההגנה טוענת לושה כי מי שעמד בבסיס הקמת החברה והביא אליה את הנכסים העיקרים הוא צרויה ולא אייזנשטיין, שלא הביא איתו נכסים מחברת העבר שלו, שבה השקיעו פאלס ונצ'רס ואבוקסיס. צרויה, המכהן כמנכ"ל לושה, הוא גם מי שקיבל במקור 80% ממניות לושה, בעוד אייזנשטיין - המכהן כנשיא החברה ומתגורר בבוסטון כיום - קיבל 20% בלבד.

לפי כתב ההגנה, סיפור הקמת לושה מתחיל עוד ב-2011, כאשר צרויה, בוגר טרי של לימודי הנדסת תוכנה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, פיתח עצמאית אפליקציה מצליחה בשם Simpler Contact, שפתרה בעיה של כפילויות באנשי הקשר בסמארטפון. בהמשך, ולאור ההצלחה של האפליקציה, צרויה פיתח אפליקציות נוספות לגיבוי ושחזור אנשי הקשר בטלפון ולשיחה מזוהה. אפליקציות אלה פעלו תחת חברה בשם YT DEV.

החברה YT DEV אומנם רשמה הכנסות נאות ממכירת האפליקציות, אבל צרויה הבין את המשאב יקר-הערך עוד יותר שיש בידיו רק בהמשך, לאחר שקיבל הצעת רכישה לחברה, אותה דחה. בעקבות הצעת הרכש הבין צרויה כי האפליקציות שבידיו יכולות להפיק מאגר מידע של מאות מיליוני טלפונים ואימיילים, על סמך ספרי הטלפון של המשתמשים שנרשמו אליהן. בשלב הזה הוא החל לשמור את המידע על הטלפונים והאימיילים.

ב-2016 הכיר צרויה את אייזנשטיין. השניים גלגלו ביחד את הרעיון להקים את לושה, על בסיס מאגר המידע של צרויה, שעמד אז כבר על מעל למיליארד וחצי רשומות. לושה מתבססת עד היום על המידע ממשתמשי האפליקציות של צרויה, לצד מקורות מידע נוספים, כדי לבנות את מאגר המידע העסקי שמונגש בתשלום לאנשי מכירות ומגייסים המשתמשים בה. המידע הזה, נטען בכתב ההגנה, הוא הבסיס האמיתי ללושה ביחד עם אלגוריתמים שקוראים ומנתחים אותו, ולאלה אין קשר לחברת "נטע אייזנשטיין", החברה בה היו מושקעים פאלס ונצ'רס ואבוקסיס.

בלושה מסרו בזמנו בתגובה לתחקיר גלובס כי הם פועלים לפי חוקי הפרטיות הקיימים באירופה ובקליפורניה (GDPR ו-CCPA), ואכן האפליקציות המדוברות שפיתח צרויה מבקשות כולן אישור לקרוא את ספר הטלפונים של המשתמש.

עם זאת, כפי שתואר בתחקיר גלובס אז, ישנם משתמשים שאינם שבעי רצון מכך שהמידע על מספר הטלפון והאימייל העסקי שלהם הגיע דרך אפליקציות אלה, וטוענים כי הם לא יודעו על כך שנכנסו למאגר של לושה. בתחקיר תוארו גם כתבות שפורסמו על לושה בצרפת ובהולנד, ובהן נטען כי ניתן למצוא במאגר שלה גם טלפונים של ראשי ערים וחברי פרלמנט, מה שלא אמור להיות שם.

רכיב שעולה מאות דולרים בלבד

כתב התביעה שהגישו פאלס ונצ'רס ואבוקסיס מתבסס במידה רבה על חוות-דעת של מומחה בשם גיא רונן, לפיה קיימת זהות ברורה בין המוצר Network Monkey שפיתחה בזמנו חברת נטע אייזנשטיין לבין המוצר של לושה, והם מתבססים על קוד זהה, שעבר טשטוש מכוון. אולם בכתב ההגנה לושה וצרויה דוחים טענה זו.

לפי כתב ההגנה, המוצר Network Monkey עסק בניטור שינויים בזמן אמת בפרופילים של משתמשים בלינקדאין, שינויים שיכולים להצביע על מועמדים ששוקלים לעזוב מקום עבודה - מידע יקר-ערך למגייסי כוח-אדם. פונקציית ניטור זו כלל אינה קיימת במוצר של לושה, נטען שם, והוא כאמור ממוקד באיתור מידע על אנשי קשר כמו מספר טלפון ודואר אלקטרוני.

הדמיון בין שני המוצרים, לפי כתב ההגנה, הוא ברכיב תוכנה ספציפי בודד אחד. הרכיב הדומה הוא תוסף לדפדפן שקורא את העמוד שבו נמצא המשתמש ומחבר את המידע הזה לתוכנה כלשהי. בעוד בכתב התביעה רכיב זה מתואר כרכיב שנבנה בעמל רב, לטענת לושה וצרויה מדובר ברכיב סטנדרטי וישן, בעלות נמוכה של מאות דולרים בלבד, שאינו בליבת הטכנולוגיה של לושה ואינו יכול להיות מוגדר סוד מסחרי שלה. רכיב זה, נטען שם, הוא מה שבדק המומחה מטעם פאלס ונצ'רס ואבוקסיס ועל בסיסו בלבד הסיק כי קיים דימון בין Network Monkey ז"ל לבין לושה.