האם המסים על שתייה מתוקה וכלים חד-פעמיים לא פגעו בצריכתם?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: משה גפני

מפלגה: יהדות התורה

תאריך: 20.9

ציטוט: "[המס על] השתייה המתוקה והכלים החד פעמיים לא הוריד את השימוש בהם אלא רק הוסיף מסים על אנשים"

ציון: לא נכון

חבר הכנסת משה גפני מיהדות התורה התראיין ב-20.9 לתכנית קלמן ליברמן בכאן ב' ומתח ביקורת על תפקוד הממשלה ובייחוד שר האוצר אביגדור ליברמן. "שר האוצר חותם על צו להפחתת מסים שלא הועיל שום דבר, רק גרם נזק לתעשייה המקומית. כמו שהוא עושה עכשיו עם הדגים, כמו שהוא עשה כל הזמן עם השתייה המתוקה ועם הכלים החד פעמיים שלא הוריד את השימוש בהם אלא הוא רק הוסיף מסים על אנשים".

בדקנו האם החלטות הממשלה להעלות את המסים המשולמים על משקאות ממותקים וכלים חד פעמיים לא הורידו את השימוש והצריכה של אותם מוצרים, כפי שגפני טוען.

ב-1.8.2021, חודש וחצי לאחר השבעתה, העבירה ממשלת בנט-לפיד החלטה מספר 261 שכותרתה "הפחתת השימוש בכלים חד פעמיים". חודשיים לאחר מכן, באוקטובר 2021, חתם ליברמן על תיקון מספר 8 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, שעיגן את ההחלטה והפך אותה לעובדה מוגמרת. בהמשך הוכנסו משפר תיקונים לצו שהקלו את המיסוי על כלים רב פעמיים מפלסטיק או מקרטון ועל כוסות קרטון מצופות פלסטיק, והצו החדש והסופי (מס' 1977) אושר בוועדת הכספים ב-30.11.21. עיקרו: מיסוי של 11 ש"ח לכל קילו מלאי של כלים מפלסטיק שעוביים דק במיוחד (קרי חד פעמיים) ומיסוי של 3.3 ש"ח לכלים דומים העשויים קרטון.

הממשלה קידמה במקביל גם את מה שזכה לכינוי "המס על הסוכר". באותו יום בו עברה החלטה 261 הנ"ל, עברה גם החלטת ממשלה מספר 263 שכותרתה "קידום אורח חיים בריא". בעקבותיה חתם ליברמן באוקטובר על תיקון מספר 4 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, שקבע כי משקאות המכילים מעל 5 גרם סוכר ל-100 מ"ל משקה ימוסו בסכום של שקל לליטר. משקאות מתוקים המכילים פחות מ-5 גרם סוכר ל-100 מ"ל (וכן כל המיצים הטבעיים ומשקאות הדיאט) ימוסו ב-70 אגורות לליטר. תרכיזים להכנת משקאות ממותקים העוברים את רף ה-5 גרם סוכר ל-100 מ"ל ימוסו בגובה 6 שקלים לליטר, ואלה המכילים פחות ימוסו ב-4.2 שקלים לליטר. ב-14.12.2021 ועדת הכספים אישרה גם את הצו הזה, והוא נכנס לתוקפו ב-1.1.2022.

איך המסים הללו השפיעו על הרגלי הצריכה של הישראלים?

תחילה פנינו לח"כ גפני עצמו, כדי שיסביר על מה התבסס בטענתו ויספק הוכחות לקביעה שלו כי הצריכה לא הושפעה. נעננו בהתעלמות.

מאז נכנסו הצווים לספר החוקים של ישראל, נערכו כמה בחינות של השפעתם. בפרואר, חודשיים לאחר אישור המס על משקאות ממותקים, דווח בתקשורת כי בהתבסס על נתונים שנאספו מרשתות המזון ומרכולים חלה ירידה של עשרות אחוזים בצריכת משקאות קולה, משקאות קלים, משקאות אנרגיה ועוד. בחודש מאי פרסמה חברת האם של יפאורה-תבורי, המשווקת את המותגים שוופס, ספרינג, תפוזינה, קריסטל, RC קולה ועוד, דוחות רבעוניים שחשפו צניחה של 20.5% בהכנסות ממכירת המשקאות שמוסו. בחברה הסבירו כי מדובר בתוצאה ישירה של המס החדש. הדוח הרבעוני השני, שפורסם בחודש אוגוסט, הראה אמנם התמתנות מסוימת בירידה אך המשך מגמת צמצום הצריכה - ירידה של 11.5 בהכנסות ממכירת משקאות ממותקים.

