בנק ישראל התערב בעמלות העו"ש, אבל הציבור עדיין משלם ביוקר לבנקים

יותר מ-1.3 מיליארד שקל, זהו הסכום ששילמו הציבור ובתי העסק לבנקים במחצית הראשונה של השנה כעמלות ניהול חשבון (עו"ש). מדובר על עלייה של 9% לעומת ששת החודשים הראשונים אשתקד.

בבנק ישראל נחושים לצמצם את המספר הזה, בעיקר בעמלות ששילמו משקי הבית. לצורך כך, פרסמו השבוע טיוטה להערות הציבור בה מפורט כיצד בכוונתם לעדכן את שיטת החיוב בעמלות עו"ש ולעבור למנגנון המסלול המיטבי עבור הלקוחות. 

● בדרך להוזלה בעמלות בבנקים? הצעדים שבנק ישראל מתכנן לציבור ולעסקים הקטנים
● הכנסות הבנקים מעמלות גדלו: כמה שילמנו על חשבון העו"ש ב-2021? 
● הפיקוח על הבנקים יוזם: עמלות העו"ש יוקפאו 

הרפורמה תצמצם עלויות

נכון להיום, מציעים הבנקים שתי דרכים לחישוב עמלות העו"ש. הראשונה היא תשלום נפרד בגין כל פעולה שמבצע הלקוח, והשנייה היא הצטרפות לאחד משירותי המסלולים הקיימים. בין מסלולים אלו ישנה אפשרות להצטרף למסלול בסיסי במחיר מפוקח של 10 שקלים בחודש או למסלול מורחב שמחירו שונה מבנק לבנק, ונע בין 20-30 שקל.

המסלול הבסיסי מאפשר עד פעולה אחת על ידי פקיד ועד 10 פעולות בערוץ ישיר כשמעבר לכמות שנקבעה, יחושב התעריף לפי מחיר הפעולה. המסלול המורחב כולל עד 10 פעולות על ידי פקיד ועד 50 פעולות בערוץ ישיר.

על פי הפיקוח על הבנקים, עם החלת הרפורמה, שצפויה להיכנס לתוקפה בעוד כשנה, הלקוח לא יידרש להצטרף למסלול באופן אקטיבי, אלא הבנק יחשב עבורו מהי שיטת התשלום הזולה ביותר מדי חודש, בהתאם למספר ואופי פעולות העו"ש, והתשלום שיגבה ממנו יהיה בהתאם.

כבר היום, רבים מהלקוחות מנצלים את התחרות בין הבנקים על מנת לקבל פטור מעמלות עו"ש. על פי נתוני בנק ישראל, 4.6 מיליון חשבונות מתוך כמעט 8 מיליון חשבונות בבנקים בישראל שילמו פחות מ-10 שקלים לחודש. מיליון חשבונות נמצאים במסלולים כלשהם. 2.1 מיליון לקוחות לא הצטרפו לאף מסלול.

פגיעה שולית בבנקים

עבור הבנקים מדובר בפגיעה בהכנסות, אבל בשיעור זניח יחסית - בעיקר כיוון שעמלות העו"ש מהוות חלק קטן יחסית מההכנסות, בין אם ביחס לריביות שגובים הבנקים מהלוואות ובין אם ביחס לעמלות כעמלות מסחר, שהן יקרות יותר.

כך, בחמשת הבנקים הגדולים עמלות ניהול החשבון, הכוללות גם את העמלות שמשלמים בית העסק ולא רק משקי הבית, היוו במחצית הראשונה של השנה פחות מ-20% מהעמלות שגבו הבנקים. מדובר בירידה לעומת 2021, אז היוו עמלות אלה 23% מסך העמלות. השינוי נגרם בעיקר בשל גידול בפעילות בשוק ההון מצד משקי הבית, שהביא לגידול בעמלות מסוג זה.

