"180 איש מתמודדים על אותה משרה": איך נראה מבפנים גל הפיטורים בהייטק

שהבאא שעלאן (24), במקור מכפר עין קניא ברמת הגולן, היא מהנדסת תוכנה. היא למדה בטכניון, ומיד בתום לימודיה התקבלה לעבוד במחלקת השירותים המקצועיים של NCR, חברה בינלאומית ותיקה עם סניף בחיפה. בחודש שעבר, כעבור שנה, היא פוטרה.

"ב־24 באוקטובר נכנסתי למחשב וראיתי זימון לפגישה לא מתוכננת", היא מספרת. "כינסו את כל העובדים באולם, אני עליתי בזום כי עבדתי מהבית, והמנכ"ל הסביר שמצב המניה לא טוב, שמעבירים חלק מהמחלקות להודו, ושהם נאלצו לעשות קיצוצים ובתוך חצי שעה נקבל מיילים ונדע מי מפוטר. זו הייתה חצי השעה הכי קשה בחיי, ובסופה התבשרתי שכל המחלקה שלי מפוטרת.

"מאוד נהניתי לעבוד שם. פיתחתי פרויקטים מאפס, בתאילנד, מלזיה, סינגפור. ידעתי שיש הרבה שינויים וזעזועים בהייטק, אבל חשבתי שאני באזור הבטוח, כי אני עובדת בתאגיד גדול. מאז אין לי רגע נחת, כל הזמן לחץ ואי־ודאות. דמיינתי שאשאר שם לפחות עוד שנתיים. שכרתי דירה בחיפה, לקחתי הלוואה לרכוש מכונית. חשבתי שאוכל להחזיר להורים, שמימנו לי את הלימודים, לתמוך בהם.

"עכשיו אני מחפשת מקום חדש. אני נמצאת בתהליכים עם כמה חברות, אבל זה מאוד קשה, כי המגייסים מבינים שיש הרבה מפוטרים בשוק, וזו ממש מלחמה. אני צריכה להתחרות בשיווק עצמי, וגם שנות הניסיון משחקות תפקיד, ולי יש רק שנה אחת. אני מרגישה שמישהו זרק אותי לים שאני לא יודעת לשחות בו".

גם טל מייזל, עד לא מזמן מהנדס וריפיקציה בפיליפס, פוטר לאחרונה, עם עוד עשרות עובדים באתר החברה בחיפה. מייזל (41), נשוי ואב לשלושה, כבר רגיל לריטואל: לפני כן עבד באינטל, וגם משם פוטר במסגרת צמצומים רחבים. למעשה, הוא וחבריו היו די מוכנים למהלך הפעם. "הרגשנו שזה עומד לקרות. לא ידענו שזה ההיקף, לא שיערנו שהקבוצה שלנו תיפגע כל כך הרבה".

זה כמובן גורם לו לחשוש לגבי עתידו הקרוב בשוק. "חבר שלי, שמחפש רואה שיש עוד 180 אנשים שמתמודדים על אותה משרה".

בשורת הקיצוצים הנרחבים בהייטק כבר לא חדשה, אבל בשבועות האחרונות נדמה שהיא עלתה על המסלול המואץ. פייסבוק הודיעה כי תפטר 11 אלף עובדים בעולם, מהם 80 בישראל, אמזון מתכננת לפטר מספר דומה, וחברות שעד לא מכבר נשאו כתרי יוניקורנים, כמו קפיטוליס, יוטפו, סימילרווב וטראקס, שלחו או צפויות לשלוח הביתה עשרות עובדים כל אחת. האתר "פיטורים בהייטק 2022" מדווח כי השנה פוטרו 6,468 עובדים בענף, יותר מ־2,000 מהם רק באוקטובר ובנובמבר. מסקר המשרות הפנויות שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיטיקה בתחילת השבוע עולה כי הביקוש למפתחי תוכנה ירד ב־37% בחצי השנה האחרונה.

 הנפקת סימילרווב בבורסה בניו יורק / צילום: NYSE

ולא רק פיטורים. ארוחות השף, שיעורי היוגה והפינוקים כיד הדמיון, שהמעסיקים השתמשו בהם כדי לפתות את העובדים, פינו את מקומם להטבות "מהותיות", ואת יוצאי 8200 שנחטפו לחברות הייטק תמורת משכורת של 30 אלף שקל מהיום הראשון מחליפים בשוק בוגרי הנדסת מחשבים בטכניון שלא מצליחים למצוא עבודה.

