התפקיד של המשבר הכלכלי במחאת החיג'אב

כוכבי השבוע הן כוכבות. הנשים האיראניות, רבות ואמיצות, שמורדות ושורפות את כיסויי הראש ברחובות. ולמרות שמדובר בסוגיות שקשורות בראש ובראשונה בחירות ובשוויון, גם לכלכלה יש תפקיד מרכזי בהתקוממות האזרחית הכי אמיצה כרגע בעולם.

אלמלא מצבה הכלכלי של איראן - מדינה הכוללת 83 מיליון בני אדם - היה כה נואש, ספק אם היינו מגיעים עד כאן. אבל כשהאינפלציה השנתית הרשמית במדינה כבר חצתה את ה־40% (לא מעט גורמים גם מדווחים על אינפלציה גבוהה בהרבה מהנתון הרשמי), ורכיב המזון התייקר בתוך שנה כמעט פי 2, האדמה ממילא בוערת תחת רגלי הציבור, ורבים מרגישים שאין להם מה להפסיד בקרב מול משמרות המהפכה. אותו ציבור, נשים וגם גברים, שרואים שמשטר האייתוללות מתעסק בעיקר בענייני הגרעין, בזמן שלשיעור עצום מהם אין לחם בבית. שיהיה להם בהצלחה.

הגיע הזמן לדבר על הלוואות המוסדיים

רשות שוק ההון פתחה השבוע צוהר קטן להיקף ההלוואות "השקופות" והמבהילות של הציבור הישראלי. הלוואות שניתנות אולי בתנאים מפתים, אבל הן בעיקר מוסיפות עוד ועוד קשים על גב הגמל, ואת סוף המשל כולם מכירים.

לפי הדוח של רשות שוק ההון לשנת 2021, שפורסם השבוע, היקף ההלוואות של חברות הביטוח לעמיתיהם - בקופות הגמל, בביטוחי החיים, ובקרנות הפנסיה - הגיע בשנה שעברה ל־29.8 מיליארד שקל, זינוק של 49% לעומת 2020. מדובר אמנם בשיעור מזערי ביחס לסך החוב של משקי הבית בישראל, שעמד על 651 מיליארד שקל בסוף יוני 2022, אבל זה כבר לא סכום זניח. על אחת כמה וכמה, כשזוכרים שמרבית ההלוואות הללו ניתנות בדרך כלל כהשלמת הון עצמי, מעין מוצא אחרון כדי להשלים עסקה לרכישת דירה ואפילו כדי לקנות מניות בבורסה.