הסנקציות החדשות נגד רוסיה: איך הן עובדות ומה ההשפעה על ישראל?

שוק הנפט העולמי כמרקחה. במהלך סוף השבוע האחרון הכריז ארגון המדינות המתועשות, ה־G7, כי יחד עם האיחוד האירופי ואוסטרליה הם יטילו מגבלה גלובלית חדשה על רכישת נפט מרוסיה - תקרת מחיר של 60 דולר לחבית.

● רוסיה תסתמך על "צי צללים" כדי להמשיך לייצא נפט
● פרויקט 40 הצעירים המבטיחים של גלובס: ההרשמה נפתחת
● נזיל ומגן מאינפלציה: המוצר הפיננסי שהפך ללהיט וגייס החודש 6 מיליארד שקל | בדיקת גלובס

מדובר בצעד תגובה שמטרתו מחד גיסא לפגוע בהכנסותיה של מוסקבה שדאגה באוקטובר לקיצוץ קצב ההפקה של אופ"ק פלוס, ולהדק את הלחץ עליה בעקבות הפלישה לאוקראינה, ומאידך גיסא לא לנתק בבת־אחת את מדינות האיחוד האירופי שעדיין תלויות בנפט הרוסי.

אם לא די בכך, בסין נשמעים קולות שלפיהם המשטר ייאלץ לשחרר את הגבלות הקורונה, מה שיגביר את הביקוש לזהב השחור. השאלה הגדולה היא מה יקרה למחירים? האנליסטים חלוקים, ומנעד התחזיות רחב. גלובס עושה סדר.

מהי ההגבלה החדשה שהוטלה על רוסיה ומה המטרה?

כתשעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה, האיחוד האירופי, מדינות ה־G7 ואוסטרליה הסכימו ליישם קביעת מחיר גג לנפט רוסי, שאמור לפגוע בהכנסות העתק של המדינה מיצוא אנרגיה - ועל ידי כך לפגוע במאמצי המלחמה שלה. המנגנון מלווה באמברגו על רכישת נפט רוסי במכליות (בניגוד לנפט המוזרם בצינורות) מצד מדינות ה־G7 (ארה"ב, קנדה, צרפת, בריטניה, גרמניה, איטליה ויפן), האיחוד האירופי ואוסטרליה.

לפי הערכות, רוסיה הרוויחה בשנה החולפת קרוב ל־70 מיליארד אירו מיצוא נפט בלבד, וצפויה להרוויח השנה קרוב ל־180 מיליארד אירו מיצוא אנרגיה, כולל גז טבעי ופחם. למעשה, אף שהיא ניצבת בפני שיבושים בשווקים שבעבורם שימשה כספקית אנרגיה מובילה בשל הסנקציות, ההכנסות מאנרגיה של רוסיה צפויות לשבור שיאים ב־2022, בגלל מחירי האנרגיה הגבוהים.

עד כה, רוב סקטור האנרגיה הרוסי הוחרג מסנקציות משמעותיות, מה שסייע למוסקבה להתמודד בצורה טובה עם הסנקציות. לצד יצוא דלקי מאובנים, רוסיה ממשיכה, למשל, לייצא אורניום ודלקים גרעיניים לשימוש בתחנות כוח במערב.

 מתקן נפט בסמארה, רוסיה / צילום: Reuters - Alexander Manzyuk

כיצד יעבוד המנגנון?

המדינות קבעו כי באופן גלובלי, ייאסר לרכוש נפט גולמי רוסי ביותר מ־60 דולר לחבית. המנגנון מנצל את העובדה כי חלק גדול מיצוא הנפט הרוסי נעשה במכליות בבעלות חברות הפועלות במדינות ה־G7 והאיחוד האירופי, וכי הביטוח נעשה גם הוא על ידי חברות מערביות.

במסגרת המנגנון החדש, חברות ביטוח כמו "לויד" הבריטית ואחרות לא יורשו לבטח מכליות הנושאות נפט רוסי שנרכש במחיר גבוה מ־60 דולר. נוסף על כך, חברות ספנות אירופיות או לא־אירופיות שייתפסו כשהן חלק מעסקה המפרה את מנגנון מחיר הגג - יושעו ל־90 יום מעסקים בתוך האיחוד האירופי.

