החברה שמפתחת תרופות פסיכדליות בלי לפגוע במסורות העתיקות

העניין המחודש בחומרים פסיכדליים הוביל להתנגשות מסוימת בין חוקרים המבקשים לפתח תרופות על בסיסם לבין קהילות ילידיות שמשתמשות בהם זה שנים ארוכות.

מצד אחד, מדענים סקרנים בנוגע לשימוש שנעשה בהם בטקסים מסורתיים - הרי שנים של שימוש מתועד יכולות לקצר תהליכים בפיתוח תרופות ובהוכחת בטיחות. ומצד אחר, כאשר חומר הופך לתרופה רשומה המוגנת בפטנט, אותן קהילות עלולות לאבד את הגישה אליו, והן גם לא תמיד מקבלות תגמול מספק על תרומתן לידע הנצבר. לכן אין פלא שבקהילות כאלה הסודות אינם נחשפים בקלות.

• אלפי לוביסטים: כך הפכה מערכת הבריאות בארה"ב ליקרה בעולם
• שינויי המדיניות ב־FDA מבלבלים את חברות הביומד הישראליות. מה הן עושות לא נכון?  

ד"ר ג'ישאן צ'אודהורי, יליד בנגלדש ובוגר אוניברסיטת אוקספורד, מבקש לבנות קשר מסוג חדש עם הקהילות הילידיות ולשתף איתן פעולה בפיתוח תרופות, במסגרת החברה שהקים, Journey Colab.

 ד''ר ג'ישאן צ'אודהרי / צילום: באדיבות Journey Colab

תשלום על כל פיסת מידע

בראיון לגלובס, צ'אודהורי מספר שהוא הקים את החברה שלו "מתוך תסכול לגבי מיעוט הכלים הזמינים בתחום בריאות הנפש". כיום החברה מפתחת גרסה סינתטית של החומר הפסיכואקטיבי מסקלין לצורך טיפול בהתמכרות לאלכוהול.

לדבריו, מיום הקמת החברה הוא ידע שעליו ליצור סוג חדש של קשר עם האוכלוסייה שמשתמשת במסקלין, האמריקאים הילידים בארה"ב ובקנדה.

"10% מההון שלנו הוקצה לקרן נאמנות המוקדשת לצורכי הציבור הילידי. הבטחנו לציבור הזה שימוש חינם בתרופה, אם וכאשר תירשם. אחרי שנתנו את שתי ההבטחות הללו, נפתח לנו דיאלוג ברמה אחרת עם הקהילה".

כל שיחה עם מומחה ילידי לשימוש הטקסי בחומר ותוצאותיו נעשית בתשלום. "בדיוק כמו שאני משלם למנהל הניסויים הקליניים שלי", אומר צ'אודהורי.

המודל הזה, הוא אומר, רלוונטי לכל פיתוח של תרופה שמבוססת על צמחים הנמצאים בשימוש מסורתי כבר שנים רבות, לאו דווקא חומרים פסיכדליים.

אשת הקשר של Journey Colab לאוכלוסייה הילידית היא סוטון קינג, יזמת חברתית ואדבוקטורית בתחום הבריאות של קהילות ילידיות. בין היתר היא מייעצת לאו"ם בנושא הזה, וגם אינה מסתירה את עברה כשורדת אלימות בתוך המשפחה. תרגום שמה הילידי הוא 'האישה שבאה ראשונה", והיא אכן הראשונה לפרוץ כמה וכמה דרכים עבור הקהילה שלה.

"אנחנו צריכים לוודא שהערך שנוצר בחברות כמו Journey מופנה גם לאוכלוסיות שהגנו על הצמחים הללו ועל הידע הזה לאורך ההיסטוריה", אמרה לאחרונה בפודקאסט בנושא. "אני מאמינה שאם הקהילות הללו לא היו נלחמות כל כך חזק להמשיך את המסורת שלהן, לא היה לנו בכלל תחום הפסיכדליה כמו שאנחנו מכירים אותו היום".

היא סיפרה שמגיל שנתיים למדה לרקוד את ריקודי הריפוי, לבושה בשמלת אצטרובלים. מאז ידעה שהחזון שלה הוא רפואה. בגיל התיכון פעלה לטובת שוויון וזכויות הקהילה והפכה למנהיגה, להפתעתה, מה שסלל את דרכה ללימודי פסיכולוגיה בניו יורק. שם התמקדה בלימודי הטראומה הבין־דורית של הקהילה הילידית.