גל הפיטורים הגבוה הזה מעיד על שינוי מגמה: השוק, שעד כה הוכתב בידי העובדים, שהציבו לחברות את התנאים, מונע כיום בידי המעסיקים. "קורה פה מהפך", אומרת סיון אביהוד, מנכ"לית Link2USA, שמלווה חברות ישראליות בארה"ב. "אם ב־2021 החברות היו בתחרות בלתי אפשרית על העובדים בינן לבינן, הרי שכיום הן מדברות על תוכנית ביצועים, ועושות פיטורים המוניים".

במה זה בא לביטוי, שהשוק הפך להיות שוק של מעסיקים?
"למשל שהרבה מעסיקים מתכוונים להחזיר את העובדים למשרד, כי הם חושבים על ביצועים ושמים את הביזנס במרכז. בקורונה לא הייתה להם ברירה. היום הם גם מרגישים שהם יכולים להגיד את זה בקול".

 סיון אביהוד, מנכ''לית Link2USA / צילום: קרן וייסמן

בסקר שערכה חברת הייעוץ תפן על מגמות בתעשייה בקרב כ־430 מנהלי משאבי אנוש, 55% דיווחו כי הם חשים שינוי מגמה בענף, 63% אמרו כי קיצצו בהוצאות הרווחה בארגון שלהם, 73% העריכו כי יהיה קיצוץ גם בשנה הבאה ו־58% דיווחו כי הם חשים שבחודשים האחרונים העובדים משקיעים יותר בעבודה.

"זה לא רק שהכוח עובר למעסיקים", מוסיפה פרופ' ליאת קוליק, מומחית לחקר מערכת העבודה־משפחה מאוניברסיטת בר אילן והמכללה האקדמית נתניה, "אלא שזה מביא את העובדים למצב של אי־ביטחון תעסוקתי - גם את המועמדים לפיטורים וגם את אלה שנשארים בארגון. במובן הזה בארגוני הייטק נסדקים ערכים תרבותיים ארגוניים. אם בשנה שעברה הם נתנו מעטפת משפחתית לעובדים, הרי שכיום הערך הזה נסדק".

לטאלנטים הביקושים גדולים

לא כולם מסכימים שמדובר בשינוי מגמה. שירי וקס, בעלת חברת ההשמה בהייטק גוטפרנדס, מרגישה שלעובדים עדיין יש לא מעט כוח בשוק. "החוסר בעובדים טובים עדיין גדול מההיצע, על כל מועמד טוב שמפוטר רבות עשר חברות, והמשכורות לא ירדו בשקל. מי שפוטרו הם הג'וניורים, שגויסו במסגרת הרצון להראות צמיחה בכל מחיר. אבל אין ספק שעכשיו יש תיקון".

"המאפיינים של רוב המפוטרים לא מעידים על הביקוש האמיתי לטאלנטים שיש באקוסיסטם", אומר יאיר לרון, שותף ומוביל תחום השירותים לסטארט-אפים Deloitte Catalyst. "מהנדסים, מתכנתים, מדעני דאטה - הביקושים להם עדיין גדולים. לפני כמה ימים נודע שיש ירידה של 40% בעולם בביקוש למהנדסי תוכנה, אבל הביקוש קודם היה כל כך גבוה, הוא עבר בהרבה את ה־100%. בתפקידים כמו פיתוח עסקי וכוח אדם אכן יש ירידה מסוימת בביקושים. האנשים הללו אולי ימצאו את עצמם בחברות הייטק אחרות, ואת מי מהם שנדדו להייטק בשנים האחרונות נראה חוזרים למקצועות המקוריים שלהם, מה שעשוי להיות חיובי ולאזן את המחסור בעובדים בענפים אחרים".

​גם קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI, לא חושבת שמדובר בטלטלה עבור יחסי עובדים־מעסיקים: "ענף ההייטק הישראלי ימשיך להיות מאופיין בתחרות על הטאלנטים הקיימים. השינוי הנוכחי, גם אם יגדיל זמנית את היצע העובדים וגם אם ישפיע על האיזון העדין בין מעסיקים לעובדים, לא יהיה לדעתי רעידת אדמה כמו שראינו בתקופות קשות בעבר הקרוב, בטח לא במקצועות הטכנולוגיים".