אם יש אמברגו מערבי על נפט רוסי, מדוע צריך מחיר גג?

מנגנון מחיר הגג נועד להוריד את מחיר הנפט הרוסי באופן גלובלי, על ידי "עזרה מבחוץ" למדינות שעדיין רוכשות נפט במכליות מרוסיה, כמו הודו, סין וטורקיה, או מדינות קטנות יותר. אלו יוכלו להשתמש ברף שנקבע כדי לשפר עמדות, ולרכוש אותו במחירים נמוכים יותר.

 מכלית נפט בנמל נובורוסיסק שבים השחור / צילום: AP

עד כמה המנגנון יהיה אפקטיבי?

התשובה לכך לא ברורה, ולפחות באוקראינה מעריכים שלא. גוש המדינות האנטי־רוסיות בתוך האיחוד האירופי דחף לקבוע מחיר גג נמוך יותר, שהרי 60 דולר הוא בערך מחיר השוק הנוכחי של נפט רוסי. פולין דרשה מחיר גג של 30 דולר, אך לבסוף הסכימה למחיר שנקבע, בין היתר לאחר שהובטח אימוץ סנקציות נוספות בקרוב.

עם זאת, המנגנון שאומץ יוכל לאפשר בעתיד להוריד עוד יותר את מחיר הגג. כמו כן נקבע כי המחיר יוכל לעבור התאמות שיוודאו כי הוא יישמר על 5% מתחת למחיר השוק. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הגדיר את מחיר הגג שנקבע כ"לא מספק", ואמר כי הוא לא יפגע ביצוא הרוסי בצורה משמעותית. אדרבה, לפי ניתוח של כלכלני בנק לאומי, מחיר זה משאיר לרוסיה את הכדאיות של מכירת נפט. זאת, בהתאם להערכת קרן המטבע הבינלאומית שמחיר ה"ברייק איבן" של הנפט הרוסי הוא סביב 30־40 דולרים לחבית.

 וולודימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה / צילום: AP - Efrem Lukatsky

פרשנים ציינו כי ההשעיה של חברות שיסחרו במחיר הגבוה ממחיר הגג לשלושה חודשים בלבד תפגע ביישום המנגנון, משום ש"המחיר" על הפרת הסנקציות עשוי להיות מתקבל על הדעת מבחינה מסחרית.

מי שדרשה את הצעד הייתה יוון. חברות ספנות יווניות מחזיקות בציי המכליות הגדולים ביותר המשמשים ליצוא נפט רוסי כיום. לפי ניתוח של סוכנות ניקיי, בששת החודשים שלאחר פלישת רוסיה לאוקראינה, 41 מכליות יווניות ביצעו העברת נפט מספינה שהגיעה מרוסיה לספינה בחופי יוון. זאת, לעומת אחת בלבד בשנה שעברה.

מה התגובה של רוסיה?

רוסיה ונשיאה ולדימיר פוטין התבטאו בחריפות לאחרונה נגד מנגנון מחיר הגג, ואיימה להפסיק לספק נפט לכל מדינה שתהיה חלק מההסכם הגלובלי. כלומר, גם להונגריה ולסלובקיה, למשל, שמקבלות אותו באמצעות צינור.

 ולדימיר פוטין נשיא רוסיה / צילום: Shutterstock, 42nd Street in Manhattan

מהי ההחלטה האחרונה שקיבלו מדינות אופ"ק פלוס?

חברות קרטל הנפט המורחב אופ"ק פלוס החליטו ביום ראשון להותיר את קצב ההפקה המופחת בעינו. הסיבה היא, ככל הנראה, שהציפייה הייתה כי מחירי הנפט יזנקו בחודש האחרון, אך בפועל מחירי הנפט ירדו. זאת, לאחר שבאוקטובר הודיעו על קיצוץ הפקה של שתי מיליון חביות ביום, 2% מהתפוקה העולמית.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן איים בתגובה לצעד של אופ"ק פלוס שנועד להעלות את מחירי הנפט, שירדו מ־120 דולר לחבית בקיץ לכ־85 דולר. הירידה המפתיעה במחירי הנפט הושפעה מהירידה בביקושים שנובעת משלושה גורמים: החששות ממיתון ברחבי העולם, סגרי הקורונה החוזרים בסין והשפעות העלאת ריבית הבנק המרכזי בארה"ב ל־4%.

