המרוויחים והמשמעויות הכלכליות: האם הסכם הגז עם לבנון טוב לישראל?

הסכם הגז עם לבנון מגיע השבוע לישורת האחרונה. לפי הפרטים שנחשפו אתמול, לבנון תפתח את מלוא שדה הגז שמתפרש על שטח המים הכלכליים שלה ושל ישראל. ישראל צפויה לקבל פיצוי על החלק שנמצא בשטחה. אם ההסכם אכן יאושר ויחתם, מדובר יהיה בסופה של מחלוקת שהחלה עם תגליות הגז במזרח הים התיכון, שחייבו לסמן את גבולות המים הכלכליים של ישראל. קרי, שטח הים שמול חופי המדינה עד למרחק של 200 מייל ימי מהחוף (כ־370 ק"מ), ובו זכויות המדינה להשתמש במשאבי הטבע (נפט גז וכו'). השטח הזה מתחיל מקצה המים הטריטוריאליים שנמצאים עד הקו של 12 מייל ימי מהחוף (כ־22 ק"מ) והם שייכים למדינה באופן מלא.

על מה הייתה מחלוקת, איך יאושר ההסכם והאם ישראל תרוויח או תפסיד ממנו? גלובס עושה סדר.

● בעקבות התדרוך לתקשורת: היועמ"שית שינתה את עמדתה בנוגע להסכם הגז 
● 400 אלף שקל לשנה: האוצר שכר לשר ליברמן נהג לסוף השבוע | בלעדי 

על מה המחלוקת?

כבר ב־2010, ישראל וקפריסין סיכמו ביניהן על קו הגבול הימי כלכלי שלהן, כך גם עשו קפריסין ולבנון. בהסכמות בין שתי אלה, הוצב קו שלבנון עצמה קבעה גם לגבול עם ישראל. להלן קו מספר 1. בישראל ביקשו לקבע את הקו הזה כקו הגבול, אלא שלבנון חזרה בה והציגה בראשית העשור הקודם קו חדש דרומי יותר - קו 23. כך נוצר משולש המחלוקת בין שני הקווים שגודלו כ־860 קמ"ר.

נסיונות תיווך אמריקנים ב־2012 הולידו את פשרת הוף של הדיפלומט פרדריק הוף. לפיו, לבנון תקבל 57% מהשטח וישראל תקבל 43%. הלבנונים דחו את הפשרה. המשא ומתן התחדש שוב ב־2020, אך פוצץ כשהלבנונים הביאו דרישה חדשה ומופרכת - קו דרומי עוד יותר שנוטל חלק משדה הגז כריש הנמצא בפיתוח מתקדם, קו 29.

  

על מה ישראל ויתרה?

המשא ומתן התחדש בחודשים האחרונים בתיווכו של עמוס הוכשטיין, ישראלי לשעבר והיועץ לענייני אנרגיה של הנשיא האמריקני ביידן. הוכשטיין הודיע ללבנון כי לא יחל במו"מ עד שלבנון לא תסיר את דרישתה לקו 29. כמענה להודעה, לבנון אכן הסירה אותו.

הוכשטיין דילג בין לבנון לישראל כמה פעמים, ובחודש האחרון קרתה פריצת הדרך, ישראל הסכימה לוויתור מלא וקיבלה את קו 23 כגבול המים הכלכליים. כלומר, לבנון קיבלה שטח נוסף של 860 קמ"ר לחיפושי גז ונפט.

במסגרת הפתרון, ישראל תאפשר ללבנון לפתח את שדה קאנה/צידון, המשתרע במים הכלכליים של שתי המדינות, ואמורה לקבל פיצוי מחברת טוטאל שבראש קבוצת ההפקה מהשדה הזה. המנגנון לפיצוי טרם נקבע.

כמה חיזבאללה מעורב?

ארגון הטרור השיעי, הנתון לביקורת חריפה בלבנון וכוחו והשפעתו ירדו מעט, החליט לעלות על העגלה. זה החל בשורת איומים, לפיהם הוא לא יאפשר את הפקת הגז מ"כריש", אם לבנון לא תקבל את "מלוא זכויותיה".

חיזבאללה הציב מועדים לתום המו"מ אך לא עמד בהם, ואף שלח כטב"מים לכיוון אסדת ההפקה של כריש, ואלה הופלו על ידי צה"ל. בחודש האחרון ההתבטאויות קיבלו תפנית מעניינת של התמתנות, ונאסראללה אף מרמז שקיבל הבטחות עקיפות מישראל שלא תהיה הפקה מכריש לפני שיובטחו זכויות לבנון.

מה ישראל קיבלה?

לפי גורם מדיני בכיר שמסר את פרטי ההסכם לכתבים המדיניים, ישראל תקבל הכרה גם בגבול המים הטריטוריאליים עם לבנון, שהיא קבעה לאחר הנסיגה מלבנון בשנת 2000. הקו הזה המכונה קו המצופים והוא חשוב ביטחונית להגנה על איזור ראש הנקרה. בלבנון, לעומת זאת, לא מאשרים את האמירה. על פי פרסום בשמו של יו"ר הפרלמנט נביה ברי נראה כי אין סעיף כזה בהסכם.

