הסכסוך הגדול של השנה והמנכ"ל שעשה קאמבק וחותך בבשר החברה

משמעות ההודעה הייתה ברורה למשקיעים - הבנק מעוניין להתנתק מהחברה הנושאת את שמו (ושבה הוא מחזיק ברבע מהמניות) ולקחת את העסקים שהביא לה עד היום למקום אחר. בתגובה, נפלה מניית פועלים אי.בי.אי בעשרות אחוזים.

ברקע עמד סכסוך יצרי שפרץ מוקדם יותר השנה בין בכירי הבנק בראשות המנכ"ל דב קוטלר לראשי חברת החיתום, סביב תגמולי העתק שביקשה פועלים אי.בי.אי לאשר לבכיריה - המנכ"ל עפר גרינבאום, משנהו שי נבו, והיועמ"ש ירון מוזס - בסכום כולל של כ־22 מיליון שקל בשנה.

בבנק הפועלים, שמנהליו מוגבלים לשכר בעלות שנתית של 3.5 מיליון שקל - פחות מחצי - זעמו. ערב כינוס אסיפה לאישור התגמולים שיגר הבנק התנגדות נחרצת לתנאי השכר המוצעים. באסיפה עצמה הוביל הבנק התנגדות של בעלי המניות, אלא שדירקטוריון פועלים אי.בי.אי עקף את החלטת האסיפה ואישר את תנאי השכר של השלושה. את הנקמה הגיש הבנק קרה, ולאחר דרישתו להסרת שמו מהחברה, השלב הבא על פי ההערכות הוא מכירת מניותיו בפועלים אי.בי.אי והקמת פעילות עצמאית.

חזי שטרנליכט

לקאמבק המהיר קדמה שרשרת אירועים דרמטית שכללה חילופי מנהלים ונסיונות השתלטות על הרשת, שמתנהלת ללא גרעין שליטה. במשך למעלה מעשור שימש אברכהן כמנכ"ל הבלתי מעורער של שופרסל והוביל אותה להציג תוצאות חזקות במיוחד בתקופת משבר הקורונה, תקופה בה נהנו רשתות המזון מרווחיות חריגה

עם דעיכת המגפה והירידה הצפויה בתוצאות, גברו החיכוכים בין אברכהן ליו"ר הרשת יקי ודמני, והובילו לעזיבתו של המנכ"ל בתחילת השנה. אלא שבתוך זמן קצר מצא את עצמו ודמני מחוץ לדירקטוריון, לאחר שהגופים המוסדיים המחזיקים בשופרסל התנגדו למהלכים שניסה להוביל ובהם מינוי מנכ"ל חסר ניסיון קמעונאי (עופר בלוך).

המוסדיים השתכנעו שהאיש שניהל את הרשת במשך שנים רבות, הוא זה שיוכל לייצב את הספינה המקרטעת ולהשביח את השקעתם, והעמידו אותו בראשות הדירקטוריון, מספר חודשים לאחר שעזב את כס המנכ"ל. מכאן קצרה הדרך למינוי בן טיפוחיו של אברכהן למנכ"ל הרשת, ויציאה בתוכנית התייעלות שבה יפוטרו מעל 100 עובדים וייסגרו עשרות סניפים.

חזי שטרנליכט

כשהשווקים בטלטלה, באירופה מתנהלת מלחמה, ואף אפיק כמעט לא נותר חסין, משקיעים רבים בישראל ובעולם ברחו למטבע אמריקאי, ששמר על מעמדו כמקלט מפני הנפילות החדות בשווקים, ונהנה מריבית הפד שעלתה בקצב המהיר ביותר מאז שנות ה־80. התוצאה הייתה נסיקה של הדולר לשיא של 20 שנה מול סל המטבעות.

לאחרונה המגמה מעט התהפכה בשל מספר סיבות כמו צמצום פערי הריביות. אך במבט שנתי הדולר עדיין התחזק בקרוב ל־10% מול סל המטבעות, כולל מול השקל, אחרי שנים של נסיקה והתחזקות של המטבע הישראלי מול המטבעות המרכזיים.

האירו חווה השנה רכבת הרים תלולה אף יותר. הוא הגיע לשפל היסטורי, שוויו ירד מתחת לדולר אחד, מה ששימח את התיירים הישראלים שנפשו בחו"ל ונהנו משער נמוך שלא ראו כמותו - כשהגיע באוגוסט ל־3.25 שקל לאירו אחד. אלא שאז הגיע קאמבק מרשים, הרבה בזכות מילוי מאגרי הגז האירופיים כך שיספיקו כדי לעבור את החורף, ובזכות הבנק המרכזי באירופה שהחל במהלך העלאות ריבית חדות. כעת שער האירו עומד על 1.06 דולר, ומול השקל הוא נסחר בשער של כ־3.7 שקלים.

בר לביא

בין המלווים את התעשייה הזו שנים ארוכות יש שאומרים כי מדובר בעוד "חורף קריפטו", האביב בוא יבוא, לא משהו שיש להתרגש ממנו.

אבל הפעם זה אחרת: ראשית, אם בחורפים הקודמים החזיקו בקריפטו בעיקר חובבי טכנולוגיה אידיאולוגיים, הפעם לא מעט מהנפגעים הם משקיעים רגילים, משקיעי מיינסטרים, שרצו לעשות תשואה גבוהה ופחדו להישאר מאחור. אז הם השקיעו ב"כסף של העתיד" - השקיעו ונפגעו, וכלל לא בטוח שהם ימהרו לחזור בסיבוב הבא.

בנוסף, הגאות של השנתיים האחרונות הביאה עימה אינפלציה אדירה של מטבעות, שירותים פיננסים מורכבים ומתוחכמים ובעיקר ממונפים מאוד, ללא פיקוח ובקרה, שהלכו והתנפחו על רקע הנזילות הגבוהה בשווקים, והחלומות על כסף מהיר וקל. הקריסה של כל אלה מתחילת השנה, חשפה שורה ארוכה של הונאות שפרחו בג'ונגל הבלתי מפוקח של הקריפטו. חורף הקריפטו אולי יעבור, אבל השאלה הגדולה היא מה נוכל ללמוד ממנו ואיזה לקחים ייושמו לקראת האביב הבא.

אתי אפללו