האם ברוב העולם המערבי שופטים נבחרים ע"י בית הנבחרים?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: ניסים ואטורי
מפלגה: הליכוד
תוכנית: יומן 90
ציטוט: "ברוב העולם המתקדם, הנאור המערבי מי שבוחר את השופטים זה בית הנבחרים"
תאריך: 28.11
ציון: חצי נכון

על רקע השיח על ההצעות לקידום רפורמות במערכת המשפט, התראיין ח"כ ניסים ואטורי לרדיו 90FM ונשאל על ידי המראיין מדוע המהלכים המוצעים אינם שומרים על "האיזונים והבלמים" בין הרשויות. על כך השיב ואטורי: "ברוב העולם המתקדם, הנאור, המערבי, מי שבוחר את השופטים זה בית הנבחרים. בישראל עדיין יש ועדה קטנה שבוחרת - זה… לא תקין". האם אכן השופטים נבחרים על ידי בית הנבחרים ברוב העולם המערבי?

ראשית, נזכיר איך בישראל נבחרים שופטים. בבדיקה קודמת של המשרוקית הסברנו שעל פי סעיף 4 לחוק יסוד: השפיטה, השופטים בישראל נבחרים על ידי ועדה לבחירת שופטים המורכבת מתשעה חברים: שר המשפטים (שהוא יו"ר הוועדה), שר אחר שקובעת הממשלה, שני חברי כנסת (שנבחרים על ידי הכנסת; בבדיקה אחרת הראינו שמאז שנות ה-90 קיים נוהג שאחד הח"כים מגיע מהאופוזיציה), נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון (שנבחרים על ידי חבר השופטים בבית המשפט העליון) ושני נציגים של לשכת עורכי הדין. על פי חוק בתי המשפט, ככלל, שופט נבחר בוועדה על דעת רוב החברים שהשתתפו בהצבעה, אך בחירת שופט לבית המשפט העליון דורשת תמיכה של שבעה חברים.

כלומר, בישראל יש לרשות המחוקקת שני נציגים מתוך תשעת חברי הגוף הבוחר השופטים - הוא הוועדה לבחירת שופטים. ומה המצב ב"רוב העולם המערבי"?

אף שהוא לא ציין זאת במפורש, סביר להניח שואטורי התייחס לבחירת השופטים לערכאות העליונות והחוקתיות - ולכן בהן נתמקד בבדיקה. במחקר שנערך בפורום קהלת ב-2019, עולה שמבין 36 מדינות החברות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), רק ב-6 מדינות הרשות המחוקקת לבדה בוחרת בשופטים (גרמניה, שווייץ, הונגריה, פולין, סלובקיה ואסטוניה). בנוסף, ב-10 מדינות נבחרים השופטים בשיתוף פעולה בין הרשויות המבצעת והמחוקקת (ביניהן ארצות הברית, צרפת ובלגיה) וב-5 מדינות נוספות מיושם מודל מפוצל שבו הרשות המחוקקת שולטת בזהות חלק מהשופטים המכהנים, אך לא בכולם (איטליה, ספרד, פורטוגל, קוריאה הדרומית וצ'ילה).

כמו כן, ב-10 מדינות השופטים נבחרים רק על ידי הרשות המבצעת (למשל קנדה, אוסטרליה ושוודיה). השיטה הנהוגה בישראל, בה מוענקת אפשרות ההכרעה של זהות כל או רוב שופטי הערכאה החוקתית לגורמים שאינם נבחרי ציבור, נהוגה רק בעוד 4 מדינות נוספות: בריטניה, לוקסמבורג, טורקיה ויוון. יצוין כי אומנם בטורקיה 3 מתוך 15 השופטים נבחרים על ידי הפרלמנט, אולם שניים מהשופטים הללו נבחרים מתוך רשימות שמגבש בית המשפט לענייני מיסוי ושופט נוסף נבחר מתוך רשימה שמגבשות לשכות עורכי הדין.

אף שלא עסקנו בכך בבדיקה זו, להשלמת התמונה נציין כי בערכאות הנמוכות, השיטה הישראלית דווקא יותר נפוצה. במחקר שפרסם ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא מזהה את שיטת בחירת השופטים בישראל (על ידי הוועדה לבחירת שופטים) עם הדגם של "מועצת הרשות השופטת" - כלומר מועצה שמופקדת על בחירת שופטים שבה יש לשופטים משקל רב שבדרך כלל כוללת נציגים של השופטים, נציגים של הרשויות הפוליטיות, עורכי דין ואחרים. על פי לוריא, לצד ישראל, דגם "מועצת הרשות השופטת" אומץ במדינות נוספות בעולם, כמו: צרפת, איטליה, ספרד, פורטוגל, בלגיה, יוון ופולין. לוריא טוען כי "מועצת רשות שופטת נעשתה לדגם הדומיננטי הן בשיטות המשפט המקובל הן בשיטות המשפט הקונטיננטלי". כמו כן, לדבריו, דגם זה הומלץ גם על ידי גם ארגונים בינלאומיים, דוגמת מועצת אירופה והרשת האירופית למועצות של הרשות השופטת.

בתגובה לפנייתנו, ח"כ ניסים ואטורי הבהיר כי אף שבריאיון הוא אמר "בית הנבחרים", בדבריו הוא התכוון ל"נבחרי ציבור". עוד הוא מסר כי "ב-24 מדינות השופטים בערכאה העליונה (בית המשפט או בית המשפט לחוקה) נבחרים ע"י נבחרי ציבור בלבד; ב-7 מדינות השופטים נבחרים ברובם המכריע ע"י נבחרי ציבור ומיעוטם ע"י השופטים עצמם; ב-5 מדינות הבחירה נעשית עם אפשרות וטו של אנשי המקצוע".

לסיכום, מתוך 36 מדינות ה-OECD, רק ב-6 הרשות המחוקקת בוחרת לבדה את השופטים. ב-10 מדינות נבחרים השופטים בשיתוף פעולה בין הרשויות המבצעת והמחוקקת וב-5 מדינות נוספות הרשות המחוקקת שולטת בזהות חלק מהשופטים המכהנים. לכן דבריו של ואטורי חצי נכונים.