החרם של ארה"ב, התגובה של סין: בדרך למחסור ברכבים ובטלפונים חכמים?

מה יקרה אם ארה"ב תאסור לגמרי על חברות אמריקאיות למכור שבבים לסין? דוח של חברת הייעוץ בוסטון קונוסולטינג (BCG) מ־2020 בדק תסריט כזה. המסקנה הייתה כי צעד כזה הרסני לחברות האמריקאיות, שייאבדו 37% מהכנסותיהן בתוך חמש שנים. הצעד גם יוביל את ארה"ב לאבד את מעמדה המוביל בשוק לטובת דרום קוריאה, ויהפוך את המשק האמריקאי לתלוי יותר בחברות זרות.

ההגבלות שפרסם ממשל ביידן החודש בכל הנוגע ליצוא שבבים לסין חריפות ורחבות מאוד, אך הן אינן מהוות ניתוק מוחלט בין המעצמות. למעשה, די ברור שבממשל האמריקאי מנסים להלך על החבל הדק, כאשר מחד גיסא הם מחבלים בגישה הסינית לשבבים מתקדמים וציוד לייצור שבבים אלו, ומאידך גיסא - מנסים לא לפגוע באופן הרסני בחברות האמריקאיות. עם זאת, מחקר BCG מהווה תזכורת לכך שהגבלות סחר אמריקאיות חריפות על סין, קניינית השבבים הגדולה בעולם, עלולות להפוך בסופו של דבר לחרב פיפיות שתפגע דווקא בכלכלת ארה"ב. 

● ביום רביעי: גנץ, נתניהו וכל בכירי המשק על במה אחת - כל הפרטים על ועידת ישראל
● כולם מחכים לדוחות אינטל: השבוע הגורלי של ענף השבבים
● למה הגבלות יצוא השבבים האמריקאיות על סין יוצרות "עולם פחות יציב"? 

גם הגרסה הנוכחית של ההגבלות תגרום לנזק של מיליארדים באובדן הכנסות לחברות אמריקאיות. חברת לאם ריסרץ' (Lam Research), יצרנית ציוד אמריקאית מרכזית למפעלי שבבים, הודיעה השבוע כי הכנסותיה צפויות לספוג ירידה בסך 2־2.5 מיליארד דולר ב־2023 כתוצאה מההגבלות האמריקאיות.

עוד קודם לכן, הודיעה אפלייד מטריאלס, שמשרתת גם היא ספקי שבבים, כי תאבד 250־550 מיליון דולר במכירות ברבעון הנוכחי, כשפגיעה דומה תתרחש גם ברבעון הבא. מפתחת השבבים אנבידיה הכריזה כי תאבד 400 מיליון דולר במכירות ברבעון השלישי, כיוון שתידרש לרישיון מיוחד לייצא לסין שניים מהשבבים המתקדמים שלה.

כל זה בעייתי לאור העובדה שחברות השבבים האמריקאיות מתמודדות עם השפעות ההאטה בצריכה הגלובלית של מוצרי מחשוב, מה שכבר חתך דרמטית את שווי החברות הללו בבורסה. שילוב קטלני של שני הגורמים, סין והירידה בצריכה, הוביל לירידה של 60% במניית אנבידיה מתחילת השנה, כאשר לאם ריסרץ' נחתכה ב־56% ואפלייד ב־51%.

רשימת ההגבלות האמריקאיות נועדה, לכאורה, למנוע הגעה של שבבים מתקדמים לצבא סין וליתר כוחות הביטחון של המדינה, מה שלפי ארה"ב מהווה פגיעה בביטחון הלאומי שלה. אולם, ברור כי להגבלות יש מטרה רחבה יותר - שמירת ההובלה הטכנולוגית בתחומים מרכזיים כמו בינה מלאכותית, ענן ונהיגה אוטונומית מול האיום הסיני. הגבלת הגישה לשבבים מתקדמים מחברות סיניות תמנע מאלו לאמן מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית.

הצעד יאט את ניסיונות סין לצמצם פערי ייצור

ההגבלות לוקחות מהסינים הן את הדגים והן את החכה, כשהן מונעות, כאמור, גם גישה לשבבים מתקדמים מוכנים (כמו אלו של אנבידיה, שחיוניים ליישומי בינה מלאכותית), אך אולי חשוב מכך - את הגישה לכלים הדרושים לייצור עצמי של שבבים כאלה. בטווח הקצר, אין ספק כי כל זה יגרום לא מעט כאב למגזר הטכנולוגיה הסיני ויאט את הניסיונות של סין לצמצם את הפער מול המערב בכל הנוגע ליכולות תכנון וייצור שבבים, שמוערך ב־4־5 שנים.

