מניות העם החדשות: איזו מניה המשקיעים הספקולנטים הכי אוהבים?

השנה הנוכחית תיזכר, ככל הנראה, ככזו שהמשקיעים בשוק המניות יעדיפו לשכוח. מדדי הדגל בבורסה הישראלית רשמו השנה ביצועים חלשים (ירידה של כ־8% מתחילת השנה), אמנם פחות גרוע ממצבם של המשקיעים בוול סטריט, אבל רחוק מהשנה המצוינת שסיפקה הבורסה בתל אביב אשתקד. על רקע זאת, ניסינו לבדוק מיהן המניות שהציבור הישראלי מעדיף כיום. הניירות שהוא מאמין כי גם בתקופות של משבר יניבו לו רווחים נאים בעתיד.

● כבר לא ממש ישראלית: רק 10% מעובדי טבע ישראלים 
● הרווח כולו שלהם: מי סובל ומי מרוויח מהדפסת הכסף והאינפלציה? | פרשנות
● שבוע דרמטי בשווקים: ריבית ואינפלציה בארה"ב, ומה צפוי במדד בישראל?

דבר אחד בטוח - בישראל של היום אין מניה אחת בודדת שניתן לכנות "מניית העם". בעבר הייתה אחת כזו - מניית טבע . במשך שלושה עשורים, מאז אמצע שנות ה־80, החזיק כמעט כל ישראלי במניה של חברת התרופות "הלאומית". מבט על נתוני העבר מגלה כי מחזור המסחר במניית טבע היווה בשנת 2002 כ־15% מהמחזור היומי בבורסת תל אביב. ואכן, טבע הרוויחה ביושר את מעמדה. בשיא, אי שם ב־2015, היא נסחרה בשווי של כ־240 מיליארד שקל. כיום, לאחר משבר פיננסי קשה שאיים על קיומה, נסחרת טבע בשווי של כ־32 מיליארד שקל "בלבד". עם זאת, למרות המפולת בעסקיה ובשווייה, טבע נותרה אחת המניות המדוברות ביותר בקרב משקיעים ישראלים.

ובכלל, קשה יותר לדבר כיום במונחים של "מניית העם", ולא רק בגלל נפילתה של טבע. השינויים בהרגלי הצריכה של המשקיעים הישראלים באים לידי ביטוי במגוון אפשרויות השקעה רחב בהרבה מאשר בעבר. הן כוללות, למשל, מדדים, מניות של חברות בחו"ל ושפע מכשירים פיננסיים מתוחכמים. ויש שינוי נוסף: האופן שבו הם משקיעים, שבעבר התבצע, בעיקר, דרך הבנקים.

"בשלוש השנים האחרונות נכנסו לבורסה 400 אלף חשבונות של משקיעי ריטייל", מספר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, ומספק הצצה למהפכת המסחר בשנים האחרונות. "יש כיום כבר 120 אלף לקוחות פרטיים שסוחרים דרך חברי בורסה שאינם בנקים (בתי השקעות) כי הם רוצים לסחור בזול, והמספר הזה עוד צפוי לגדול. זה מספר מדהים. כדי להבין עד כמה, צריך להסתכל על מספר הלקוחות במערכת הבנקאית שמחוברים ליועץ השקעות, וזה עומד על פי ההערכות על 200 אלף. כך, שבתי ההשקעות כבר מתקרבים לבנקים".

גוגל טרנדס: טבע בראש, דלק בולטת

באילו מניות הישראלים משקיעים כיום, או לפחות מרבים לדבר עליהן? חמש המניות הסחירות ביותר השנה בבורסה בתל אביב הן של הבנקים לאומי  והפועלים , איי.סי.אל  (לשעבר כיל), בנק דיסקונט  וטבע . עם זאת, מדובר על מחזורי המסחר, ולא על פיזור ההחזקה במניות בקרב המשקיעים.

 חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי / צילום: אורן דאי

"כמו בכל העולם, אנשים רואים מה עובד טוב", אומר פגוט. "אם עכשיו מעניין טכנולוגיה - נראה יותר השקעה בטכנולוגיה. כשהנדל"ן פרח שנה שעברה, קנו מניות של חברות בנייה. שני הסקטורים האלו חטפו השנה, כך שהדבר שעובד הכי יפה זה הבנצ'מרק - ובסוף מדדי הבורסה המובילים כמו ת"א 125 או מדד הבנקים עלו יותר מאשר בכל העולם. גם אם המדדים המובילים שלנו ירדו, הם ירדו הרבה פחות מהמדדים בעולם והמשקיעים מבינים שהמצב פה יותר טוב. שלא לדבר על 2021, אז המדדים פה היו הכי טובים ובפער גדול".