בנוסף, לפי הגורם המדיני אמור להיות טקס חתימה משותף שיראה מעין נירמול בין המדינות. גם את האמירה הזו דוחים הלבנונים.

אז מה בכל זאת קיבלה ישראל? שקט, גם אם זמני, מול חיזבאללה. זאת, על ידי הסרת עילה לעימות עם הארגון הלבנוני. השקט הזה אמור אולי לסייע לעוד חברות בינלאומיות להגיע לאזור מזרח הים התיכון ולפתח את שדות הגז הנוספים שבו.

איך יאושר ההסכם?

לפני שבועיים אמר גורם מדיני בכיר כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, נתנה ללפיד חוות דעת בעל פה לאשר את ההסכם בקבינט או בממשלה, ולא בכנסת. על פי הגורם, היא אף נתנה לו אישור עקרוני לחתימה על ההסכם, למרות שממשלת לפיד היא ממשלת מעבר לפני בחירות.

בד בבד, פנו חברי הכנסת אורית סטרוק ויריב לוין מהאופוזיציה בדרישה להביא את ההסכם לכנסת להצבעה. זאת, לפי חוק המחייב הצבעה מיוחסת או משאל עם במקרה של הסכם העוסק במסירת שטחים של ישראל. התשובות התמהמהו.

נחשף בגלובס כי חוות הדעת של היועצת ניתנה עוד בטרם התקבלו חוות הדעת של חמישה משנים של היועצת, שהתבקשו על ידה לבדוק את הסוגיות הכרוכות בהסכם. בעקבות הפרסומים, חל שינוי ובתחילת השבוע היועצת ביטלה את חוות הדעת בע"פ. במקום זאת, היא תגיש אחת נוספת שלפיה, ככל הנראה, הממשלה תאשר בהצבעה את ההסכם, והוא יונח בפני הכנסת - ללא צורך באישורה אלא ליידוע בלבד.

הקרב לא יסתכם בכך. האופוזיציה וארגונים חוץ פרלמנטרים צפויים לפנות לבג"ץ בעניין, וההכרעה שם תהיה מעניינת במיוחד - על יכולתה של ממשלת מעבר לקבל החלטות מכריעות לטווח ארוך.

​מה המשמעות הכלכלית?

לבנון, כאמור, קיבלה את מלוא הזכויות הכלכליות על שטח המחלוקת, לרבות שדה קאנה/צידון. השדה הזה מוערך בכ־120 ממ"ק גז, כלומר הכנסות משוערות של 10־ 30 מיליארד דולר בסך הכל.

לפי פשרת הוף מלפני עשור, היינו אמורים לקבל כ־45% מהתמלוגים (בניכוי הוצאות וכו') הללו. אך ההסכם הנוכחי מעביר ללבנונים עוד כ־30% מהשדה ובידי ישראל נותר נתח של 10%־15% בלבד.

בנוסף, עדיין לא ידוע אם יש שדות גז משמעותיים אחרים להפקה מסחרית בתוך שטח המחלוקת שלפי ההסכם יעבור ללבנון. אם יתגלו שדות כאלה, או שקאנה/צידון יניב גז בהיקף משמעותי, ישראל הפסידה מקור הכנסה נוסף, ולבנון תרוויח. לבנון נמצאת במשבר כלכלי חריף במיוחד והכנסות אפשריות מהפקת גז (אומנם רק בעוד 5 שנים לפחות) עשויות לתת לה תקווה כלכלית.

בשל המחלוקת עם ישראל והתנהלות חיזבאללה, שום חברה בינלאומית לא הסכימה להתחיל חיפושים במים של לבנון ככלל, לא רק באיזור המחלוקת. כעת, עם ההסכם שאמור להבטיח שקט בטחוני, ההנחה היא שחברות בינלאומיות יגלו עניין.

טוטאל הצרפתית, שממשלת צרפת מחזיקה במחצית הבעלות עליה, תקדח בקאנה/צידון וכנראה גם בשדות נוספים. מנכ"ל אנרג'יאן מתיאס ריגס אמר בראיון לגלובס כי כשהעניינים ירגעו גם החברה שלו תיגש שם למכרזי זיכיונות.

אז ההסכם טוב או רע?

ההסכם פותר מחלוקת ימית ונותן שקט לזמן מה. אלא שהפתרון הושג באמצעות ויתור מלא על הדרישות הישראליות לקו הגבול הימי במים הכלכליים. חיזבאללה מקבל חיזוק פנימי בלבנון, ומעמדו שנחלש לאחרונה עולה בחזרה.

משוואת האיומים שהציג נסראללה, כריש תמורת ויתורים ישראלים, התממשה, וההישג הביטחוני של עיגון קו המים הטריטוריאליים לפי דרישת ישראל, ככל הנראה לא מקובל על לבנון.