התחזית הפסימית: כלכלת ישראל בסכנה גדולה יותר משחשבנו, וזו הסיבה

נתוני המאקרו של כלכלת ישראל הפגינו עמידות בהשוואה לרוב מדינות העולם, אל מול הטלטלות של השנים האחרונות, החל ממשבר הקורונה ועד המלחמה באוקראינה. אולם לישראל יש עקב אכילס בולט וחשוף, שצריך להטריד את מקבלי ההחלטות לקראת התחזיות הקודרות בכלכלה העולמית וההאטה שכבר הגיעה אלינו.

הצמיחה בשנים האחרונות התבססה על זינוק בנטילת חובות של משקי בית ועסקים. לפי נתוני בנק ישראל, סך האשראי שנטל המגזר הפרטי תפח ב־16% בתוך שנה בלבד (עד אמצע 2022) - הקצב המהיר ביותר אי־פעם.

● הריביות של חברות כרטיסי האשראי הגיעו לשיעור דו-ספרתי, ומי השיאנית? 
● הריבית האפסית נעלמה, ואיתה גם חגיגת ההלוואות | פרשנות
● קולות פסימיים בשווקים: בכיר הפד מציע להתרגל לריבית הגבוהה, בדויטשה בנק חוזים שחורות

מדד זה, המרמז על מינוף יתר, עומד בלב תחזית פסימית של אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב בית השקעות, לשנה הקרובה. מהסקירה עולה כי קצב גידול החוב של הישראלים שבר את השיאים של האמריקאים, שמאז שנות ה־90' לא הגיעו לקצב שנתי כל־כך גבוה. נוסף על כך, החוב של הישראלים זינק מ־2019 ועד השנה בשיעור השלישי החד ביותר בעולם, אחרי סין ודרום קוריאה.

  

השנים האחרונות התאפיינו בריבית אפסית וביכולות מימון גבוהות של הציבור הישראלי, בין אם לצורך רכישות גדולות כמו דירות ומכוניות ובין אם לצורך פעילויות עסקיות. כעת, כשריבית בנק ישראל כבר טיפסה ל־3.25%, והיד של הנגיד פרופ' אמיר ירון עוד נטויה, החזרי המשכנתאות וההלוואות מתייקרים והסיכון שלהן עולה. הסיכון הוא לא רק מצד רוכשי הדירות אלא גם מצד הקבלנים, שהרי אחד הענפים הממונפים ביותר הוא ענף הבנייה. מהנתונים עולה כי האשראי הבנקאי לקבלנים ויזמים קפץ בקצב חריג ביותר של 30% בשנה אחת בלבד.

עליית הריבית נועדה להאט את קצב הצריכה, ולצנן את האינפלציה. אולם, גם אם הציבור יהדק את החגורה ויימנע מהוצאות חדשות, בין הכיסאות כבר נפלו אלה שנכנסו להלוואות בשנים האחרונות - מתוך מחשבה שיוכלו להחזירם בריבית זעומה. רק בשנה שעברה ביטל בנק ישראל את מגבלת רכיב הפריים במשכנתאות, ובפועל עודד את רוכשי הדירות להיכנס למסלולי מימון בהם החוב מעמיק עם כל הכרזה נוספת של הנגיד על העלאת הריבית.

החדשות הטובות הן שכל החזאים סבורים כי קצב האינפלציה יירגע בשנה הבאה. החדשות הרעות הן שזה לא יקרה בלי האטה בצמיחה. בבנק ישראל אופטימיים יחסית וצופים צמיחה של כ־3% ב־2023, לאחר זינוק חזוי של 6% לאורך 2022. לפי תחזית הבנק, האינפלציה תרד ל־2.5% ותתכנס לתוך היעד הרשמי, לעומת צפי לעליית מחירים של 4.6% עד סוף השנה הנוכחית. בתחזית של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שנערכה ביולי האחרון, הוערכה צמיחה של 3.5% לשנה הבאה.

