הבטחות הבחירות יחכו: באוצר נערכים לעבוד עם תקציב המשכי עד יוני

בימים כתיקונם, אגף התקציבים הוא הגורם הדומיננטי באוצר. אך כשהמדינה נמצאת "בין תקציבים", אל קדמת הבמה עובר החשב הכללי באוצר. ואכן, החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, הנחה את כל משרדי הממשלה להיערך להתנהל ללא תקציב מדינה מסודר. בין היתר, הונחו המשרדים להגיש לאוצר עד ה־1 בדצמבר תחזית הוצאות עבור החציון הראשון של השנה הבאה. יתרה מכך, בקרוב תחל ההיערכות בחשכ"ל לתרחיש של שנה שלמה בלי תקציב.

● זהות שר האוצר חשובה, אבל היא לא חזות הכול | פרשנות
● הסיבה שבגללה מסרב נתניהו למנות את בצלאל סמוטריץ' לשר הביטחון 
● המקורב, השר לשעבר והיועץ המיתולוגי: האנשים שמעצבים את הממשלה הבאה

התמשכות המשא־ומתן הקואליציוני בין השותפות עשוי לגרור את השבעת הממשלה החדשה עד למועד פקיעת התקציב המאושר בסוף 2022, והחזרה למשטר תקציב המשכי. במילים אחרות, השרים ייאלצו להמתין עם יישום הבטחות הבחירות שלהם כחצי שנה עד לאישור תקציב חדש, שיהיה כנראה דו־שנתי ל־2023-2024.

מסגרת התקציב ההמשכי ל-2023 תעמוד על 460 מיליארד שקל, לעומת 452 מיליארד שקל בתקציב הנוכחי. התוספת נובעת מהצמדת התקציב ההמשכי לקצב גידול האוכלוסייה בשנים האחרונות.

תקופה של שיתוק

עד שיעבור תקציב מסודר, החשב הכללי הנחה את משרדי הממשלה "לבצע מיון של ההוצאות ההכרחיות כדי לצמצם את הפעילות למינימום ההכרחי, זאת מבלי לפגוע בפעילותו השוטפת של המשרד ומבלי להפר התחייבויות חוקיות, שניתנו בעבר". המשמעות: בכל חודש הממשלה תוכל להוציא סכום השווה לאחת חלקי שתיים־עשרה ממגבלת ההוצאה לשנה הקודמת, באופן שיאפשר למשרדים רק להחזיק את הראש מעל המים.

בנוסף, אחת ההחלטות שרוטנברג קיבל כשנכנס לתפקיד שיעזרו לממשלה החדשה בהיעדר תקציב, היא הפרדה בין הכספים שמשלמת המדינה להחזרת חובותיה לתקציב ההמשכי, מה שיאפשר לה כעת להגדיל את מרווח התמרון בכמאה מיליארד שקל. הנחיה זו תעזור לממשלה גמישות מסוימת ביכולת לממן את פעילותה בהמשך, עד להעברת התקציב.

  

באוצר כבר מורגלים למגבלות התקציב ההמשכי. לאורך 2020 וכמעט כל 2021, התנהלה המדינה ללא תקציב מאושר. כבר עתה ברור כי חצי השנה הראשונה של הממשלה הנכנסת תתאפיין בשיתוק. נזכיר כי אחת הסוגיות שלא יורדות מהכותרות מאז הבחירות היא דרישת המפלגות החרדיות להגדלת הסבסוד למוסדות לימודים שאינם מלמדים ליבה. למעשה, עד לאישור התקציב, יופחתו כלל התמיכות לגובה של 70% בלבד.

הסכמי שכר שנקבעו מאז אישור התקציב הקודם, כמו העלאת שכר המורים, ידורגו גבוה בסדר העדיפויות ויכובדו. אולם, התקציב ההמשכי לא יכלול תוספת עבורם ובאוצר יצטרכו למצוא את המקורות התקציביים. כך גם הפחתת הבלו על הדלק, שאמורה לפוג בדצמבר. לממשלה הנכנסת יהיה גם קשה מאוד להאריך את הטבת המס במסגרת מגבלות התקציב ההמשכי, אם כי בתיאוריה היא תוכל לעשות זאת, שכן מדובר בצד הכנסות המדינה ולא בהוצאות. עם זאת, לא כל התוכניות צפויות לרדת מהפרק. לדוגמה, תוכנית החומש לחברה הערבית צפויה להיכלל בתקציב ההמשכי.

התלות באוצר תגדל

בהיעדר תקציב מדינה, במשרדי הממשלה יתקשו לתפקד ללא אישור פרטני מהאוצר. לפי ההנחיות, כל הגדלה של התקשרויות המשרד ביותר ממיליון שקל תדרוש אישור של סגן החשב הכללי. החל מסכום של 5 מיליון שקל, כבר יצטרך המשרד לפנות לוועדת החריגים של האוצר.

בנוסף, ממשרדי הממשלה ישללו קמפיינים לפרסום פעילות המשרד (מעל 100 אלף שקל), פעילויות לרווחת העובדים ותקציב נסיעות לחו"ל ייחתך ב־30%. כמו כן, משרדי הממשלה לא יוכלו לקלוט עובדים חדשים, אלא באישור ועדת חריגים. כמו כן, המדינה לא תקצה תוספות חדשות לעובדים, כגון תקני רכב, כוננויות, שכר עידוד וכדומה.

הפיקוח יהיה קפדני על כלל הוצאות המשרדים. ביום ה־20 לכל חודש יגיש כל משרד תחזית הוצאות עבור החודש הבא. בהתאם, סגן החשב הכללי יבחן בקשות להוצאת כספים, ובחטיבת מאקרו ותקציב באגף החשב הכללי יבחנו את הבקשות אל מול מסגרת ההוצאה השנתית. בסוף החודש, החשב הכללי יקבע לכל משרד מכסת הוצאה לביצוע התקציב ההמשכי.