הגופים המוסדיים אוהבים את מניות הבנקים

הבנקים ממשיכים להציג רווחי שיא מרבעון לרבעון, ואם לא יתרחש אירוע יוצא דופן עד סוף השנה - הם יציגו רווח שנתי מצרפי של יותר מ־20 מיליארד שקל ב־2022. חלק ניכר מהרווחים הללו מגיע בדיוק מהמקום שכואב לציבור הרחב בכיס - עליית הריבית שייקרה את ההלוואות, והאינפלציה המטפסת שהכבידה את יוקר המחיה.

בעקיפין, חלק מהרווחים חוזרים לציבור באמצעות קרנות הפנסיה ומוצרי החיסכון. חוזקת המערכת הבנקאית מול הסקטורים האחרים (מלבד סקטור הנפט והגז) לא נעלמה מעיני הגופים המוסדיים, שמחזיקים במניות הבנקים בהיקף של 41.4 מיליארד שקל.

נייס במקום השלישי

למעשה נראה כי ארבע מתוך חמש המניות שבהן החזקת המוסדיים היא הגדולה ביותר היא של הבנקים: לאומי (13.8 מיליארד שקל), הפועלים (13.1), דיסקונט (8.2) ומזרחי טפחות (5.3). היחידה שהצליחה להשתחל ביניהן היא מניית נייס שבמקום השלישי עם החזקות בהיקף של 10.7 מיליארד שקל.

ברבעון השני של השנה עוד הצליחה איי.סי.אל להתברג למקום השלישי, אך מסחר ער במניה במהלך הרבעון השני שנאמד ב־857 מיליון שקל, בעיקר בצד המוכר, הפחית את החזקות המוסדיים. לצד ירידת ערך המניה, ההחזקה בה צנחה לשווי של 4.1 מיליארד שקל.

על פי נתוני חברת סמארטבול, הגופים המוסדיים החזיקו בסוף הרבעון השלישי של 2022 מניות ישראליות הנסחרות בבורסה בתל אביב בהיקף של 217.6 מיליארד שקל. מהנתונים עולה כי בעוד הבורסה בתל אביב מציגה בחודשיים האחרונים ביצועי חסר לעומת הבורסות בארה"ב, ברבעון השלישי היא הציגה נתונים טובים יותר. לכן, הגופים המוסדיים הגדילו באותו רבעון את ההחזקות במניות ישראליות ב־2 מיליארד שקל.

  

המניה בה מחזורי המסחר היו הגדולים ביותר ברבעון השלישי הייתה זו של נאייקס, אך גם כאן - בעיקר בצד המוכר. בסך הכל סחרו המוסדיים במניה בהיקף של 736 מיליון שקל, כאשר מתוכו מגדל לבדה מכרה מניות נאייקס בהיקף של 676 מיליון שקל.

נכון לסוף הרבעון השלישי, הגופים המוסדיים שמחזיקים את ההשקעות הגדולות ביותר במניות בישראל הן מגדל וכלל. הראשונה מחזיקה מניות ישראליות בהיקף של 33 מיליארד שקל גם לאחר שמכרה במהלך הרבעון מניות ישראליות בהיקף של כמעט 400 מיליון שקל, והשנייה בהיקף של 31.3 מיליארד שקל - לאחר מכירות של 222 מיליון שקל.

ההחזקות הבולטות של מגדל הן בבנק לאומי ובאיי.סי.אל - כ־2 מיליארד שקל בכל אחת, ומניתוח הפעילות שלה ברבעון החולף עולה כי היא מכרה מניות טכנולוגיה בהיקף של כ־680 מיליון שקל. לעומתה, כלל הציבה בפסגת ההשקעות את הפועלים ולאומי עם החזקות של 2.7 מיליארד שקל בכל אחת, כשבמהלך הרבעון השלישי מכרה דווקא מניות נדל"ן ובניה בהיקף של כמעט חצי מיליארד שקל.

רועי ויינברגר

קראו עוד

במטרה לנסות לקבל אינדיקציות בנוגע לפיזור החזקת המניות בקרב המשקיעים, בחנו את השיח ברשתות החברתיות ואת הפופולריות של אזכור המניה בגוגל. את המקום הראשון תפסה מניית טבע, על אף כל מה שעברה. למרות זאת, מי שכיכבה במיוחד היא מניית דלק , שהופיעה דרך מספר צירופים שונים בחיפושים המובילים - "מניית דלק", "מניית קבוצת דלק", "מניית דלק קבוצה" ו"קבוצת דלק". גם הבנקים, בהובלת לאומי, בלטו - וכך גם אלביט , אל על  ובזק .

