הסיפור על חברת הפינטק שיצאה לחפש פיקדונות ומצאה קרנות כספיות

לפני כחודשיים מנהלי רייזאפ (RiseUp), אפליקציה לניהול כסף, עשו מעשה - ויצאו לחפש פיקדונות אטרקטיביים. רייזאפ היא חברה בעלת רישיון למתן שירותי מידע פיננסי מאתר הרשות לניירות ערך, המזמינה את הציבור להצטרף לקבוצת רכישה לפיקדונות על מנת לחזק את כוחם של הלקוחות במו"מ מול הבנקים. המהלך הגיע על רקע קולות מחאה בציבור על כך שעליית הריבית לא משתקפת בריבית שמציעים הבנקים על הפיקדונות.

• לוח המשחק משתנה באינטנסיביות: למטה זה הלמעלה החדש?  | דעה
• להנגיש בנקאות דיגיטלית: "אם זה מאתגר צרכן אחד אפילו, הפתרון לא טוב" 

ברייזאפ הצליחו לקבץ 680 מיליון שקל מקרב לקוחות שהיו מעוניינים להשתתף בקבוצת הרכישה, ביצעה סקר העדפות ביניהם - לאיזה טווח ובאיזו סוג ריבית הם היו מעוניינים לקבל הצעה אטרקטיבית, ופרסמה קול קורא לבנקים להציע הצעות עבור פיקדונות בהיקף 680 מיליון שקל. למרות שלא מדובר בסכום זניח, אף גוף פיננסי לא הגיש הצעה אטרקטיבית על מנת לקבל את הפיקדונות אליו במסגרת קבוצת הרכישה.

מדוע? מכיוון שהבנקים הגדולים לא רצו לתת הטבה לקבוצה מסוימת משיקוליהם השונים, והבנקים הקטנים, שכן רצו, היו מוגבלים מבחינה טכנולוגית לתפעל מוצר פיקדונות ייחודי. כך, ברייזאפ נשארו עם 680 מיליון שקל אבל בלי פיקדון אטרקטיבי.

מה המטרה של שירותי מידע פיננסי?

לפני שנמשיך בסיפור, נעצור ונסביר מה בכלל נותנים שירותי מידע פיננסי. למעשה, היום, לאחר ההתרבות של הגופים הפיננסים שמציעים לנו שירותים מחוץ ובתוך המערכת הפיננסית לאור רפורמת הבנקאות הפתוחה, רשות ניירות ערך מעניקה רישיונות לנותני שירותי מידע פיננסי. אותם גופים רשאים לפנות לבנקים השונים בשם הלקוח לאחר שקיבלו את המידע עליו, להשיג עבורו הצעות אטרקטיביות ומתאימות לצרכיו.

בחודש שעבר העניקה רשות ניירות ערך את הרישיונות הראשונים לארבע נותני שירותי מידע פיננסי על מנת שייצרו חלופות אטרקטיביות עבור לקוחותיהם.

הגבינה של הבנקים מתחילה לזוז

נחזור לרייזאפ. לאחר שהחברה נשארה ללא הצעות כלל מהמערכת הבנקאית, מנהליה החלו לפנות לגופים המוסדיים. שם היא מצאה מענה כפול: ראשית, אחד מהגופים הפנסיוניים הציע לצרף את כספי הלקוחות של קבוצת הרכישה של רייזאפ למכרזים שהוא מבצע על מנת לקבל פיקדונות ג'מבו.

מוסדיים שמגיעים עם היקף כספים גדול מקבלים תנאים עדיפים מהבנקים על פני לקוחות קמעונאיים בפיקדונות שנקראים פיקדונות ג'מבו. כעת, במסגרת השת"פ עם הגוף המוסדי, לקוחות רייזאפ יקבלו את תנאי פיקדון הג'מבו של אותו הגוף.

אבל לא כאן נגמר הסיפור של רייזאפ. בחברה גילו שיש לפיקדונות אלטרנטיבה פחות מונגשת והיא קרן כספית שעונה על צרכי הלקוחות. עכשיו הם מפתחים אפשרות לקנות קרן כספית דרך האפליקציה בצורה מהירה למדי, וכך הכסף שהבנקים לא רצו, ימצא את דרכו לשוק ההון.

אז מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה? אמנם היום הבנקים לא רעבים ל־680 מיליון שקל עבור פיקדונות, אבל אין ספק שמתרחש כאן שינוי משמעותי מתחת לפני השטח - הגבינה מתחילה לזוז, והבנקים נשארים מאחור בזמן שחברות הפינטק עוקפות אותם.