קרבות השבבים בין סין וארה"ב מגיעים לישראל. מה יקרה לחברות ההייטק המקומיות?

מנהלי חברות השבבים הישראליות עומדים בפני דילמה: האם וכיצד להצהיר על נאמנותם לארה"ב, במטרה להימנע מסנקציות שיוטלו על חברות המייצאות שבבים מתוחכמים וציוד ייצור לסין. לאחר פרסום רשימת הגבלות הייצוא החדשות שהטילו האמריקאים על ייצוא שכזה בתחילת החודש, פנו נציגים של הממשל לבכירים בענף כדי לעודד יותר חברות להצטרף לתהליך שיסדיר את מעמדן מול משרד המסחר האמריקאי.

בארה"ב נחושים למנוע מסין להשיג יתרון יחסי בפיתוח וייצור שבבים מתקדמים ובשימוש בהם, כזה שעשוי להעניק לה יתרון צבאי, למשל באמצעות הקמה של חוות שרתים המאפשרות יכולות מחקר והצפנה מתקדמות. בוושינגטון בטוחים שהדרך לכך עוברת גם דרך חברות ישראליות המצטיינות בפיתוח שבבים ובציוד ייצור. "הרעיון הוא למנוע מהסינים את כל היישומים המתקדמים של עולם השבבים, ולהשאיר אותה לאורך זמן צעד אחד מאחורי ארה"ב", אומר לגלובס שחר כרמי, אנליסט פסגות המתמחה בשבבים. "השבבים הם הכוח שמניע את העולם במאה ה־21 והמשימה האמריקאית היא למנוע בכל מחיר את העברת הידע בסין".

● בשבוע הבא בגלובס: כל הרגולטורים הבכירים מגיעים לדבר על מצב המשק
● הקרן האקטיביסטית שמאיימת לטלטל את Wix והתגובה של החברה שמקפיצה את המניה
● אחרי שבישרה על תחילת גל ההנפקות בת"א, דוראל רוצה לכבוש נתח מהשוק הסולארי בארה"ב | ראיון

"המהלך הזה הוא הדבר הקרוב ביותר למה שאפשר לתאר כהכרזת מלחמה טכנולוגית", אומר בכיר בענף השבבים המצוי בפרטים. "אבל רק בימים אלה היזמים הישראלים מבינים עד כמה האמריקאים רציניים, והם ייאלצו להתמודד עם כללי המשחק החדשים".

עיקר העניין של הנציגים האמריקאים בתעשייה הישראלית נוגע לא רק לחברות המפתחות ציוד לייצור שבבים, אלא גם לסטארט־אפים ולחברות ההייטק הישראליות המפתחות טכנולוגיות חישוב מתקדמות: חברות שבבים בתחום הבינה המלאכותית ומחשוב על, חברות מחשוב קוונטי, ותוכנות התומכות במחשבי על. יישומים שכאלה עשויים להגיע למצב של "שימוש כפול" בסין - כינוי לזליגה של טכנולוגיה אזרחית אל התחום הצבאי.

 שי ג'ינפינג, נשיא סין / צילום: Associated Press, Ng Han Guan

הסטארט־אפים הישראלים במצב מסובך

מרכזי פיתוח של חברות שבבים אמריקאיות - בהן אפל, אינטל, אנבידיה, אמזון, קוואלקום וברודקום - מהוות את חלק הארי בתעשייה המקומית שייאלצו בלאו הכי לעמוד בתנאים החדשים. בחודש פברואר האחרון, אינטל רכשה את טאואר הישראלית, מפעל שבבים ממגדל העמק, תמורת 5.8 מיליארד דולר - במטרה להיערך לעימות מסוג זה עם סין. אולם, עבור חברות סטארט־אפ ישראליות, לכאורה ללא קשר לארה"ב, המצב מסובך יותר.

"המגבלות החדשות חלות בעיקר על ייצוא מעגלים משולבים לסין, רכיבי מחשוב הכוללים מעגלים כאלה ורכיבי ייצור מסוימים של מוליכים למחצה", אומר לגלובס עו"ד יאיר גבע, ראש מחלקת ההייטק במשרד הרצוג. "הן מחייבות רישיון לייצוא רכיבים לחברות סיניות מסוימות המופיעות ברשימה, וכן רישיון למה שנקרא US PERSONS - קטגוריה רחבה שכוללת גם חברות בנות זרות - לביצוע פעולות התומכות בפיתוח או ייצור רכיבים מסוימים בסין או עבורה".

לפי ההגדרה הרחבה, כמעט כל חברת הייטק ישראלית המפתחת טכנולוגיה מתקדמת שקשורה לעולמות הבינה המלאכותית ומחשוב העל נדרשת לבחון את הקשרים שלה לארה"ב, על מנת להמשיך ולייצא לסין. "תחולת המגבלות רחבה מאוד ומקיפה גם מוצרים זרים מהסוג המפוקח, המשלבים בתוכם פיתוחים אמריקאיים או במקרים מסויימים כאלו שהפיתוח שלהם בוצע על שרתים הממוקמים בארה"ב", מוסיף גבע.