  

מה שמשותף לכולן הוא היותן חברות ותיקות ובולטות במשק הישראלי. נוסף על כך, רובן רשמו תשואה חיובית בתקופה שנבדקה. טבע עלתה בכ־10%, קבוצת דלק בקרוב ל־70%, בזק ב־24%, אל על ב־36%, אלביט ב־18%, ואילו בנק לאומי נחלש בכאחוז אחד.

הרשתות החברתיות: בנק לאומי מוביל בגדול

מדד נוסף שבחנו הוא היקף השיח ברשתות החברתיות. בעזרת חברת "באזילה", המבצעת ניטור וניתוח שיחות ברשת, בדקנו מי מבין עשר החברות הנסחרות ביותר בתל אביב בשנה האחרונה זוכה לתהודה רבה יותר ברשתות. המובילה, ובפער גדול, היא מניית בנק לאומי שזכתה ללא פחות מ־50% מהאזכורים ברשת. שאר המניות שנבדקו הן: בנק הפועלים, איי.סי.אל, טבע, בנק דיסקונט, בנק מזרחי טפחות, בזק, אלביט מערכות, קבוצת דלק ונייס .

 עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק / צילום: רון קדמי

"החברה המובילה בשיח במהלך השנה האחרונה (בהקשרי מניות) הינה 'בנק לאומי', עם כ־7,300 דיונים ו־40 אלף אינטרקציות ברשתות החברתיות ואתרי החדשות השונים", מצאו בבאזילה. מדובר ביותר מפי שלושה מבנק הפועלים שאחריה ברשימה.

בבאזילה מסבירים את הפער הגדול בכמה אירועים שהיו השנה סביב המניה, כאשר במרכזם הנפקת מניות שביצע הבנק בחודש יוני האחרון - והוביל לטלטלה במניה ולשיח חריג ברשתות. גם בנטרול האירוע הזה, לאומי מובילה בפער גדול.

  

אתר גלובס: קבוצת דלק ראשונה בפורטל

מדד נוסף שנבחן הוא הפורטל הפיננסי של גלובס. במקום הראשון פה, ובפער ניכר, ניצבת קבוצת דלק. הפופולריות של הקבוצה הזו, ככל הנראה, אינה מקרית ונובעת מכמה הסברים. בצד הפיננסי, ניתן להסביר זאת בביצועים החזקים השנה של סקטור הגז והנפט בכלל, ושל קבוצת דלק בפרט. אבל לא רק.

  

אם בעבר הקשר של החברות מול המשקיעים היה מתווך באמצעות העיתונות או יועצי ההשקעות בלבד, בקבוצת דלק מקיימים כעת קשר בלתי אמצעי עם המשקיעים באמצעות ערוצים רבים. אחדים מהם אלו קבוצות וואטסאפ וטלגרם שמנוהלות על ידי המשקיעים, וחברים בהן מאות משתתפים. שם, מתקיים שיח ער לגבי החברה ומהלכיה. בד בבד, שיחות המשקיעים בדלק חריגות בנוף מבין החברות בתל אביב. המנכ"ל עידן וולס מנהל את השיחות הללו בווידאו ממש כמו מסיבת עיתונאים, ובפעם האחרונה השתתפו בשיחה כזו לא פחות מ־300 איש.

בחברה מסבירים כי הם מנהלים מערך מאורגן של קשרי משקיעים שנועד לתת מענה שוטף ורציף לפניות משקיעים, ולאפשר את הנגשת המידע של החברה בצורה יעילה, נוחה ושקופה.

כוכבי הבורסה: הספקולנטים הגיעו לשיא

הסקטור הרווחי ביותר השנה בבורסה בתל אביב הוא באופן מובהק מניות הגז והנפט. מאז תחילת השנה, בעת שבה מדד ת"א 35 מציג נכון לעכשיו ירידה של מעל 8%, מניות הגז והנפט זינקו ביותר מ־40%. אחריהם נמצאים הבנקים, שבאופן מצרפי עדיין מגיעים לתשואה חיובית קלה. מניות הביטוח כבר בטריטוריה שלילית, ושיאניות הירידות הן מניות הטכנולוגיה והנדל"ן שצנחו השנה ביותר מ־20%.

"באופן מסורתי, משקיעים פחות אוהבים את מניות הנפט והגז", אומר שמוליק קרפף, מנהל תחום מחקר באגף הייעוץ של בנק לאומי. נהירת המשקיעים המקומיים חובבי הסיכון למניות של החברות שעוסקות בחיפושי נפט וגז החלה לפני עשרות שנים, הרבה לפני תגליות הגז שנמצאו לאורך חופי ישראל. נכון להיום, אוחזות החברות והשותפויות המקומיות במאגרים המניבים להן גז ונפט בארץ ובחו"ל.