 קרין מאיר / צילום: סיון פרג'

אור לנצ'נר, מנכ"ל חברת איסוף הדאטה BrightData, מעיד כי יש משרות שבהן עדיין קיים מחסור בעובדים. "אצלנו יש כרגע 36 תקנים פתוחים. אמנם כבר אין צמיחה בטווחי המשכורות שאנשים דורשים, אבל חשבתי שאראה התמתנות בדרישות, וזה לא קורה".

וקס מציעה נקודת מבט אחרת. "אם כבר הייתי אומרת שזה לא שוק של מעסיקים, אבל הרבה כוח עבר לקרנות. הקרנות לוחצות על החברות להתייעל, וזה מביא לפיטורים של עובדים שלא יניבו את הצמיחה שהסטארט־אפים צריכים להגיע אליה בטווח הקרוב. שמחנו מאוד שכל הקרנות מחו"ל משקיעות בהייטק הישראלי, אבל עכשיו החברות תלויות בהן ואין להן סנטימנטים".

פיתוח מנהלים, לא הפי אוור

אז איך בעצם הגענו למצב הזה? "השינוי היה צפוי", אומר פרופ' ניראון חשאי, דיקן בית ספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן. "בעקבות הקורונה והרצון של המדינות לצאת מהמשבר הכלכלי, הריביות היו ממש כמעט אפסיות תקופות ארוכות. כשיש ריביות אפסיות יש הרבה כסף פנוי להשקעה, והייטק הוא מקום צומח שטוב להשקיע בו. במשך יותר משנתיים להייטק בעולם ובארץ היה כסף זול.

"וכשיש כסף זול, אתה פחות מתעקש על השווי שלפיו אתה משקיע בסטארט־אפ, קל לתת כסף גם למשהו יחסית מטופש, להעסיק הרבה עובדים ולתת להם משכורות גבוהות. גויסו כמויות לא סבירות של עובדים. היו גם מנגנונים שהעצימו את הכסף הזול, כמו ספאקים, שאפשרו לחברות להנפיק את עצמן מהר בתוך שלד בורסאי ולא לעבור את המסלול הארוך להנפקה. בארץ היה ברור מאוד שהשוויים שבהם סטארט־אפים וחברות יוניקורן נסחרים לא יכולים להחזיק מים, ושבשלב כלשהו השווי ייחתך הן לא יוכלו לעמוד בתחזיות, ואז יתחילו פיטורים.

"לצד זה אותו כסף זול גרם לאנשים להוציא יותר, והחלה להיווצר בעולם אינפלציה. התווספו לזה בעיות בשרשרת האספקה ומלחמת רוסיה־אוקראינה, שהביאו לעוד יותר התייקרויות. מרבית המדינות הגיבו בהעלאות ריבית ואז הכסף כבר הפך פחות זול להשקעה. זה גם אמר שחברות הייטק מכרו פחות ממה שציפו, כי המשק בהאטה, ולא עמדו בתחזיות שנתנו. לגייס עוד כסף היה יקר מדי, ההכנסות קטנו, והפתרון היה להתייעל ולפטר".

עבור מנהלים רבים, אגב, שינוי האווירה הזה דווקא מעורר תחושת הקלה. "נוחה להם העובדה שהביזנס חזר למרכז הבמה, ולא רק רווחת העובד", מסבירה אביהוד. "בסוף צריך צוות מנצח עם מוצר טוב. חברות עושות תוכניות הערכת ביצועים, וחלק גדול מהן לא מעלות שכר כרגע, כי רוצות לראות לאן הרוח נושבת. הפחד מנטישת עובדים ירד. המנכ"לים היו עד היום בסוג של מירוץ חימוש על חוויית העובד, ועכשיו יש חזרה שפיות. במקום מסיבות והפי אוורס, שמים דגש על פיתוח מנהלים".

"בשנים האחרונות הייתה לנו תחרות רצינית על אנשים מול סטארט-אפים מגניבים שגייסו המון כסף וחילקו המון אופציות", אומר דוד צרויה, מנכ"ל חברת הפינטק הישראלית פלוס500. "מועמדים שהיו אצלנו סיפרו למנהלות הגיוס שלנו על הצעות עם חבילות אופציות וחלום שיהפכו למיליוני דולרים. אבל היום הסטורט-אפים מתקשים לתגמל, כך שזה שחרר לנו את התחרות. אנחנו מגייסים בתקופה האחרונה יותר מבעבר. יש לנו כמה עשרות משרות פתוחות בעולמות פיתוח התוכנה, מוצר, אנליסטים, מנהלי שיווק ואנשי כספים".

