מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל: "מכרזים, בעיקר עם אופי מיוחד, מתחילים להיכשל ולחזור ללא הצעות"

"בחודש ספטמבר סגרנו 10 אלף יחידות דיור, והחודש אנחנו אמורים לסגור 10 אלף יחידות דיור נוספות. אבל בחלק מהמכרזים, כמו בדימונה, אין מציעים, ושם מכרזים מתחילים להיכשל. במיוחד במכרזים עם מאפיינים מיוחדים כמו דיור מוגן" - כך אמר ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, בכנס פסגת הנדל"ן שהתקיים היום (ג') באילת. 

● חידת הנדל"ן: האינדיקטורים מצביעים על התקררות, אך המחירים שוברים שיאים | ניתוח 
● מה קורה באמת בשוק הדיור? ההסבר של הכלכלנית הבכירה באוצר 
● כמה עולה בית פרטי בדימונה? מחירי המכרזים של מגרשים לצמודי קרקע מזנקים

קוינט התייחס לשאלה איך מורידים את מחירי הדיור ומה הסיבה שאין היצע, והציף כי באזורים בהם יש בעיית היתכנות כלכלית, הקבלנים לא ממהרים להגיש הצעות ולא מוכנים לקחת חלק במכרזים.

יצוין כי בחודשיים האחרונים נסגרו שני מכרזים בעיר דימונה הכוללים ביחד כ-1,500 יחידות דיור, מתוכן 250 עבוד דיור מוגן והשאר עבור בנייה רוויה, אולם לא היו בהם מציעים. המכרזים נסגרו ב-19 לספטמבר וב-3 לאוקטובר בהתאמה, ולא ברור כיצד ייפתחו שוב.

עוד הוסיף קוינט כי רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרזים גדולים ברמת גן, ברחובות ובאזורים נוספים במרכז. "70% מהשיווקים שלנו הם באזורי הביקוש, וב-99% מהתוכניות הרשויות הם פרטנריות שלנו, ולדעתי צריך לתת להן יותר עבור מוסדות ציבור ולטובת פיתוח".

דמרי: "במכרזים בהם הקבלנים מודעים שלא ירוויחו - לא יהיו מציעים"

בשלב מסוים בכנס נרשמו טונים גבוהים בפאנל "בין משבר הדיור למשבר הפוליטי: איך מורידים את מחירי הדירות בלי ממשלה?", שבו השתתפו בין היתר אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי; יגאל דמרי, מנכ"ל י.ח דמרי בנייה ופיתוח בע"מ; צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר; וכאמור ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל.

דמרי העלה תלונה על הזמן הרב שלוקח למסור קרקע ליזם, וגם על הזמן שלוקח לקבלת היתר בנייה. "לוקח לי יותר זמן לקבל היתר מאשר לבנות את הפרויקט. לוקח לי 3 שנים להוציא היתר בנייה", אמר. "זכיתי במכרז של כ-900 יחידות דיור, ורק בסוף חודש ספטמבר קיבלתי חלק מהקרקע. בדרך-כלל מקבלים את הקרקע מינימום אחרי שנה".

 יגאל דמרי - מנכ''ל י.ח דמרי / צילום: איל יצהר

עוד הוסיף דמרי כי "הביקוש ביחס להיצע הוא קטסטרופה. אני מתפלל שתהיה יציבות במחירי הנדל"ן, אבל בסיטואציה של היום זה לא יקרה. בטווח של עוד 10 שנים יהיה מחסור של עשרות אלפי יחידות דיור".

דמרי התייחס לטענה של קוינט שלא היו מציעים במכרזים של דימונה, ואמר: "אני עובד בדימונה על 15 אלף יחידות דיור, ובמכרזים בהם הקבלנים מודיעים שלא ירוויחו, אז לא יהיו מציעים".

"יושבים פה אנשים שלא מבינים שאנחנו במצב חירום"

אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, הטיח בפני נציגי הממשלה האשמות וציין כי "יש לי הרגשה שיושבים פה אנשים שלא מבינים שאנחנו נמצאים במצב חירום".

לדבריו, המשכנתה הממוצעת היום עומדת על 1.038 מיליון שקל. "זה גודל המשכנתה של זוג צעיר, בזמן שהשכר לא התאים את עצמו באותה מידה, וכל העול הזה נופל על הצעירים ועל ההורים שלהם", הוסיף יוניסי.

לדברי יוניסי, פתרון הבעיה הזו מצריך תיאום בין כלל הגורמים הרלוונטיים, וכולם צריכים לשבת סביב שולחן אחד. "הגיע הזמן אחרי 12 שנים לחשוב על אוסף המגבלות ולחשוב על פתרון מעל 75%, במקום שהזוגות הצעירים יחפשו פתרונות אצל גורמים חוץ-בנקאיים. השוק היה כבר באזור של 85% משכנתאות".

 אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

יוניסי הדגיש כי הוא "לא מסכים עם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון שהחגיגה נגמרה. אנחנו אחרי 15 שנה של עליות מחירים. כל דירה שילשה את המחיר שלה. וישנו האפקט הפסיכולוגי שגורם לעלייה נוספת, אז מי יודע לטפל באפקט הפסיכולוגי? כל עוד הפתרונות של השכירות לטווח ארוך לא מפותחים, זה לא יפתור את משבר הדיור. מישהו פה צריך להבין שאנחנו נמצאים במצב חירום".

גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, התייחס בתורו לשאלה וציין כי "צריך להעמיק את הנקודה שאנחנו נמצאים בה. כולם מדברים על התחלות בנייה ועל הריבית. אכן, התחלות הבנייה גבוהות, וישנה יכולת למתן את החסמים, נשאר רק הרצון לבנות. דבר שני, אנחנו בחריגה מהבנייה, ומה שעולה - דינו לרדת. כל הנתונים הללו מצביעים שהכיוון אופטימי, והשאלה היא לא אם זה יקרה, אלא מתי הירידה תתחיל".