איך נשיאת העליון מרוויחה יותר מרה"מ ולמה בכירי המדינה בדרך להעלאת שכר?

עלות שכרם של כ־1,900 בכירים במדינה צפויה להתייקר מתחילת 2023 בהיקף מוערך של כ־312 מיליון שקל בשנה. נתון זה משקף תוספת חודשית ממוצעת של כ־13.7 אלף שקל לתלוש השכר של הבכירים, ובהם שרים וחברי הכנסת, שופטים, ראשי מערכת הביטחון, מבקר המדינה ועוד.

● המו"מ הקואליציוני: משרד החינוך מעביר סמכויות לארבעה משרדים נוספים
● הסיבה האמיתית להתייקרות חשבון החשמל נחשפת, והיא לא משבר האנרגיה | ניתוח
● במשרד האוצר משוכנעים שירידת מחירי הדירות כבר בפתח

שכר הבכירים צמוד לשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע הקובע, שממנו נגזרות ההצמדות לשכר הבכירים, שכר המינימום, קצבאות הנכות ועוד, הוקפא מאז ינואר 2020 ולא התעדכן כמעט 3 שנים. בעדכון הקרוב, בעוד כחודש, צפויה להירשם קפיצה של כ־13.5% לפחות, לפי האומדנים העדכניים המצויים בידי הרשויות.

הנתון מחושב מתוך הנחה שמרנית, לפיה השכר הממוצע במשק לאורך 2022 יעלה לכ־11.8 אלף שקל, לעומת 10.4 אלף שקל בעדכון האחרון בתחילת העשור הנוכחי. בפועל, לפי הנתונים האחרונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע בספטמבר כבר הגיע לרמה גבוהה יותר ועמד על כ־12.2 אלף שקל בחודש. כלומר, שכר הבכירים עשוי לזנק בשיעור גבוה עוד יותר, בהתאם לנתון הסופי של השכר הממוצע במשק.

בנוסף, בכירים נוספים במגזר הציבורי, כמו ראשי מועצות דתיות, גמלאים בפנסיה תקציבית - יזכו גם הם לתוספת שכר בעקבות עליית השכר הממוצע, אולם נתוניהם אינם נספרים בחישוב המשקף התייקרות של 312 מיליון שקל בשנה למדינה, ולכן הנתון בפועל צפוי להיות גבוה עוד יותר.

השכר הגבוה של נשיאת העליון: מורכב משנראה

בראש רשימת בעלי השכר הגבוה מבין הבכירים במדינה נמצאת נשיאת בית המשפט העליון. לפי השכר הקבוע בחוק, שכר הברוטו בתפקיד עומד כיום על כ־50.5 אלף שקל - או כ־57.3 אלף שקל אחרי ההעלאה הצפויה. אלא שמדובר בשכר בסיס בלבד. שכר השופטים כולל רכיב בעל משקל גבוה לוותק, יותר מאשר ברוב המקצועות במדינה.

במקרה של נשיאת העליון הנוכחית, אסתר חיות, הוותק השיפוטי הנרחב שלה כולל כ־32 שנים, מאז החלה את דרכה בבית משפט השלום. לכן, בפועל שכרה המלא של הנשיאה כפול לערך משכר הבסיס. לפי נתוני הנהלת בתי המשפט, ב־2020 עמד שכר נשיאת בית המשפט העליון על כ־97 אלף שקל בחודש ברוטו. אחרי ההצמדה, יגיע שכרה לכדי כ־110 אלף שקל ברוטו.

שכר השופטים נקבע לפי החלטה מ־1981 שעברה מספר שינויים והתאמות במהלך השנים. שם נקבע, למשל, כי שופט יזכה לתוספת ותק חודשית בשיעור של 4% משכרו, עבור כל שנת כהונה מחמש השנים הראשונות בתפקיד. לאחר חמש שנים, בכל שנה נוספת זוכה השופט לתוספת שכר של 1% משכרו. עוד קבועות בחוק תוספות שכר נוספות לשופטים בגין ניסיון ותגמולים עבור תפקידים שונים, כמו נשיא בית משפט או אב בית דין.

לפי תוספות ותק וגמולים, שכר הבסיס של שופט העליון נמוך כיום בכ־10% לעומת שכר הנשיאה, ועומד על כ־45.6 אלף שקל לפני ההצמדה למדד, או כ־51.7 אלף שקל אחרי ההעלאה בתחילת השנה. כמובן שהשכר עולה משמעותית בהתאם לוותק של השופט.

בממוצע, שכר היסוד של 778 שופטים בישראל צפוי לקפוץ בשנה הבאה מכ־54 אלף שקל לכ־61 אלף שקל. שכרם של 105 דיינים יעלה מכ־56 אלף שקל לכדי כ־63 אלף שקל.

