האינפלציה תטפס? תחזיות הכלכלנים למדד המחירים לצרכן היום בישראל

בעוד שבעולם נרשמת התמתנות עקבית בשיעורי האינפלציה, ובעיקר בארה"ב - שם מדד המחירים הציג בחודשיים האחרונים ירידה (בקצב שנתי) מהירה בהרבה מהצפוי - בישראל נראה שהמחירים ממשיכים לטפס. השוק מתמחר בממוצע עלייה של 0.15% במדד המחירים לצרכן של נובמבר, שיפורסם הערב ב-18:30, כך שקצב האינפלציה השנתי יגיע ל-5.3% לעומת 5.1% באוקטובר. הסיבה העיקרית לעלייה היא ההתייקרות הצפויות בסעיפי השכירויות והמזון.

● הפד מעדכן את התחזיות: הריבית תמשיך לעלות ותגיע ליותר מ-5%, האבטלה תטפס
● המחיר של הורדת האינפלציה: הפרופסור מהרווארד שמזהיר שהכאב עוד לפנינו
● שוק הנדל"ן מתכווץ: צניחה של 31% בהיקף המשכנתאות בנובמבר 

מדד המחירים לצרכן הגיע לשיא של 5.2% בחודש יולי, ובמדדי אוגוסט וספטמבר נרשמה הטבה וקצב האינפלציה השנתי התמתן ל-4.6%. יחד עם זאת, למרות העלאות הריבית הנמשכות והנתונים התומכים בהתקררות שוק הדיור בחודשים האחרונים, באוקטובר שוב עלתה האינפלציה השנתית בישראל אל מעל ל-5%, וכאמור הצפי הוא שגם בנובמבר היא המשיכה להתחמם.

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, אומר שמדדי נובמבר נוטים להיות נמוכים וגם הפעם נעות רוב ההערכות על עלייה של כ-0.1%. "למרות הצפי למדד נמוך, העניין מתמקד דווקא בקצב השנתי של האינפלציה (12 חודשים אחרונים) שלאחרונה עולה אצלנו, ולפי ההערכות עשוי להמשיך לטפס לכיוון 5.3%", הוא אומר לגלובס, "לכן האינפלציה מתרחקת מרמת היעד של 1%-3%, שבנק ישראל חותר להשיג".

"קצב האינפלציה ללא מוצרי מזון, אנרגיה וירקות ופירות עלה ל-4.5% ב-12 החודשים האחרונים וגם הוא מתרחק מרמת היעד. לא מן הנמנע כי גם כאן תירשם החודש התייקרות נוספת", מעריך מנחם. "כשבוחנים את הביקושים המקומיים הללו, מגלים תלות גבוהה בסעיף הדיור, המהווה רבע מכל המדד. סעיף זה עלה ביותר מ-6% בשנה החולפת ודחף קדימה את האינפלציה. לראיה, המדד ללא סעיף הדיור עלה ב-4.7% בלבד. סעיף הדיור מתייחס למחירי שכר הדירה, והסיבה שהם עולים היא שהם עוקבים אחר מחירי הדירות בבעלות, שעלו בכמעט 20% בתקופה זו. מדובר במוצרים תחליפיים חלקית", מסביר מנחם.

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, מספק תחזית פסימית יותר בהשוואה לממוצע בשוק, ומעריך שהמדד עלה ב-0.2% בנובמבר - זאת בהשפעת התייקרויות בסעיפי המזון, דיור והלבשה והנעלה. מחירי הפירות והירקות ככל הנראה ירדו בחדות (3.6%-), להערכתו, וצפויים לתרום בשל כך ירידה של 0.12% למדד.