ה־OECD פחות אופטימיים מבנק ישראל

ב־OECD מעט פחות אופטימיים מהגורמים הרשמיים בארץ. הם חוזים לישראל אינפלציה של 3.3%, מעט מעל טווח היעד של הבנק המרכזי. עוד מעריכים בארגון כי קצב צמיחת התוצר של ישראל יתמתן ל־2.8%. תחזיות נוספות לצמיחת התוצר בשנה הבאה הן של בנק לאומי, עם צפי ל־3.4%, ושל מיטב, שהסתפקו בתחזית צמיחה של 2% בלבד. עם זאת, בבית ההשקעות דווקא מיישרים קו עם בנק ישראל באשר לצפי שהאינפלציה תרד לרמה של 2.5%. גם בלידר שוקי הון צופים קצב דומה של עליית מדד המחירים לצרכן, עם תחזית של 2.4% לשנת 2023.

מתחילת 2022 ועד תחילת נובמבר הצטברו בקופת המדינה עודפים תקציביים בשווי של כ־30 מיליארד שקל. המדינה התעשרה בעיקר מהכנסות מסים ששברו את כל התחזיות. מה יהיה בשנה הבאה? החזאים מציעים תזות שונות, אבל בין כולם קיים קונצנזוס מוסכם שחגיגת המס לא תימשך והמדינה תחזור לנתוני גירעון נורמליים. השאלה היא מה זה בעצם גירעון נורמלי.

בבנק ישראל פרסמו בחודש שעבר תחזית גירעון של 1% מהתוצר בשנת 2023. "התחזית נערכה על בסיס הנחת עבודה שתקציב 2023 יכלול הגדלה מסוימת של תקרת ההוצאה", נמסר מבנק ישראל. "הנחה זו משקפת אומדן של עלות תוכניות ופעולות שונות שהממשלה אישרה או צפויה לאשר". אלא שהממשלה הנכנסת טרם הושבעה, ואי־הוודאות לגבי תקציב המדינה הבא יוצר הרבה מקום לפרשנות. כך, התחזית של מיטב, שכמו שכבר הבנתם, לא מצפים לגדולות ונצורות מ־2023, מנבאת גירעון גבוה הרבה יותר בשנה הבאה, בהיקף של 4% מהתוצר.

התחזית המאכזבת הזאת מבוססת על צפי ל"ירידה משמעותית בצמיחה, במיוחד בפעילות של ספקי המסים העודפים שהיו בשנתיים האחרונות: מגזר הטכנולוגיה, שוק הנדל"ן ושוק ההון". עוד מציינת הסקירה את העלייה החדה בהוצאות השכר במגזר הציבורי עקב הסכמי שכר חדשים, שהמשא־ומתן עליהם צפוי לעלות הילוך לאחר הקמת הממשלה, בין משרד האוצר להסתדרות.

בניגוד לדעה הרווחת, האנליסטים במיטב סבורים כי "המשק הישראלי לא ייפגע פחות מהמדינות האחרות מהאטה בשנה הקרובה בכלכלה העולמית". לטענתם, ההשלכות על הכלכלה המקומית תהיינה "אולי אף יותר חזקות מאשר על המדינות האחרות". ההסבר לכך נובע מהתלות הגדולה של המשק בקטר ההייטק, שנמצא במגמת בלימה. מדד הנאסד"ק שירד ב־30% הוא ברומטר מוצלח למשק הישראלי. הסיבה השנייה היא הגידול החריג באשראי.

רבות דובר בשנים האחרונות על יחס החוב־תוצר הלאומי, שזינק בקורונה לקול מחאות אנשי האוצר וכעת נלחמים שם להפחיתו. על קופת האוצר שומרים הפקידים, אבל החוב של הציבור בינתיים רק עולה ועולה. בסופו של דבר, הגידול הקיצוני בהישענות המשק בשנה האחרונה על אשראי זול, שהפך יקר עם העלאות הריבית, הוא זה שעלול למנוע כל סיכוי ל"נחיתה רכה" של הכלכלה.