  

קרפף מסביר כי מדובר בתחום תנודתי מאוד ולא עקבי, שסובל מלא מעט בעיות. "מדובר בענף שנחשב למאוד 'אולד סקול', מיושן ולא טכנולוגי, למרות שכן מעורבת בו לא מעט טכנולוגיה", הוא אומר. בה בעת, חברות האנרגיה זוכות לציון ESG נמוך יחסית בהשוואה לסקטורים אחרים, מכיוון שהן אינן מתיישרות עם המגמה העולמית של מלחמה במשבר האקלים.

מנהל תחום מחקר באגף הייעוץ של בנק לאומי מוסיף כי החברות הגלובליות הגדולות, וחלק מהישראליות, מתמודדות עם רגולציה רחבה מסביב לעולם - מאחר שהן פועלות באופן גלובלי. התוצאה היא השקעה כבדה בביורוקרטיה וחוסר ודאות בנוגע למגבלות עתידיות. חיסרון נוסף ביחס למניות אלו הוא שהחברות עצמן לא קובעות את המחיר, אלא תלויות בתנאי השוק ומשכך הוודאות העסקית שלהן בהגדרה היא נמוכה בהרבה מאשר חברות בסקטורים אחרים.

למרות כל זאת, אומר קרפף, השנה הייתה חריגה מאוד גם במונחי מגזר האנרגיה - והמניות רשמו ביצועים חזקים במיוחד בתקופה שבה רוב המגזרים נפגעו. "מניות הגז והנפט מגנות מהאינפלציה השנה, בגלל המשבר החמור שנוצר באירופה. נוצר מצב ייחודי שבו למרות שהן מוכרות פחות חביות והביקוש העולמי ירד, חברות כמו Shell מציגות עלייה בהכנסות וכמובן גם ברווח. בתקופה שבה כמעט ואין מפלט מהירידות בשווקים, השנה אפשר היה למצוא מקלט בנפט".

מדדים במקום מניות: "הבנקים הם 'הטבע החדשה'"

"אם השנה שעברה הייתה שנה של השקעה בתמות, כמו חדשנות, רובוטיקה וסייבר, היום המשקיעים רוצים את הפיזור של המדד ויש גידול עצום בהיקף ההחזקות במדדי מניות בישראל", מציין פגוט מהבורסה. "מיליארדי שקלים נכנסו למדד אינדקס בנקים, לת"א 125, ת"א 35 ות"א 90, כך שהישראלים בעיקר הולכים לבנצ'מרק עצמו, חוץ ממדד הבנקים שהוא סקטוריאלי. כיום, הוא המדד השני בגודלו בהיקף הכסף שמושקע בו - 13 מיליארד שקל".

הוא מוסיף כי גם במדדים כמו ת"א 125, אחד מכל חמישה שקלים במדד מגיע מהבנקים. "הישראלים משקיעים בבנקים גם כמניות בודדות והם למעשה 'הטבע החדשה'", מספר פגוט שמוסיף כי הרווחיות והנזילות של הבנקים לא עברו ליד המשקיעים. "אז אמנם בשיח הציבור לא אוהב את הבנקים, אבל כשמדובר בבורסה הם מאוד אוהבים אותם".

פגוט אומר כי גם קרנות הסל שעוקבות אחר ה־S&P ממשיכות לגייס בתל אביב, ואלה קרנות הסל הפופולריות ביותר. מנגד, הציבור טרם הפנים את היתרונות של קרנות הסל הזרות של בלקרוק ואינווסקו, למשל, שנכנסו בשנה שעברה לבורסה - ורשמו את הקרן שעוקבת אחרי נאסד"ק 100 ברישום כפול. "יש פה החמצה עבור המשקיע הישראלי, כי העלויות הן אותן עלויות כמו להשקיע את הכסף בארה"ב", מסביר פגוט.

מגמה נוספת, לדבריו, קשורה לכך שהציבור הישראלי מעדיף מניות על אג"ח. אף שכאשר מדברים על כסף מנוהל הישראלים אוהבים מאוד אגרות חוב, במסחר עצמאי הם כמעט לא קונים אג"ח - לא באופן ישיר ולא דרך מדדים. "זה מדהים כי יש כל כך הרבה הזדמנויות אחרי עליית הריבית. הישראלים רואים מול העיניים רק מניות. זו החמצה, אבל להערכתי כשבנק ישראל יירגע עם העלאות הריבית - נראה פתאום זרימה של ציבור גם למדדי אג"ח", צופה פגוט.