חברה נוספת בשוק המשקאות הממותקים, טמפו, לעומת זאת, פרסמה באוגוסט 2022 דוח חציוני המצביע דווקא על עלייה של 11% בהכנסות ממכירת משקאות לא אלכוהוליים. עם זאת, גידול זה לא משקף בהכרח עלייה בצריכה, ויתכן כי הוא רק מגלם את עליית המחירים שבאה בעקבות המס ומסתיר ירידה בהיקף הצריכה עצמה ובכמות המשקאות שנרכשו. החברה הגדולה בשוק הזה, "החברה המרכזית למכירות ולהפצה" המייצרת ומשווקת בין היתר קוקה קולה, קולה דיאט וזירו, ספרייט, פאנטה ופיוז טי, הינה חברה פרטית ועל כן אין מידע על היקף המכירות שלה.

חברת סטורנקסט, המבצעת מחקר ואנליזה של נתוני צריכה, סיפקה אף היא נתונים המצביעים על שינוי ברור בצריכה בעקבות מס הסוכר. בדוח מחודש אפריל למשל שסקר את הקניות בישראל במהלך חג הפסח, נקבע כי בעוד ההכנסות ממכירת משקאות לא אלכוהולים דווקא עלו בהשוואה לשנה שלפני הטלת המס, מדובר בתוצאה של עליית המחירים שנבעה מהעלאת המס, כאשר כמות המשקאות שנצרכו ירדה ב-5%. הדוח של חודש יוני שבחן את הקניות לקראת חג השבועות הצביע על מגמה ברורה יותר: צניחה של 16.1% במכר הכמותי של משקאות קולה ו-5.3% במכר של משקאות קולה דיאט. הדוח העדכני ביותר, מחודש אוגוסט האחרון, מצביע על ירידה של 22% במכירת תרכיזי מיצים, וכ-40% במכירת מיצים טבעיים, שכאמור מוסו אף הם במסגרת הרפורמה.

באשר לכלים החד פעמיים, הממצאים מובהקים אף יותר. בחודשים הראשונים נרשמו ירידות חדות של עשרות אחוזים במכירת המוצרים הללו, ואלו נמשכו - אמנם באופן מעט מתון יותר - גם לאחר מכן. באפריל פרסם המשרד להגנת הסביבה ממצאים, גם הם של חברת סטורנקסט, לפיהם חלה צניחה של 50% בהיקף המכירות של המוצרים הללו מאז כניסת הצו לתוקף בנובמבר 2021. בפסח 2022 לעומת פסח 2021 הישראלים צרכו 29.4% פחות כלים חד פעמיים. בשבועות האחרון נרשמה ירידה של 27.7% במכירת לעומת שבועות 2021.

בסטורנקסט הסבירו לנו כי הם סוקרים את השוק הקמעונאי (רשתות מזון, סופרים, חנויות מכולות וכו') ומקבלים מידע ישירות מהקופות ב-2,800 נקודות מכירה. על שאר השוק מוכל מודל סטטיסטי שמסייע באקסטרפולציה ובהצגת נתונים על השוק הקמעונאי כולו. מכירת משקאות או כלים חד פעמיים במסעדות, פאבים, ופיצוציות אינן נכללות בנתונים הללו, וכן גם חנויות במגזר הערבי. עוד אישרו לנו כי אכן, כפי שעולה מהדוחות, נרשמה ירידה חדה בהיקף הצריכה וכמות המוצרים שנרכשו בקטגוריות שבחנו, לאחר אישור הצווים הרלוונטיים.

לסיכום, ניתן לקבוע כי המסים על הכלים החד פעמיים ועל משקאות עתירי סוכר שנכנסו לתוקף בתחילת שנת 2022 הובילו לירידה בצריכה של מוצרים אלו, הן לפי דוחות כספיים של חלק מהחברות המייצרות ומשווקות אותם, והן על פי מחקרים וניתוחים של נתוני קנייה. ח"כ גפני לא סיפק ממצאים המאששים את טענתו. לכן דבריו לא נכונים.