בכיר בחברות האנרגיה: שדה צידון־קנה בלבנון צפוי להיות רווחי במיוחד

אסדת כריש החלה להפיק גז טבעי ביום רביעי, יממה לפני שהממשלה אישרה את הסכם הגבול הימי. לפי המתווה, ישראל ולבנון הסכימו כי גבול המים הכלכליים יהיה בהתאם לדרישה הלבנונית המקורית, קו 23 - וכך מועברים לשליטת לבנון 860 קמ"ר. בהם, שדה הגז צידון־קנה.

קו 23 חוצה את שדה צידון־קנה בדרומו, ומותיר שטח קטן ממנו במים הכלכליים של ישראל. לפי ההסכם, לבנון תנהל את ההפקה בצידון־קנה באמצעות חברת טוטאל הצרפתית ושותפתה, חברת אני מאיטליה. ישראל צפויה לקבל פיצוי על תמלוגים מהחלק שנשאר בידה, כ־17%, במסגרת הסכם שאמור להיחתם מול טוטאל.

בכיר בחברות האנרגיה המעורבות בהסכם הימי אומר לגלובס כי לפי ההערכות וניתוח הנתונים של הסקר הגיאולוגי במאגר צידון־קנה, השדה יהיה מניב ורווחי - וניתן יהיה להפיק ממנו קרוב ל־100 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים). כלומר, כמעט כפול מכריש, עם הכנסות של מאות מיליארדי דולרים. אם ההכנסות יתממשו, ישראל תדרוש כ־17% מההכנסות - לאחר שבמסגרת ההסכם ויתרה, ככל הנראה, על הכנסה גדולה פי שלושה. "ללא הניתוח הזה, החברות ובראשן טוטאל לא היו לוחצות להגעה להסכם המאפשר את התחלת קידוחי האקספלורציה", ציין הבכיר.

עד עתה הסכם הגבול הימי לא הובא בפני השרים, משום שעדיין אין כזה. במסגרת הדיונים בין נציגי ישראל, משרד האנרגיה רשות המסים והחשב הכללי, לבין טוטאל עלו כמה מחלוקות שרחוקות מפתרון - ובמרכזן אופן חישוב התמלוגים שתקבל ירושלים. לבנון איננה צד במו"מ זה, אך החלטתה כיצד לגבות מס על הרווחים תשפיע ישירות על היקף הפיצויים לישראל. המחלוקת השנייה היא על מנגנון חישוב החלקיות הישראלית בשדה ובתוצריו. ללא הסכם בין ישראל לבין טוטאל, הליך ההפקה מצידון־קנה לא יוכל לצאת לדרך.

"ההסכם טוב ללבנון, אבל גם טוב לחיזבאללה", אומר לגלובס גורם פוליטי לבנוני שמתנגד לארגון הטרור השיעי. "חיזבאללה משווקים את ההסכם ככניעה ישראלית ואמריקאית לתכתיבים שהציב להם". וכאן, נכנס הטוויסט הפוליטי. נדמה כי גורמים רבים חברו להבאתו לאישור של ההסכם השנוי במחלוקת, כולל הייעוץ המשפטי לממשלה ובכירי מערכת הביטחון שהעדיפו להימנע מהתמודדות עם הנימוקים נגד ההסכם.

אלהרר: "פיתוח מרין נדחה בשל הבחירות"

שר החוץ המצרי סאמח שוכרי אישר ביום רביעי את הפרסום בגלובס ב־19 באוקטובר על ההתקדמות עם הרשות הפלסטינית לפיתוחו של שדה הגז מרין, שנמצא מול חופי רצועת עזה.

לפי שוכרי, יש כבר הסכם מסגרת עם כל המדינות המעורבות, בהן ישראל, והוא מצפה כי בחודשים הקרובים תהיה התקדמות. השרה קארין אלהרר אישרה לגלובס כי התקיימו מגעים בעניין. "בעקבות הסכם בין מצרים לרשות הפלסטינית הגיעה לפני כחצי שנה פנייה לקידום פיתוח מאגר הגז מרין", נמסר מלשכתה. "כבר בחודש יולי החליטה שרת האנרגיה, וזאת לאור ההכרזה על בחירות, כי יש לחכות עם ההחלטה על קידום הנושא לממשלה הבאה".

  

אם כך, מדוע לא החליטו לדחות גם את ההסכם עם לבנון? גורם מדיני בכיר אומר לגלובס כי במקרה של לבנון מדובר במגעים שהחלו עוד בראשית השנה, אבל גם הוא מודה שפריצת הדרך - ההסכמה הישראלית לקו 23 - קרתה רק בסוף אוגוסט. כלומר, לאחר ההכרזה על הבחירות.

חברות ישראליות יוצאות לתערוכה בבחריין

כעשר חברות ביטחוניות ישראליות וחברות מתחום התעופה - בהן שלוש הגדולות התעשייה האווירית, אלביט ורפאל - ישתתפו בעוד כעשרה ימים, לראשונה, בתערוכה האווירית שתתקיים בבחריין. מדובר בתערוכה שנחשבת לאחד מהאירועים החשובים בתחום התעופה העולמית, וישתתפו בה כמה מהחברות הגדולות בעולם - בהן יצרניות מטוסים כמו בואינג.

התעשייה האווירית תציג בתערוכה מוצרים לתעופה אזרחית, מכ"מים, מערכות הגנה אווירית, הגנת חופים ומערכות הגנה באמצעות מל"טים. בה בעת, אלביט תקדם בתערוכה מכירת מערכות לוחמה רשתית רב־ממדית, חימוש אווירי מדויק, מערכות ראש לטייסים, וכן מערכות הגנה על מטוסים - בהן DIRCM וספקטרו המגנות על כלי טיס צבאיים ואזרחיים מפני איומי טילי כתף. "זו הזדמנות לחברות הישראליות להיחשף לקניינים בינלאומיים וחברות ענק ולהציג את מוצריהן", אומר מתי וינברג, מנכ"ל ISDEF מקבוצת אבנון - החברה שמכינה את הביתן הישראלי. לדבריו, הצפי הוא כי הביתן יעורר עניין רב בשל השם הטוב של המוצרים הישראליים.

לגלובס נודע כי צפוי ביקור בביתן הישראלי של קניינים סעודים ממשרדי ממשלה וחברות, במסגרת מה שיהווה שלב נוסף בהתחממות היחסים הכלכליים בין ריאד לבין ירושלים. הסעודים מתעניינים הן במוצרים ביטחוניים והן במוצרים אזרחיים מתחום התעופה.

נדבך נוסף ביחסים הכלכליים בין ישראל לבין הממלכה מתרחש בערב הסעודית עצמה. כעשר חברות ישראליות נכנסו לפרוייקט הענק הסעודי של בניית עיר העתיד ניאום. לפי אלינור בכר מחברת Blue Laurel, שמקשרת בין אנשי עסקים מישראל לבין מדינות המפרץ, מדובר בחברות מתחומים כמו אגרוטק, אנרגיה מתחדשת ואבטחה.

סוגיית יחסי ישראל־ערב הסעודית קשורה במידת מה ליחסי ריאד־וושינגטון שעלו על שרטון, בשל החלטת אופ"ק להקטין את היקף הפקת הנפט. לפי גורם ישראלי, בשלב זה הסעודים לא מנעו התקדמות עם חברות ישראליות. אולם, אם המתיחות תחריף, הדבר עשוי לפגוע גם בקשר בין ערב הסעודית לחברות הישראליות.