אז היום אתם מציעים פחות כסף?

"ההיצע והביקוש קובעים את שווי העובד, ובשנים האחרונות הביקוש היה מאוד גדול, ואף אחד לא פיטר, והיינו צריכים למתוח את המשכורות בשביל לגייס עובדים טובים. אנחנו גם מקבלים יותר קורות חיים ויותר איכותיים".

דקל סקופ, מנכ"ל אקססיבי, המפתחת טכנולוגיות להנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלויות, מתאר את השינוי שעבר על התעשייה. "אם בעבר לקח 40 יום לגייס מפתח למו"פ, עכשיו זה התקצר ל־20. בעבר לכל משרה קיבלנו 30-20 קורות חיים, עכשיו המספר עלה ל־60-50. בעבר אנשים זרקו מספרים לא פרופורציונליים. עכשיו הם יותר צנועים, מבקשים שכר בצורה יותר הגיונית. וכשהם כבר אצלנו, הם לא דורשים כל שלושה חודשים העלאה במשכורת כי איזה חבר שלהם גויס לאנשהו וקיבל יותר מהם. עכשיו הם מאוד רוצים לשמור על מקום העבודה כי הם רואים חברים בחוץ, ולא רוצים להיות שם".

"לא מדובר בקטסטרופה"

האם זה יישאר כך או שהמצב בהייטק הוא חלק ממבשריו של מיתון? "אף אחד לא יודע", אומרת אליס ברזיס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר אילן וראש מרכז עזריאלי למדיניות כלכלית. "יש הרבה אי־ודאות בעולם ומלחמה שלא יודעים מה יקרה איתה. המדיניות המוניטרית של כל המדינות בנויה על עליית ריבית, אבל התגובה יותר אטית משחשבנו. בנק ישראל למשל חשב שעם כל העלאות הריבית כבר יצליחו למתן את העלייה באינפלציה.

"נראה שבישראל יש קצת האטה, אבל אין ממש אבטלה. נכון שיש ירידה בביקוש לעובדים, אבל לא ראיתי תזוזה בנתוני האבטלה, ואני דווקא רואה מצב הפוך, שהמון אנשים מחפשים עובדים, ועובדים לא רוצים לעבוד".

ומה לגבי ההייטק הישראלי?
אני ממש לא דואגת. תהיה האטה, אולי תהיה עוד התכווצות, אבל אני לא רואה בזה עניין גדול. בוודאי לא קטסטרופה".

אבל בעולם אנחנו רואים פיטורים משמעותיים בהייטק.
"אמזון ופייסבוק זה משהו אחר לגמרי מההייטק הישראלי. להגדרתי, הייטק בישראל אלה חברות שמפתחות ידע חדש. אנחנו לא בונים רובוטים, אלא מפתחים רעיונות, ואת זה ימשיכו להצטרך. מה שקורה לאמזון ולפייסבוק קשור לעובדה שהכלכלה החדשה בנויה על הרס בונה (קריאייטיב דיסטרקשן - ה"מ וש"ל), שמוריד חברות ומעלה אחרות".

 משרדי פייסבוק / צילום: שלומי יוסף

"השוויים של סטארט־אפים ימשיכו לרדת", אומר פרופ' חשאי, "ונמשיך לראות פיטורי עובדים. אבל בעיניי זו רציונליזציה. הרבה חברות ימותו, כי כנראה לא הייתה הצדקה לקיומן, אבל להייטק לא הייתי דואג. ב־20 השנים האחרונות ישראל עברה תהליך בריא מאוד, ממדינת הסטארט־אפ למדינת הסקייל־אפ. אלה שיש להם מודלים עסקיים בריאים ימשיכו לגדול. היינו במצב לא בריא שבו העובדים בעלי הכישורים הגבוהים יכלו לקבל כל סכום שרצו. אז המשכורות ירדו אבל עדיין ירוויחו בהייטק וההייטק יחזור לצמוח. זה מצב קלאסי של תיקון, לא של משבר".