על פי טיוטת חוק ההסדרים שפורסמה ביום ה', חברות הייטק ישלמו יותר מפי שניים ארנונה.
חברות ההייטק נהנו ב-20 השנים האחרונות מארנונה מופחתת ביחס למשרדים של ענפים אחרים. בעשרים השנה האחרונות נהנו חברות הייטק בתל אביב מ"הנחת בית תוכנה" מיוחדת שסיפקה להן העירייה על מנת למשוך חברות סטארט-אפ צעירות. ההנחה זכתה לפופולריות ובעקבותיה היגרו חברות רבות מהרצליה פיתוח, רעננה, פתח תקווה והוד השרון לתל אביב.
● אכיפה בנת"צים והקלה ביבוא מזון: טיוטת חוק ההסדרים נחשפת
● מס הנסועה על רכב חשמלי חוזר: והפעם בחוק ההסדרים
● הטבת מס למי שימכור קרקע לבנייה וסגירת הפירצה של דירת מעטפת: התיקונים המוצעים במיסוי מקרקעין בחוק ההסדרים
ההנחה מתבצעת על ידי השוואת תשלום הארנונה של בית תוכנה לזה של מפעל תעשייתי קטן בגודל של עד 200 מ"ר, המשלם ארנונה בתעריף של 178.85 שקל למ"ר. לשם השוואה, חברות שאינן מקבלות סיווג של בית תוכנה או מפעל תעשייתי משלמות את התעריף הרגיל לעסקים בתל אביב, שנע בין 280.1 שקל למ"ר ל-409.37 שקל למ"ר, בהתאם לאזור.
כעת מטויטת חוק ההסדרים עולה כי הסיווג שמאפשר לחברות ההייטק לשלם תעריף ארנונה נמוך יבוטל, ובמקומו הן ישלמו ארנונה גבוהה פי שניים ויותר, לפי תעריף של משרדים.
הריכוז הגבוה של ביותר של החברות בתל אביב ממוקם במרכז העסקים הראשי על ציר מנחם בגין ויגאל אלון בתל אביב, שם משלמים העסקים שלא זכו בהנחות בארנונה את התעריף הגבוה ביותר, דהיינו 409.37 ש"ח למ"ר. כלומר, חברות ההייטק באזור זה יסבלו מהתייקרות של 129% בארנונה.
כל זה נכון למשרדי הייטק שמספקים שירותי תוכנה. חברות הייטק בתחומי התעשייה, כמו למשל מפעלי אינטל בקרית גת. ימשיכו ליהנות מהארנונה הנמוכה יותר לתעשייה. מי יקבע את ההפרדה? איפה עובר ההבדל בין שירותים לבין תעשייה? כאן האחריות תעבור ללמ"ס, שעל הדקויות והבעיות בהגדרה שלו את ענף ההייטק כבר פרסמנו ב"גלובס".
מי שצפויה ליהנות מכך יותר מכל היא עיריית תל אביב: כפי שפרסמנו בעבר, יש בתל אביב יותר חברות הייטק מ-9 הערים אחריה יחד - דוח רשות החדשנות ל-2021 סופר 2,383 חברות הייטק בתל אביב, לעומת 2,311 חברות הייטק ב-9 הערים אחריה יחד. דבר זה יוכל להביא להגדלה ניכרת של ההכנסות מארנונה של עיריית תל אביב, ושאר הרשויות המקומיות בהן יש משרדי הייטק רבים.
