הכותבת היא מומחית לשוק העבודה
הרבה מאד אנשים מתקשים לשמוע את מה שלא אומרים להם. הם מתרכזים אך ורק במה שנאמר ומתעלמים לחלוטין ממידע שלעיתים קרובות הוא הרבה יותר חשוב - מה שלא נאמר. ככל שהנושא יותר חשוב ו/או רגיש, חשיבותם של הדברים שלא נאמרו עולה, בחיים בכלל, ובעולם העבודה בפרט.
הבוס לא מדבר על קידום
צריך להבין שלא מדובר על הסתרת מידע, אלא רק על דברים שלא נאמרים מפני שמבחינת הדובר הם לא מרכזיים, או שהוא כלל לא מודע להם.
דוגמה קטנה - אם הממונה עליכם לא מדבר אתכם מיוזמתו על קידום גם אחרי מספר כמה שנים בתפקיד, קרוב לוודאי שזו עדות לכך שהוא לא רואה בכם מועמדים לקידום. יתכן שהוא שקל את האפשרות והגיע למסקנה שאתם לא מתאימים (לפחות כרגע), אך בהחלט יתכן שאופציה הזו כלל לא עלתה בדעתו.
האנשים שלא שומעים את שלא נאמר להם, בדרך כלל גם לא מודעים למה שהם עצמם לא אומרים, ולא לעובדה שהדברים שהם "שותקים" עשויים להשפיע דרמטית על מה שקורה להם בעולם העבודה. אחד המקומות בהם התופעה בולטת במיוחד הוא דווקא ראיון העבודה, שם הבלתי נאמר הוא משמעותי עוד יותר מאשר בעבודה עצמה. זאת מפני שברוב תהליכי הגיוס ההתרשמות הראשונית שקובעת האם התהליך ימשך היא על סמך מה שהמועמד מספר (או לא מספר) שעשה, ולא על פי מה שעשה בפועל. זאת להבדיל מהעבודה עצמה שבה המעשים וההצלחות המקצועיות בהחלט יכולים לחפות על דברים חשובים שלא נאמרו, ולהמחישם.
לא מדברים על אסטרטגיה
כדי להבהיר את הסוגייה ניקח לדוגמה מנהל שמתראיין לתפקיד של סמנכ"ל כספים (CFO). הוא מספר בראיון על כל המרכיבים היומיומיים עליהם הוא אחראי בעבודתו - דוחות כספיים, דיווחים, תקציב, בנקים וכו', על שינוי ארגוני שביצע במערך הכספים, על הטעמת מערכות מידע פיננסיות ועוד. הוא מציג הישגים (התייעלות, שיפור תהליכי רכש, גבייה וכו'), אבל לא אומר מילה על מעורבות בביזנס. הוא אולי אחראי על ניתוחים כלכליים ובחינות כדאיות של מהלכים עסקיים, אבל הוא לא שותף מרכזי בהם, כצפוי מסמנכ"ל כספים בעל השפעה בארגון.
כנ"ל ראש מערך רכש שלא מדבר בראיון על האתגרים האסטרטגיים שהם בעלי השפעה דרמטית על פעילות החברה, למשל המשכיות רכש (ראו מה קרה בקורונה ובמלחמת רוסיה-אוקראינה), או סמנכ"ל שיווק שממוקד רק בהיבטים הטקטיים של העבודה. כל אלה עלולים להיכשל בראיונות לתפקידים איכותיים, כי מראיינים שומעים מצוין מה שלא נאמר. בניגוד לאחרים, הם יודעים היטב מה הם מחפשים וכשהמרכיבים האלה נשמעים בראיון אזניהם מצלצלות. ברור שהמועמדים הללו לא הובילו תהליכים אסטרטגיים כפי שציינו בקורות החיים, אחרת היו מתמקדים קודם כל בהם ומספרים עליהם בהרחבה.
לא שואלים שאלות
ועוד לא אמרנו כלום על השאלות שהמועמד צריך לשאול בראיון, שהן בעלות חשיבות כפולה. קודם כל כחלק מ"בדיקת הנאותות" שצריך לעשות כדי לוודא שהארגון והתפקיד מתאימים, אחרת המועמד עלול ליפול מקצועית או ניהולית, ואף לפגוע בערך המותג שלו ובערך השוק. שנית, השאלות הנכונות הן כלי מיתוג לכל דבר, שכן לא פחות משהן דרך לקבל תשובות, הן אמצעי מצוין להעברת מסרים.
לסיכום, כשאתם מתכוננים לראיונות עבודה אל תסתפקו בללמוד להציג בהרחבה מה עשיתם בקריירה עד כה. הרבה יותר חשוב לנתח מהם המרכיבים המרכזיים ביותר בתפקיד המטרה שאליו אתם מתראיינים, ולבנות להם תשובות רלוונטיות מתוך הניסיון המקצועי והניהולי שלכם. במקביל נסו להקשיב למה שלא אומרים לכם, בעבודה ובחיים בכלל, זה יעזור לכם להבין טוב יותר איזה מידע אתם מעבירים כשאתם שותקים. בהצלחה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.