ביהמ"ש ביטל הקצאת קרקע ברעננה בשל טובת הנאה לעירייה

האם עירייה רשאית להקצות קרקע בחינם, ובתמורה לכך להפיק רווח כלכלי לעצמה? זו השאלה שעמדה במוקד עתירה שהגישו 114 תושבים נגד החלטה של עיריית רעננה להקצות שטח לעמותה אורתודוכסית לטובת בנייתו של בית כנסת, בתמורה לבניית מבנה לשימוש העירייה בסכום המוערך ב־2.8 מיליון שקל. 

● הפסיקות הסותרות של בג"ץ: מתי אפשר להגיש עתירה נגד תוכנית בנייה 

בית המשפט המחוזי מרכז קבע כי העירייה לא אמורה לקבל טובת הנאה כלכלית בתמורה להקצאת שטח בחינם, וביטל את החלטתה להקצות 1,795 מ"ר שייבנו על פני כמה קומות. העירייה גם חויבה לשלם 28 אלף שקל הוצאות לתושבים שעתרו.

עיריית רעננה הקצתה לעמותת "הקהילה המסורתית רעננה" חמש חלקות בין הרחובות מכבי ועקיבא, על קרקע המשמשת בתור גינה ציבורית ובחלק ממנה מצוי מבנה מינהל החינוך והקהילה של העירייה. לפי החלטת העירייה, החלקות הוקצו לעמותה לטובת הקמת בית כנסת, ובמסגרת המבנה שייבנה על-ידי העמותה ובמימונה, 280 מ"ר ישמשו כמשרדי עירייה.

השופט צבי דותן קבע כי התחייבות העמותה לממן בנייה לעירייה מהווה "קבלת טובת הנאה כספית משמעותית", המנוגדת להליך ההקצאה ללא תמורה. השופט הוסיף כי מימון הבנייה כחלק מהחלטת ההקצאה "כמוהו כמתן תמורה או טובת הנאה כלכלית לעירייה בעד ההקצאה", וכי העירייה לא רשאית להפיק תמורה לעצמה בהליך של הקצאת קרקע ללא תמורה.

"העירייה רקחה עסקת תן וקח"

התושבים עתרו לבית המשפט באמצעות עורכי הדין יובל גלאון וחגית הלמר ממשרד עמית פולק מטלון ושות'. הם טענו כי נרקחה עסקת "תן וקח" בלתי חוקית בין העמותה לעירייה, וכי הקצאת השטח הוכפלה והיא מבטלת את הגינה הציבורית שיש במקום.

"הליך הקצאת קרקע ללא תמורה הוא הליך נקי שבו נשקלים, מצד אחד, שיקולים הנוגעים לעמותה המבקשת, ומצד שני, שיקולים הנוגעים לצורכי התושבים, צורכי העיר וכדומה, אך לא שיקול של הפקת טובת הנאה כלכלית לעירייה", קבע השופט דותן.

השופט ציין כי על העירייה למצוא את השימוש המיטבי לציבור בקרקע, והיא לא פועלת בכובעה כבעלת קרקע אלא בתפקידה השלטוני. לכן, היא אינה יכולה "לגזור קופון". עוד נקבע כי מדובר בהגדלת שטח ההקצאה והבנייה באופן בלתי מידתי, מעבר לצורכי העמותה.

בתחילה דרשה העירייה מהעמותה לבנות בעצמה ועל חשבונה שטח של 500 מ"ר עבור העירייה. העמותה התנגדה לדרישה, ולבסוף הוסכם על שטח בנייה מצומצם של 280 מ"ר.

השופט קבע כי ההקצאה דומה למעין "עסקה" בין העירייה לעמותה, שבה העירייה מקצה לעמותה קרקע, והעמותה נותנת לה שירותי בנייה ללא תשלום. "אני נותן מגרש שבו משרדי עירייה, מגרש גדול. לכן כאשר אנחנו נותנים, אנחנו צריכים לקבל", אמר ראש העיר חיים ברוידא בישיבת ההקצאות בשנת 2020.

בית המשפט הדגיש בהחלטה כי בשום מקום לא צוין כי הוכפל שטח ההקצאה שבתחילה עמד על כ־800 מ"ר. בית המשפט התרשם כי ועדת ההקצאות נתנה את מלוא המשקל לצרכי העירייה והעמותה, אך לא לצרכי התושבים המתגוררים בסמוך.

מעיריית רעננה נמסר בתגובה: "מדובר בהליך ממושך שהחל לפני שנים רבות. במסגרתו, באישור מועצת העיר, ובהתאם לעיקרון עירוב שימושים, תוקצה קרקע להקמת בית הכנסת. יצוין כי ההקצאה אינה עתידה לפגוע בריאה הירוקה ובגינה הקהילתית באזור, שתמשיך לפעול במיקום סמוך. העירייה מתכוונת להגיש ערעור לבית המשפט העליון".