אבל השאלה היא מה יקרה בטווח הארוך יותר? סין משקיעה סכומי כסף אדירים בניסיון להגיע לעצמאות בתחום השבבים. עד היום, ההשקעות הללו לא תמיד הביאו את התוצאות המתוכננות, בין השאר בשל הקצאה לא יעילה של הכספים ומקרי שחיתות והונאות. לפי תחזית חברת המחקר IC Insights, נכון ל־2025 תצרוך התעשייה הסינית שבבים בשווי 223 מיליארד דולר, מתוכם רק כ־20% ייצורו במדינה - הרחק מתחת ליעד שסימנה סין להגיע לייצור עצמי של 70% מהשבבים שהיא צורכת.

אולם, לא בטוח שסין תמשיך להיכשל, ויש מי שסבורים כי דווקא ההרעבה האמריקאית תוביל להתקדמות מואצת אצל המתחרה. כלכלני סיטי בנק ציינו כי ההגבלות האמריקאיות יכולות להפוך לרגע "ספוטניק" של סין, כשהם מתייחסים לשפע ההשקעות האמריקאיות בתחום החלל - לאחר שנודע על השיגור המוצלח של הלוויין ספוטניק לחלל על ידי ברית המועצות ב־1957. הסינים יצטרכו לגייס פתרונות הנדסיים מאולתרים כדי לפתח שבבים מתקדמים ללא מכונות אמריקאיות, אבל דווקא זה עשוי לקדם אותם.

פרופ' ראקש קומאר מהמחלקה להנדסת אלקטרוניקה ומחשבים באוניברסיטת אילינוי הוא מבקר חריף של מדיניות הגבלות היצוא האמריקאיות. לטענת קומאר, מגבלות אלו יפגעו קשות בחברות האמריקאיות, בעוד סין תצליח למצוא ספקים חלופיים לחלק גדול מהשבבים והכלים, ובמקרים אחרים לגייס טכנולוגיות חלופיות לייצור שבבים. "אתה לא יכול לנצח מרוץ חשוב על ידי ניסיון להכשיל את המתחרה שלך, במיוחד כשלהכשלת המתחרה יש עלויות גבוהות עבורך. אסטרטגיה טובה יותר היא פשוט לרוץ מהר יותר", טוען קומאר.

בייג'ין אוגרת שבבים לפני שהגישה תיחתך

נושא משמעותי לא פחות הוא ההשפעה של הגבלות היצוא על שרשרת האספקה הגלובלית. ימי הקורונה התאפיינו במחסור חמור בשבבים, שפגע באספקה של מוצרי אלקטרוניקה ורכבים. מחסור זה נבע, בין השאר, מאגירה סיטונאית מוקדמת של שבבים על ידי חברות סיניות, רגע לפני שנכנסו לתוקף הסנקציות האמריקאיות הקודמות ב־2019. גם כעת יש דיווחים כי גופים סינים מנסים לאגור כמות גדולה של שבבים מתקדמים לפני שהגישה אליהן תיחתך - מה שיכול להשפיע באופן שלילי על שרשרת האספקה הגלובלית.

מעבר לכך, ייצור מוצרים בנוי על ניסיון למקסם את היעילות, תוך שימוש ברכיבים המשתלמים ביותר. מקסום זה עלול להיפגע כתוצאה מההגבלות האמריקאיות. אפל, למשל, תכננה להשתמש במכשירי אייפון בשבבי זיכרון מתוצרת YMTC הסינית, שזולים יותר מאלו של מתחרים מדרום קוריאה ויפן ב־20%. אולם, לאחר פרסום ההגבלות האחרונות שבמסגרתן YMTC הוכנסה לרשימת בדיקה אמריקאית, גנזו באפל את התוכנית.

לבסוף, מרבית הדיונים סביב השפעת הגבלות היצוא מתעלמות מהאפשרות שסין תגיב על צעדי ארה"ב. בבייג'ין עשויים לעשות זאת בעזרת פגיעה בחברות אמריקאיות או באמצעות המאגר האסטרטגי של מתכות נדירות שיש לה, שמשמשים לייצור שורה של מוצרים מסמארטפונים ועד לוויינים. סין שולטת במרבית הפקת המתכות הנדירות בעולם, אך עד היום לא השתמשה בקלף זה על אף איומים בכך. אם זה יקרה, המשחק יהפוך למסובך יותר.