סעיף הדיור, שמשקלו כאמור כרבע מהמדד, עלה ב-0.5%, מעריכים בלידר, כך שיתרום עלייה של 0.13% למדד כולו. סעיף המזון, שמשקלו כמעט 15% מהמדד, התייקר ב-0.6% בנובמבר על פי התחזית של כץ, כך שיתרום עלייה של 0.09% למדד. סעיף ההלבשה והנעלה צפוי לרשום התייקרות חדה של 2.7% בשל נסיבות עונתיות, אך משקלו במדד נמוך (2.4%) כך שיתרום עלייה של 0.07% "בלבד". סעיף הבריאות צפוי לרשום עלייה חודשית של 0.4%, אך השפעתו על המדד נמוכה יחסית (0.02%+). סעיף התחבורה ותקשורת ככל הנראה יישאר ללא שינוי וגם סעיף החינוך והתרבות לא אמור לרשום תזוזה משמעותית, מעריכים בלידר.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מציג תחזית אופטימית יותר: "ההערכה שלי היא שהמדד יהיה על אפס. הסיבה לכך היא שבאופן מסורתי המדד בנובמבר שלילי. זה בא לידי ביטוי במחירי הטיסות, הפירות והירקות והייסוף של השקל. מצד שני, מחירי השכירות, הרכבים וביטוח הרכבים ימשכו למעלה", הוא אומר.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, גם צופה מדד ללא שינוי, "כאשר עלייה במחירי המזון וההלבשה יקוזזו עם ירידה עונתית במחירי הפירות, הירקות והנסיעות לחו"ל". להערכתו האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים תגיע ל-5.2%, "והיא צפוייה להישאר ברמה דומה בשלושת החודשים הבאים".

בנק ישראל צפוי להמשיך בהעלאות הריבית

ואיך ישפיעו הנתונים הללו על החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל? כרגע השוק מתמחר שתי העלאות ריבית נוספות בינואר ובפברואר, כאשר התחזיות הן להעלאה בשיעור של 0.50% בינואר ושל 0.25% בפברואר. כך, הריבית צפויה להגיע לרמה של 4.00% כבר בהחלטה הקרובה.

רונן מנחם ממזרחי טפחות מסביר כי "בנק ישראל, כמו הבנק הפדרלי בארה"ב, בודק במיוחד את לחצי המחירים בתוך המשק (אלה שקשורים פחות להתייקרות הסחורות בחו"ל), וגם כאן יש עלייה עקבית. הדיור וגם מוצרים ושירותים מקומיים אחרים מתייקרים ובנק ישראל, באמצעות הריבית, מבקש לצנן את הפעילות הכלכלית ועל ידי כך לצנן את לחצי המחירים. לכן, סביר להניח שילך גם הפעם עקב בצד אגודל עם הבנק הפדרלי (שהעלה את הריבית אתמול) והבנקים המרכזיים של אירופה ובריטניה (שיעשו זאת היום) ויעלה את הריבית בחצי אחוז בתחילת ינואר".

שפריר מהפועלים גם מעריך שהריבית עשויה להגיע ל-4%. "כמו בארה"ב, גם בישראל השוק מתמחר שהריבית תתחיל לרדת לקראת הרבעון האחרון של השנה הבאה", הוא אומר ומוסיף כי "אני באופן אישי חושב שבארץ הריבית תרד רק אחרי ארה"ב". גם בהראל פיננסים, אומר קליין, "בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בחצי נקודת אחוז בשבוע הראשון של 2023, אם לא תהיה הפתעה משמעותית בנתוני האינפלציה".

השבוע, נזכיר, פורסמה תחזית המאקרו המעודכנת של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, שחתכה את תחזית צמיחת התוצר בשנת 2023 ל-3% בלבד, לעומת התחזית הקודמת מיוני, שצפתה צמיחה של 3.5%. לצד זאת העריכה גרינברג שגם האינפלציה תדעך, והתחזית המעודכנת שלה היא קצב אינפלציה שנתי של 2.7% בשנה הבאה.

"התחזית החדשה לוקחת בחשבון את ההתפתחויות האחרונות בארץ ובעולם, בהן מגמת העלאות הריבית של בנק ישראל ושל בנקים מרכזיים נוספים בעולם, על רקע האינפלציה שפרצה את הגבול העליון של טווח היעד והגיעה ל־5.1% באוקטובר", נכתב בדוח הכלכלנית. במהלך השנה העלה הבנק המרכזי את הריבית בשש פעימות, לרמה של 3.25%. באוצר מעריכים כי העלאות הריבית ישיגו את מטרתן ויביאו להתמתנות עליית המחירים לצרכן, אבל כאמור, לא לפני האטה בצמיחה.