עוד שינוי מהותי בארנונה שעשוי להשפיע על עיריית תל אביב
שינוי זה מגיע על רקע שינוי מהותי עוד יותר בארנונה, שצפוי דווקא להזיק לעיריית תל אביב: על פי טיוטת חוק ההסדרים, החל מ-2024 רשויות מקומיות בעלות שיעור גביית ארנונה שלא-למגורים גבוה (מעל הכנסה של 2,000 שקל לנפש בשנה) יתחילו לשלם 49% מהגידול בהכנסותיהם שלא ממגורים לקרן מרכזית. הקרן תחלק את הכסף חזרה לרשויות המקומיות על פי מספר הדירות שהן יאשרו: על כל היתר בנייה שיגדיל בפועל את מספר הדירות הזמינות, הרשות המקומית תהיה זכאית למענק של 2,000 שקל בכל שנה. העיריות יזכו גם למענקים בדיעבד על ההיתרים שהן נתנו בין 2018 ל-2020.
עיריות כמו תל אביב, שנהנות משיעור גבוה במיוחד של ארנונה שלא ממגורים (46% מהשטח שניתן לגבות עליו ארנונה, בתל אביב) יצטרכו בעיקר לשלם לקרן הזו, אלא אם יבצעו תנופת בנייה משמעותית. זו למעשה המטרה הראשית של הרפורמה. כיום, בנייה למגורים היא גרעונית עבור תקציב העירייה, משום שתושבים משלמים מעט ארנונה ביחס לעסקים, ודורשים בתמורה הרבה יותר שירותים עירוניים. הקרן נועדה הן לדחוף ל"צדק חלוקתי" בין רשויות עם מעט והרבה הכנסות מארנונה, והן לשנות את מבנה התמריצים כדי לעודד ערים לבנות כמה שיותר למגורים, ובכך להגביר את היצע הדיור ברחבי הארץ.
היוזמה לביטול הנחת בית התוכנה הועלתה גם על שולחן הממשלה הקודמת
למרות שנראה לכאורה כי מדובר ביוזמה של הממשלה הנוכחית לפגיעה בענף ההייטק בעקבות המחאה האחרונה, יש לציין שהיוזמה לביטול הנחות בתי התוכנה הועלתה גם על שולחנה של הממשלה הקודמת וכי בשנים האחרונות קימצה עיריית תל אביב באישורי ההנחות המדוברות. השגת הנחה בעיריית תל אביב הפכה להיות משימה מורכבת שכללה לא פעם שימוש במתווכים ושיקול הדעת מאחורי פקידי הארנונה לא תמיד היה שקוף. לכן, זכתה ההנחה לביקורת רבה.
תשלום ארנונה אינו מהווה הוצאה גדולה עבור חברת הייטק. בעבר טען יזם ההייטק ליעד אגמון שמונה בשנה שעברה לשותף בקרן ההון סיכון אינסייט כי כאשר ניהל את חברת דיינמיק יילד אותה הקים, עמדו הוצאות הארנונה (אחרי הנחה) על כ- 0.24% מכלל ההוצאות בחברה, או כ-120,000 דולר בשנה.
עם זאת, גם אגמון ביקר את השיטה בה נקטה העירייה לטענתו על מנת לאלץ את החברות לקבל את ההנחה: לשכור משרד עורכי דין שייתמקח עבור ההגדרות השרירותיות שקבעה העירייה עבור כל חברה. "התוצאה הסופית: משרד עורכי הדין משיג לנו הנחה על חלק גדול יותר של השטח, וגובה כדין עמלה של כ-40 אלף דולר על ה'מאבק'. אנחנו לכאורה שמחים כי קיבלנו הנחה גדולה יותר, אבל בפועל התסכול גדול - מדוע אני צריך לשלם עשרות אלפי דולרים לעורכי דין כדי להגן על משהו שאני זכאי לו מלכתחילה?".
"מה ההמלצה שלי לעיריית ת"א: בטלו את ההנחה בארנונה להייטק", כתב אגמון. "זו הטבה לא מידתית ולא הגיונית לסקטור הכי עשיר במשק. קחו את ההכנסה הנוספת ותשקיעו בהקטנת פערים חברתיים, בסגמנטים מוחלשים - יש הרבה טוב לעשות בסכומים האלה. אבל עד שתשנו את התקנות - כבדו אותן כמו שצריך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.