הבנקים מרוויחים בינתיים מהעלאות הריבית, אבל המשבר הכלכלי בדרך גם אליהם

קושי בהחזרי ההלוואות של משקי הבית? האטה במשק בואכה מיתון? על פניו נראה כי העננה הכבדה הרובצת מעל הכלכלה העולמית, טרם הגיעה אל המערכת הפיננסית בישראל. למעשה, נראה שהבנקים בעיקר מרוויחים מהמשבר הכלכלי ובפרט מהעלאת הריבית של בנק ישראל, שרק ברבעון האחרון הסתכמה ב־1.25% (ריבית בנק ישראל עומדת היום על 3.25%). שלושה בנקים שדיווחו השבוע על תוצאותיהם הכספיות לרבעון השלישי של השנה מגלים כי החודשים האחרונים היטיבו עמם, הרבה הודות לעליית הריבית והאינפלציה, שהקפיצו את רווחיהם בשיעור של עד 50%.

● האינפלציה והריבית סידרו לבנקים דוחות חזקים: מי השיאן ומה הצפי לעתיד?
● שיחות המשקיעים הפילו את מניות הנדל"ן המניב בתל אביב. זו הסיבה
● הריביות של חברות כרטיסי האשראי הגיעו לשיעור דו-ספרתי, ומי השיאנית? 

בנק הפועלים רשם בין החודשים יולי לספטמבר רווח של כ־1.8 מיליארד שקל, דיסקונט הציג רווח של כ־900 מיליון שקל, והבינלאומי 467 מיליון שקל. עבור כל אחד מהם מדובר בעלייה בשיעור דו-ספרתי ברווח שאפשרה חלוקת דיבידנדים של מאות מיליוני שקלים. לצד זאת בבנקים מבינים שהרווחיות הזו עומדת להיפגע בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, עליית האינפלציה והזינוק בריבית שמכבידה על משקי הבית ותביא להאטה בצמיחת המשק ובצריכה הפרטית.

למעשה, הבנקים כבר החלו לאבד את אחד ממנועי הצמיחה שאפיינו את השנה האחרונה - המשכנתאות. מבט על דוחות בנק הפועלים לדוגמה מגלה כי הבנק מדווח על כך שברבעון השלישי של 2022 אמנם קיימת עלייה ביתרות ההלוואות לדיור של 2.2% לעומת רבעון קודם, אך זהו שיעור נמוך מהגידול ברבעונים הקודמים. "ההתמתנות בקצב הגידול ביתרות הושפעה מהעלאות הריבית אשר צמצמו את יכולת משקי הבית לרכוש דירה, וכן הקטינו רכישות של משקיעים", הסבירו בפועלים.

גם בדיסקונט משדרים מסרים דומים. שם כותבים כי "חלה ירידה בהיקף הביקושים למשכנתאות, הגידול בהחזר החודשי בעקבות עליית הריבית עשוי להשפיע לרעה על יכולת ההחזר ובתוך כך להגדיל את מספר הלווים המבקשים דחיות בהחזרי קרן. בנוסף, עליית מחירי הדיור מובילה לשיעורי מינוף ולשיעורי החזר גבוהים יותר, כמו גם להתארכות המח"מ (משך הזמן להחזרת ההלוואה ר"ו) בהלוואות לדיור".

עוד מזהירים בדיסקונט כי העלייה החריגה שנרשמה בהיקף ההלוואות לדיור במערכת הבנקאית, יחד עם תרחיש של עלייה באבטלה ובריבית, עלולה לפגוע באיכות תיק האשראי לדיור ולהגדיל את החשיפה לסיכוני אשראי במערכת הבנקאית.

  

גורם בנקאי: סימני האטה במערכת הפיננסית

לדברי גורם בנקאי, אכן מתחילים בבנקים לראות סימני האטה וצמיחת האשראי נמוכה יותר בכל המערכת (כ־2% בלבד, אחרי צמיחה מאוד גבוהה ברבעונים הקודמים). "הבנקים ימשיכו ליהנות מעליית הריבית", הוא מעריך, "אבל העלייה תהיה נמוכה יותר באופן דרמטי. עם עליית הריבית, הלקוחות יהיו יותר רגישים למחיר ונראה עלייה בהפרשות להפסדי אשראי. עם זאת, הבנקים ניצבים מול משבר ארוך וכנראה משמעותי, אך נכנסים אליו חזקים ויוכלו לתמוך במשק ובחברות שייקלעו למשבר".

עם זאת, הוא טוען כי לא נראה הפרשות עתק כרזרבות למקרים שהלווים לא יוכלו לעמוד בהלוואות (הפרשות להפסדי אשראי), כפי שקרה במשבר הקורונה וגם במשברים הכלכליים של 2001 ו־2008. זאת בין היתר כיוון שהבנקים נוכחו לראות שהחשש מגל לווים שלא יעמדו בהתחייבויות לא התממש ולא מתוך הבנה שמדובר במשבר פחות משמעותי.

הבנקים תמיד האחרונים לספוג את המכה

בשוק ההון יש המסבירים כי משברים קודמים גילו כי באירועים בסדר גודל כזה הראשונים לשלם את המחיר הם המשקיעים בשוקי המניות (ובוול סטריט כבר נכנסו לשוק דובי) והבנקים, פשוט סופגים את המכה מאוחר יותר.

ואכן, הפועלים, דיסקונט והבינלאומי לא ממהרים בינתיים להגדיל הפרשות להפסדי אשראי. הפועלים, הסתפק בהפרשה של 45 מיליון שקל בלבד, שרובה מגיעה מכורח הוראה של בנק ישראל המחייבת כרית ביטחון של 1.5% על כל אשראי חדש. הבינלאומי הפריש סכום דומה יחסית, 43 מיליון שקל, על תיק אשראי קטן יותר, אך עדיין מדובר על סכומים נמוכים בהרבה מאלה שהופרשו בתקופת הקורונה.

גם בדיסקונט לא מתרגשים לפי שעה מכך שלווים לא יוכלו להשיב את ההתחייבויות שלהם. בסך-הכול הפריש הבנק 106 מיליון שקל להפסדי אשראי ברבעון השלישי, קיטון לעומת ההפרשה ברבעון השני של השנה שעמדה על 131 מיליון שקל.

למרות שעבור חלקים רבים בציבור הישראלי כבר מורגשת הכבדה בהחזרים החודשיים על ההלוואות, בכל הבנקים מדווחים כי עדיין אין לכך השפעה על סיכון האשראי. אך כפי שאמר גורם בנקאי בשיחה עם גלובס, "המשק בריא וימשיך לצמוח, אך בוודאי שלא נראה צמיחה מטורפת באשראי כמו שהיה עד עתה".