יתרה מכך, עבור חלק מהבנקים תחומי פעילות אחרים הביאו לגבייה משמעותית הרבה יותר. בדיסקונט למשל 49% מהעמלות הגיעו מפעילות כרטיסי אשראי, כשהחברה מחזיקה ב-72% מחברת כרטיסי האשראי כאל. מצב זה צפוי להשתנות בשנים הקרובות, לאחר שוועדה שהקים האוצר הודיעה ביום ראשון שהיא ממליצה להפריד את כאל מדיסקונט, והחלטה סופית צפויה להתקבל על ידי שר האוצר הנכנס כבר בחודש ינואר. בבנק הבינלאומי יותר ממחצית ההכנסות מעמלות מגיעה מהפעילות בשוקי ההון, וגם בלאומי מקור העמלות העיקרי הוא פעילות בני"ע ונגזרים.

מנגד, הן בפועלים והן במזרחי טפחות ניהול החשבון, שוב - כולל עמלות שנגבו מבתי עסק, מהווה את מקור ההכנסה העיקרי מעמלות ניהול חשבון - 22% מסך העמלות. בפועלים הכניסו במחצית הראשונה של השנה 429 מיליון שקל מעמלות ניהול חשבון (עלייה של 13.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד), ואצל מזרחי טפחות ההכנסות הסתכמו ב-226 מיליון שקל (עלייה של 14.7%).

  

שיאן העמלות: הפועלים

גם כאשר בוחנים את העמלות שמשלמים משקי הבית, אפשר לראות כי הפגיעה בבנקים בעקבות הרפורמה תהיה שולית. על פי נתונים שאסף וניתח אנליסט הבנקים של בית ההשקעות איביאי, ליאור שילה, במקרה קיצון שבו הרפורמה תשחק 20% מההכנסות מעמלות, הפגיעה הממוצעת ברווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים תהיה של 1%. לאור שיעור החשבונות הפטורים מעמלות, ומספר הלקוחות שמשלמים כיום פחות מ-10 שקלים לחודש, השחיקה צפויה להיות נמוכה בהרבה.

אם בוחנים את העמלות נטו של משקי הבית (עמלות עו"ש ועמלות בגין מסחר בני"ע), הרי שבמחצית הראשונה של השנה בנק הפועלים גבה את סך העמלות הגבוהה ביותר - 478 מיליון שקל, שהיוו כמעט 27% מסך העמלות. בהנחת שחיקה של 20%, מדובר על אבדן של 33.5 מיליון שקל, שהיוו 1.12% מהרווח הנקי של הבנק בששת החודשים הראשונים של השנה.

אצל לאומי, הבנק שרשם את הרווח הגדול ביותר בחצי השנה הראשונה (3.6 מיליארד שקל), שיעור הפגיעה הוא הנמוך ביותר - 0.67%, השקולים לכ-24 מיליון שקל. בבינלאומי השחיקה תגרום לאבדן של 18 מיליון שקל (2.7%), אך מאחר שעיקר העמלות שגובה הבנק מגיע מפעילות בשוקי ההון, השחיקה תהיה יותר נמוכה.

רפורמת העמלות תורחב?

עבור מי שסוחרים בשוקי ההון, שמספרם נמוך בהרבה ממספר חשבונות העו"ש, עמלות בגין קנייה ומכירה של ני"ע או נגזרים אחרים יקרים יותר, ולכן הם היוו את השיעור הגדול ביותר מסך העמלות ששולמו אשתקד לבנקים - 27%.

עם פרסום הטיוטה אמר המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "צעדים אלו יעבירו ללקוחות את הכוח ויאפשרו להם לצרוך שירותים בנקאיים בסיסיים במחיר הוגן. אני קורא ללקוחות לעשות שימוש בשלל האפשרויות שלרשותם לטובת השוואה בין נותני השירותים הפיננסיים, בין אם מבנקים ובין אם מגופים מפוקחים אחרים". בעתיד נראה אם הכוונה של בנק ישראל היא לגעת גם בעמלות נוספות.