הטענה שנשמעה סביב שכר נשיא או נשיאת בית המשפט העליון נוגעת להשוואה בינו לבין שכר ראש הממשלה והשרים. כיום ראש ממשלה מרוויח כ־56 אלף שקל ברוטו, ושכרו יצמח לכ־64 אלף שקל ב־2023. שכר השרים יעלה בכ־7,000 שקל בחודש לכדי כ־57 אלף שקל ברוטו - בערך חצי מהשכר המשוער לנשיאת העליון חיות.

ואולם, במדינה יש לא מעט בעלי תפקידים ששכרם מקביל לשכר שופטי העליון. בהם, הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראשי השב"כ והמוסד, היועצת המשפטית לממשלה ועוד. לפי נתונים שפרסם משרד האוצר בשנה שעברה, שכר הרמטכ"ל אביב כוכבי עמד ב־2019 על כ־93 אלף שקל בחודש.

יש לבחון את שכר השופטים גם ביחס לשכר של רופאים בכירים בשירות הציבורי. הרופאים שנמצאים בראש הפירמידה, מרוויחים מהמדינה שכר דומה לזה של נשיאת בית המשפט העליון, לא כולל הכנסות מקליניקות פרטיות. לפי נתונים שפרסם בעבר האוצר, חלקם מגיעים גם לרמות שכר של קרוב ל־140 אלף שקל, ורופאים מומחים אחדים אף מגיעים ל־200 אלף שקל. כך, בהשוואה לתפקידים המקצועיים הבכירים ביותר במגזר הציבורי, שכר נשיאת העליון אינו חריג, גם אם אינו נמוך.

יש מן הצדק שנושא תפקיד בכיר כמו נשיא העליון, שהוא אולי שומר הסף המשמעותי במדינה, יתוגמל בהתאם לאחריות וללחצים. בשנים עברו, עוד היה נהוג ללמד תלמידים בבתי הספר היסודי ששכר השופטים הוא גבוה במיוחד, כדי שלא יהיו נתונים ללחצים חיצוניים. גם אם ההסבר פשטני ומתאים בעיקר לילדים, הרציונל שבו עדיין נכון. וזאת, עוד לפני שהזכרנו כמה מעובדי המדינה בדרגים הנמוכים יותר, כמו כמה מוותיקי עובדי נמלי הים, שמרוויחים גם הם משכורות המגיעות ל־6 ספרות בחודש.

שכר הח"כים גבוה ביחס למקביליהם בחו"ל

שכרם של הח"כים צפוי לעלות מכ־45 אלף שקל לכ־51 אלף שקל. אומנם מדובר בסכום נמוך משמעותית מהשופטים, אבל לפי סקירה בינלאומית שנערכה בשנים האחרונות, שכר הח"כים בישראל גבוה ביחסית למקביליהם במדינות אחרות בחו"ל.

השוואה אפשרית נוספת היא בין רמות השכר המקובלות בצמרת המגזר הציבורי לבין בכירים בשוק הפרטי. שם, כמובן, השונות בשכר היא גבוהה יותר ואין מדרגות קבועות לסכום, אך רמות השכר המקסימליות גבוהות בהרבה. לפי בדיקה שפורסמה בעבר בגלובס על נתוני מאות החברות הציבוריות שנסחרות בבורסה בתל אביב, רף הכניסה לרשימת מאה שיאני השכר בשנת 2021 עמד על 6.1 מיליון שקל (עלות שכר) - לעומת 4.7 מיליון שקל "בלבד" שנה קודם לכן. ומנכ"ל בנק, למשל, יכול להשתכר גם רבע מיליון שקל בחודש.

ייתכן כי אילולא היינו כרגע בתקופת דמדומים פוליטית, שבה אין עדיין ממשלה מושבעת, כנסת מתפקדת או תקציב מדינה לטווח הרחוק - היינו שומעים דיונים סוערים יותר בירושלים סביב שכר הבכירים. לרוב, העלאה בשכר הפוליטיקאים מעוררת הד ציבורי, וניתן לשנות אותה בהתאם. רשמית, שכר הבכירים מתעדכן אוטומטית ב־1 בינואר, וכפוף רק להודעה שצריכה לפרסם ועדת הכספים באשר לבכירי הממשלה. אם רוצים לבטל, לדחות או לשנות את היקף העלאת השכר, יש צורך בכינוס דיון בוועדה. לגבי שכר הח"כים, ההליך מעט מורכב יותר, ודורש החלטה לאחר דיון בוועדה ציבורית מיוחדת, שבראשה עומד כיום פרופ' יובל אלבשן. כרגע, ככל הידוע, לא הועברה בקשה לשנות או להגביל את העלאת שכר הבכירים.