מהי הסיבה שדווקא סין משפיעה על כל שוק הנפט?

סין היא יבואנית משמעותית שבשנת 2021, למשל, ייבאה לבדה 22.3% מהנפט הגולמי בעולם. על כן, כאשר בייג'ין מחליטה להטיל סגרים חוזרים על שטחים נרחבים במדינה - היא משליכה למעשה על הביקושים לנפט בכל רחבי העולם.

מי שמושפעות יותר מכולן מהירידה בביקושים לנפט של סין אלו דווקא שתי המפיקות הגדולות באופ"ק פלוס, ערב הסעודית ורוסיה. בחודש נובמבר, סין ייבאה 1.9 מיליון חביות ביום מרוסיה - עלייה מ־1.82 באוקטובר. בד־בבד, היבוא מערב הסעודית הסתכם ב־1.72 מיליון חביות ביום, ירידה מ־1.87 באוקטובר.

מהן ההערכות לגבי מחירי הנפט?

האנליסטים מתקשים מאוד להעריך מה יהיה מחירו העתידי של הנפט, ולכן ניתן לראות פערים די גדולים בהערכות. כיום, מחיר חבית ברנט עומד על כ־83 דולר.

בבנק לאומי מעריכים כי המחיר של חבית ברנט בתקופה הקרובה ינוע סביב 90 דולר, ובמהלך השנה הבאה יירד לכ־85 דולר. "בטווח הקצר, כל עוד הצמיחה העולמית הולכת ומתמתנת, נראה שקבוצת אופ"ק פלוס תקצץ את מכסות הייצור, על מנת למנוע ירידות חדות במחיר הנפט", כותבים כלכלני הבנק, ד"ר גיל בפמן ובניהו בולוטין.

הם מוסיפים כי תהליך שחרור הנפט מהרזרבה האסטרטגית של ארה"ב, צעד שבו נקט הנשיא ביידן בעקבות קיצוץ התפוקה של אופ"ק פלוס, מתוכנן להסתיים עד לסוף השנה. וושינגטון אף מתכננת הגדלה מחודשת של המלאים בהמשך, לאחר שהמחיר ירד לקרוב ל־70 דולרים לחבית, מה שמייצר "רצפה למחיר".

לעומת זאת, בבנק אוף אמריקה פרסמו בסוף השבוע סקירה למשקיעים, והעריכו כי הזהב השחור עשוי אף להגיע לכ־110 דולר לחבית ברנט בשנה הבאה. התחזית הזו נובעת מהמצב בסין, ובבנק מעריכים שתיאלץ לפתוח את הכלכלה ולהסיר חלק ממגבלות הקורונה בצל ההפגנות המתקיימות במדינה - ובכך להגדיל משמעותית את הביקוש העולמי.

כיצד זה ישפיע על החברות שנסחרות בתל אביב?

לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות אי.בי.אי, מסביר שלתנודתיות בשוק הנפט השפעה גם על חברות האנרגיה הנסחרות בתל אביב. "גם חברות הגז מושפעות בחלק מהחוזים, אלו הצמודים למחירי הנפט. לרוב, ההשפעה אינה מיידית וככל שמחיר הנפט יעלה זה יתרום לרווחיות שלהן, ולהיפך".

חברות אחרות שנסחרות בישראל, אבל עיקר פעילותן מעבר לים - כמו נאוויטס או איתקה של קבוצת דלק, לדבריו, "מושפעות יותר ממחירי הנפט הנוכחיים ולא מחוזים ארוכי טווח שנותנים ודאות, כמו שיש למפעילות מאגרי הגז בישראל".

לובלין מסכם כי המציאות בשוק הנפט מובילה לכך שהמשקיעים דורשים פרמיה על חוסר הוודאות. "התנודתיות משפיעה גם על מחירי הנכסים. יש פה ענייני גאו־פוליטיקה, וזה לא רק ביקוש והיצע טבעי. בסיטואציה של חוסר ודאות, השוק רוצה פרמיה של חוסר ודאות ומתמחר נכסים בהתאם".