היום היא מגבשת עם Journey Colab את התוכנית לשמירה על צמח הפיוטי המכיל מסקלין (חומר בעל חשיבות בטקסי הילידים) ואת התרומה העתידית של החברה, אם וכאשר תחל להרוויח, לתוכנית הבריאות הנפשית של חברי הקהילה.

חומר עם היסטוריה של 5700 שנה

העדויות הראשונות לשימוש במסקלין הן בנות אלפי שנים. בחברה קראו למסקלין הסינתטי שפיתחו בשם 5700, כמספר השנים שחלפו מאז השימוש המתועד הראשון בחומר.

במאות השנים האחרונות, השימוש בחומר עלה רמה, אומר צ'אודהורי. "הקהילות הללו עברו טראומה קולקטיבית בשל הדיכוי שלהן על ידי האמריקאים החדשים, והם פנו למקום של ריפוי בעזרת החומרים הללו. מדהים לראות את האופן שבו הטקסים האלה שיפרו את החוסן שלהם. זהו כלי רב עוצמה".

תיעוד מודרני של השימוש במסקלין בטקסים החל ב־1950, כאשר חוקרים מערביים החלו להתערות בקהילות הללו ולעבור חוויות פסיכדליות.

"מאז נעשה תיעוד רב של השימוש בחומרים הללו, בין היתר על ידי חוקרים באקדמיה. כלומר בהחלט אפשר לטעון שהשימוש בהם מגובה מחקר", אומר צ'אודהורי. לדבריו, לקהילות הילידיות יש השיטות שלהן למנוע התמכרות לחומרים הללו, וחלקן יעילות לפחות רוב הזמן.

ללמוד מהקהילה איך משתמשים בחומר

אבל הכלי הטיפולי הוא לא המסקלין לבדו, אלא הטקס כולו, הוא אומר. לכן לקהילה היה חשוב גם אופן השימוש בחומר. "בטקסים הילידיים, מקסלין הוא חלק מחוויה אינטגרטיבית. הטענה שלנו, בעקבות השיחות שלנו איתם, הוא שהחומר כשלעצמו לא יוצר את השינוי, אלא את הגמישות המוחית שמאפשרת שינוי.

"עלה חשש בקהילה כי שימוש בחומר ללא כל תהליך אנושי נלווה יהיה שימוש לרעה, שעלול לגרום נזק. לכן החלטנו לפתח את המוצר רק כחלק מטיפול עם מטפל אנושי ותמיכה קהילתית, וזאת למרות המחסור בכוח אדם טיפולי והעלות הגבוהה של טיפול כזה, שמשפיעה גם המודלים העסקיים שלנו".

עד היום גייסה החברה כ־15 מיליון דולר, בהובלת Delphi ventures.

מלבד פטנטים והגבלות מטעם ה־FDA, מה עוד מדאיג את הקהילות הילידיות לגבי השימוש ההולך ומתרחב בחומרים שהיו פעם ייחודיים להם?

"הם מודאגים מחסימה של הגישה שלהם לצמחים ולאדמה שהם צומחים עליה. כבר היום הגישה הזאת בסיכון. לכן, אף שאנחנו מייצרים את המוצר באופן סינתטי, התחייבנו להשקיע בשימור האדמה ובשימור הצמח.

"דבר נוסף שמטריד אותם, בלי קשר למסקלין אבל עם המון קשר לבריאות הנפש, הוא החשיפה הגבוהה מאוד של האוכלוסיות הללו למגפת האופיאטים. בעוד שבמסקלין הם עשו בדרך כלל שימוש מושכל וזהיר במסגרות תומכות וטקסיות, האופיאטים שטפו את הקהילות המדוכאות הללו והותירו נפגעים רבים. בכירי הקהילה, שמשתפים איתי פעולה, מקווים שהם יוכלו להיעזר בידע שלנו בתחום בריאות הנפש כדי לטפל גם בזה".

ד"ר ג'ישאן צ'אודהורי

אישי: יליד בנגלדש, בוגר לימודי רפואה באוניברסיטת אוקספורד
קריירה: מייסד ומנכ"ל Journey Colab, חברה לפיתוח תרופה נגד התמכרות, המבוססת על החומר הפסיכואקטיבי מסקלין. בעבר שימש כעמית מחקר בנאס"א וכיזם של חברות בריאות דיגיטלית
עוד משהו: מייסד שותף של Hacking Health, ארגון ללא מטרות רווח המקדם שיתוף פעולה בין אנשי רפואה לאנשי טכנולוגיה בארה"ב, קנדה, אירופה ואסיה, במטרה לפתח פתרונות לעולם הבריאות