להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
הקריסה של בורסת הקריפטו FTX ונפילתו של המייסד והבעלים שלה, סם בנקמן־פריד, הובילו לאינספור כותרות בתקשורת העולמית וגם המקומית. השילוב של אנשים תמימים שאיבדו את כספם, איש עסקים מכובד שהתגלה לכאורה כנוכל, וכמובן כל מה שקשור במטבעות קריפטו יצר הרבה עניין ציבורי וגם הרבה בלבול. הבלבול הזה הוביל לעיתים לידיעות לא מדויקות או שגויות, אך במקרים אחרים הוא גם היתרגם לפייק של ממש. אחד המקרים הללו, שאליו בחרנו להתייחס כאן, צבר תאוצה באלפי שיתופים בפייסבוק, אינסטגרם וטוויטר, ולא קשה להבין למה: הוא גרר לתוך הקלחת הזאת גם את הפוליטיקה האמריקאית והעולמית, או אם להיות מדויקים יותר את המפלגה הדמוקרטית ואת המלחמה באוקראינה.
"יש לנו מידע שעשרות מיליארדי דולרים שנשלחו לאוקראינה למעשה הולבנו והוחזרו לארה"ב לדמוקרטים מושחתים ולאליטות באמצעות מטבעות קריפטו של FTX", טען מאמר ב־Gateway Pundit, שכאמור צבר במהירות פופולריות גדולה. "עכשיו הכסף נעלם ו־FTX פשטה רגל". המאמר, שלא כלל מראי מקום כלשהם, פורסם בנובמבר, ימים ספורים לאחר בחירות האמצע לבית הנבחרים והסנאט האמריקאים, בהם המפלגה הדמוקרטית זכתה להצלחה גדולה מהצפוי. כמו שקורה בדרך כלל במקרים כאלה, הכתבה מ־Gateway Pundit הודהדה באמצעי תקשורת נוספים כמו תוכנית הרדיו של האל טרנר, וזכתה לאזכורים גם של חברי קונגרס ושל הבעלים החדש של טוויטר, אילון מאסק. מי שבחן את הטענות הללו הם בודקי העובדות של סוכנות הידיעות הצרפתית AFP, ואלה, נאמר כבר עכשיו, לא מצאו כל ראייה לנכונותן. מהן בכל זאת העובדות שקשורות לטענות שהועלו? נעשה קצת סדר. בחודש מאי אישר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן העברת סיוע בשווי של 40 מיליארד דולר לאוקראינה ולמדינות אחרות שמצאו את עצמן מתמודדות עם השלכות המלחמה. מאז, ארה"ב העבירה סכומי כסף נוספים שקשורים למלחמה באירופה. האם יש אינדיקציה כלשהי לכך שמשהו מהסכומים הללו הגיע למפלגה הדמוקרטית? לפי בודקי העובדות של AFP, המאמר שהזכרנו לא כלל כל ראיה לכך. מהפנטגון נמסר ל־AFP: "לא ראינו שום ראיות כדי לאמת את הדברים".
ואיך קשורה לעניין סוגיית הקריפטו? ובכן, מתברר שבמרץ האחרון השיקה ממשלת אוקראינה, בשיתוף עם FTX ו־Everstake, חברה אוקראינית המספקת פתרונות תמיכה בבלוקצ'יין, קרן לאיסוף כספים למען המדינה, אליה יהיה ניתן לתרום גם במטבעות קריפטו. אולי מכאן נותבו כספים למפלגה הדמוקרטית? מהקרן נמסר ל־AFP שהיא השתמשה בשירותים של FTX "רק פעמים מעטות", ושמתוך 60 מיליון הדולרים שהתקבלו (סכום שהוא ממילא קטן בהרבה מעשרות המיליארדים עליהם דובר בכתבה) 54 כבר הוצאו על צרכים צבאיים והומניטריים של אוקראינה. גם סגן שר הדיגיטל בממשלת אוקראינה העביר ל־AFP הכחשה לטענות.
ומה לגבי הקשר של בנקמן פריד למפלגה הדמוקרטית? ובכן, הוא אכן תרם לא מעט לארגונים פוליטיים, חלקם כאלו שמזוהים עם המפלגה הדמוקרטית, אבל במקביל הוא תרם לא מעט גם לארגונים שמרניים. ובכל מקרה, התרומות האלו נעשו על ידיו כאיש פרטי, ולא דרך FTX.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