כמה חברות ישראליות כבר החלו בפנייה למשרד המסחר האמריקאי על מנת לבקש פטור מההגבלות לייצוא לסין, כך נודע לגלובס. אחת ההגבלות החדשות, למשל, אוסרת ייצוא טכנולוגיה מוצפנת לסין. "חברות שייכנסו לרשימה המפוקחת אך ייתעלמו מההנחיות, עלולות למצוא את עצמן ברשימה השחורה. הבעיה מתעצמת, כאשר עדיין לא ברור אילו חברות ייכנסו לפיקוח ואילו לא", אומר הגורם בענף השבבים.

הפרת המגבלות עלולה להוביל לעונשים קשים

על פי גבע, הפרת המגבלות עלולה להוביל לסנקציות כמו קנסות מנהליים, ביטול זכויות ייצוא סנקציות פליליות במקרים חמורים שעשויות להוביל למאסר של עד 20 שנה. מגבלה מרכזית שהטילו האמריקאים היא איסור חמור לייצא לסין מעבדים חכמים או ציוד לפיתוח וייצור שבבים בטכנולוגיה הזעירה מ־16 ננומטר. כלומר, מעבדים מתקדמים בעלי טכנולוגיות מזעור מפותחות יותר.

אחת החברות הזרות הבולטות שכבר אימצו לעצמן את הההגבלות האמריקאיות היא ASML ההולנדית, הנחשבת לספקית הגדולה בעולם של מכונות לייצור שבבים. החברה ההולנדית, שעובדת עם אינטל האמריקאית ו־TSMC הטייוואנית, הודיעה לעובדיה בארה"ב להפסיק להתקין מכונות במפעלים סיניים - ולחדול מלתת להם שירות.

 נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Susan Walsh

החברה ההולנדית סובלת גם מן התקנות החדשות שאוסרות על אזרחי ארה"ב ומחזיקי גרין קארד לעבוד עם חברות השבבים הסיניות. "עובדים אמריקאים רבים נדרשים לבחור בין המשך עבודתם עם חברות סיניות לבין נאמנותם לארה"ב, ועל כן אנחנו רואים התפטרות המונית במזרח של עובדים אמריקאים", אומר עו"ד גבע.

"אמנם, ב־ASML טענו עם פרסום התוצאות הרבעוניות שהם אינם צופים פגיעה משמעותית בהכנסות מהמגבלות החדשות, אבל יש להגבלות החדשות על מכירת המכונות שלה השפעה מרחיקת לכת על כלל התעשייה", אומר שחר כרמי מפסגות. "חברות רבות בתעשייה מתפרנסות מהאקוסיסטם של ASML, ואם הסינים יפסיקו לרכוש את המכונות שלה, הם יפחיתו את התאבון לרכישת מכונות וציוד של חברות כמו אפלייד מטריאלס, KLA או לאם ריסרץ'".

חברות מאבדות הכנסות בהיקף מאות מיליונים

לפיכך, לתעשייה הישראלית יש השלכות. אפלייד מטריאלס, למשל, שמייצרת ציוד לבדיקת שבבים בזמן הייצור ומעסיקה יותר מ־2000 עובדים ברחובות - צופה אובדן של 250־550 מיליון דולר נוספים ברבעון הנוכחי. על פי לינקדאין, הסניף ברחובות ממשיך לצמוח. בחצי השנה האחרונה הוא גדל בכ־22%, אך מספר המשרות הצמטצם ב־17%.

KLA שמעסיקה מעל לאלף עובדים במגדל העמק וביבנה, ולאם ריסרץ' שמעסיקה בישראל 50 עובדים, עצרו את התמיכה בציוד שכבר הותקן ביצרנית השבבים הסינית YTMC, כך לפי וול סטריט ג'ורנל. KLA אמנם צמחה ב־7% במצבת כח האדם בששת החודשים האחרונים, אך רשמה ירידה של 18% בכמות המשרות בלינקדאין. לפי הערכות אנליסטים, מכירות אפלייד מטריאלס, לאם ריסרץ' ו־KLA צפויות להיפגע בין 5% ל־10%.

מערכות המדידה לייצור שבבים של נובה מרחובות נמכרות לרוב לדורות המתקדמים יותר של המעבדים, בעיקר בטווחים של 5 עד 14 ננומטר, מה שמכניס אותה לרשימת ההגבלות החדשות. מאז פרסומן ב־7 באוקטובר, השילה מניית נובה קרוב ל־ 22% מערכה. קמטק, עוד יצרנית ציוד לייצור רכיבי אלקטרוניקה, צפויה להיפגע פחות, על אף שחלק ניכר מהכנסותיה מסין: היא משרתת מפעלים שרובם הגדול בגיאומטריה הגדולה מ־14 ננומטר. 

ממשרד המסחר האמריקאי נמסר: ״בכל הנוגע לטכנולוגיות דו שימושיות ולעדכונים בנושא מדי פעם, אנו עוקבים אחר הנושא, מתואמים עם הגורמים הרלוונטיים ומתאימים את המידע והדרישות לתעשייה בהתאם לצורך״.