רשות המסים האמריקאית בעקבות משקיעי הנדל"ן הישראלים

בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות המסים, ערן יעקב, כי רשות המסים שיגרה מאות מכתבים לישראלים בעלי חשבונות בחו"ל, שלא דיווחו על החשבון ועל הכספים שצברו, והזהיר כי מי שלא ידווח צפוי לסנקציות. המידע האמור התקבל ברשות המסים בספטמבר האחרון במסגרת הסכמי חילופי המידע עם ארה"ב ומדינות אירופה, ורשות המסים לוטשת עיניים לכספים "הישראלים" המסתובבים בעולם שנשארו עד היום מתחת לראדר, חופשיים מדיווח וממס.

מהצד השני של אותם הסכמים נמצאת בין היתר ארה"ב, שמקבלת את אותו מידע פיננסי מישראל על ישראלים שמחזיקים נכסים והשקעות בארה"ב, וגם ה־IRS התחיל ללטוש עיניים לעבר הכסף הישראלי.

● השר לשעבר ניצח את רשות המסים: ישלם מס מופחת על הדירה במגדל בתל אביב
● בית המשפט קבע שאין מע"מ על נוסטרו, אך רשות המסים ממשיכה לגבות  

מה לרשות המסים האמריקאית ולנכסים ולהכנסות של הישראלים, שכבר ממוסים על ההכנסות שלהם על־ידי רשות המסים בישראל? כאן נכנס לתמונה, בין היתר, מס העיזבון האמריקאי, הנחשב בעיני רבים לאחד מכלי גביית המסים וחלוקת העושר האגרסיביים ביותר שנמצאים בארסנל של ה־IRS. הוא אינו חל רק על יחידים תושבי ארה"ב או אזרחים אמריקאים, אלא גם על יחידים שאינם תושבי ארה"ב ואף אינם אזרחים אמריקאים, שהחזיקו בארה"ב ביום פטירתם בנדל"ן, בניירות ערך, באג"ח מסוגים מסוימים ובהשקעות אחרות.

ישראלים רבים שמשקיעים בנדל"ן ובנכסים אחרים בארה"ב לא תמיד מודעים לעובדה שהם כפופים למס העיזבון הזר, במיוחד על רקע העובדה שבארץ אין מס ירושה או מס עיזבון.

הבעיה: חוסר ידע

"שוק הנדל"ן בארה"ב מהווה זה כמה עשורים (במיוחד ב־20 השנים האחרונות) שוק אטרקטיבי למשקיעים הישראלים, בעיקר בזכות העובדה שבמספר רב של מדינות בארה"ב סכום ההשקעה הנדרש לרכישת נכס להשקעה הוא נמוך משמעותית לעומת מדינת ישראל, ובזכות התשואות הגבוהות יחסית לשוק בארץ", אומרת עו"ד קרן אדמוני ממשרד GBK, גלזר, בכר קלינבוים ושות'. "לצערי, אנו נתקלים שוב ושוב בחוסר ידע ובחוסר מודעות של משקיעים בסוגיית מס העיזבון וההשלכות שיש לכך על ההשקעות שלהם לאחר מותם".

 עו''ד קרן אדמוני / צילום: ארז שטיינר

מס עיזבון בארה"ב מוטל על עיזבונו של אדם שאינו אזרח אמריקאי ואשר יש בבעלותו ועל שמו נכסים בארה"ב, אשר בעת מותו עולים על שווי כולל של 60 אלף דולר (אך ורק על נכסיו בארה"ב). זאת להבדיל מאזרח אמריקאי, אשר מס העיזבון יחול על עיזבונו כאשר שוויו יעלה על 12 מיליון דולר (נכון לשנת 2022).

"מדובר בהבדל משמעותי ביותר, בעיקר משום שמרבית ההשקעות של ישראלים בנכסים בארה"ב עולים על שווי של 60 אלף דולר", מסביר עו"ד אדמוני. "מס העיזבון מחושב לפי מדרגות מס של 18%־40% לפי שווי שוק ריאלי של הנכס בעת הפטירה. אם חל מס עיזבון על־פי התנאים הללו, הדיווח למס הכנסה חייב להיעשות תוך תשעה חודשים מיום הפטירה. אי־עמידה בלוחות הזמנים תגרור קנסות משמעותיים".

בצד חיוב המס, מסבירה עו"ד אדמוני, קיימים גם פטורים, בהם פטור של 60 אלף דולר ממס עיזבון ופטור על העברות במתנה. "בהעברה במתנה לבן או לבת זוג, גם אם הם לא אזרחים אמריקאים, קיים פטור ממס מתנה של עד 164 אלף דולר בשנה (נכון לשנת 2022). כלומר, במקרה שבו זוג בעלים של נכס ששוויו 250 אלף דולר, ובמהלך 2022 ובטרם מותו של אחד מבני הזוג העביר את הנכס במתנה לבן הזוג השני, בעת מותו של בן הזוג המעביר, יינתן פטור של 224 אלף דולר (60 אלף דולר פטור ממס ירושה ו־164 אלף דולר פטור מס מתנה)".

האופציות למשקיע

לדברי עו"ד אדמוני, הפתרון לחשיפה למס העיזבון האמריקאי מתחיל מההשקעה הראשונית בנדל"ן או בנכסים אחרים בארה"ב. "ישנם כמה כלים משפטיים שאותם חשוב לשקול כאשר משקיעים בארה"ב, ותכנון נכון מבעוד מועד יכול למזער את החשיפה למס עיזבון או אף לבטלו לחלוטין, בהם שימוש בחברה זרה לצורך תחזוקת הבעלות בנכס. תחזוקה באמצעות חברה בע"מ ישראלית או זרה אינה נחשבת ליישות החשופה למס עיזבון במקרה של מוות. אופציה זו כרוכה אומנם בעלויות לא מבוטלות (אגרת פתיחת חברה, שכר-טרחת עורכי דין, אגרה שנתית), אך יכולה להתאים למי שבבעלותו פורטפוליו גדול של נכסים יקרים".

פתרון נוסף הוא החזקת הנכס באמצעות שותפות (partnership interest). לדברי עו"ד אדמוני, "במסגרת החזקה משותפת בשותפות ניתן להעביר חלק מהשותפות במתנה (העברה שהיא פטורה ממס מתנה או עיזבון), לקזז חובות של השותף בשותפות וחובת השותפות (כגון הלוואות non recourse - א.ל.ו) לפי חלקו היחסי של השותף, וכך להגיע לפטור ממס. כאשר סך ההתחייבויות גבוה מהשווי, ניתן לומר כי ערך ההשקעה שלילי, ובכך לקבל פטור ממס עיזבון".

עוד ממליצה אדמוני לשקול הקמת קרן (trust) אשר מהווה ישות נפרדת מהמוריש. לדבריה, "אירוע מוות אינו מהווה אירוע לצורכי מס עיזבון במקרה של קרן - נכסי הקרן עוברים ישירות למנהלי הקרן בעת פטירה, ולכן לא חל מס עיזבון. להקמת קרן כזו ישנן מגבלות, שהעיקרית בהן היא שברגע שמעבירים נכסים לבעלות הקרן, הנכסים בעצם 'ננעלים' בתוכה, ולא ניתן לשנות זאת. דבר זה מגביל את הגמישות של המשקיע ולא מאפשר לו למכור או לרכוש נכסים נוספים עם הקרן".