פיקדון צמוד למחירי הדירות והעלאת הארנונה למגורים: המלצות בנק ישראל לטיפול במשבר הדיור

בנק ישראל מפרסם את מסמך "צירי פעולה אסטרטגיים מומלצים לממשלה", כתמצית של התוכנית לאסטרטגיה כלכלית שהוגשה לאחרונה לממשלה החדשה. לצד המלצות מוכרות כמו שמירה על היצע יחידות דיור גבוה, הסרת חסמים בענף והשקעה ניכרת בתשתיות, כולל המסמך כמה מהלכים חדשים ונתונים מעניינים. 

● מה באמת כתוב במסמך של ג'יי.פי מורגן על כלכלת ישראל והרפורמה המשפטית
● "כשאדם מחויב לדווח, היד שלו רועדת": בשוק השכירות נערכים לרפורמה של האוצר 

ארנונה

"מבנה הארנונה יוצר תמריץ שלילי לקידום בנייה למגורים על-ידי הרשויות המקומיות", נכתב במסמך. בהתאם לכך, בבנק ישראל ממליצים להגדיל את הכנסות הרשויות המקומיות מכל תושב, "כדי להסיר תמריצים שליליים לקידום בנייה למגורים" ולהקטין את הכנסותיהן מעסקים. עוד מוצע להגדיל את ההכנסות הממשלתיות מעסקים, לשם מימון ההעברות לרשויות בעקבות גידול באוכלוסייתן.

התחדשות עירונית

בנק ישראל מצביע על התועלת שבציפוף מרכזי הערים באמצעות התחדשות עירונית, ומציין כי ציפוף כזה מביא לתועלת כלכלית גבוהה ב-300 אלף שקל לכל יחידת דיור, בהשוואה לבנייה באמצעות התחדשות עירונית בשולי המטרופולין. מדובר בנתונים שנלקחו ממחקר שביצע הבנק לאחרונה, וצפויים להתפרסם בקרוב לציבור.

בהתאם לכך ממליץ הבנק "לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית בקנה-מידה גדול במרכזי המטרופולינים", ואף ממליץ למסות פרויקטים שלא התממשו: "יש לשקול צעדים כמו מיסוי על חוסר מימוש של פוטנציאל התחדשות עירונית, בעיקר באזורים שבהם התועלת הכלל-משקית מקידום מהיר של תהליכים אלה רבה".

נזכיר כי גם בטיוטת חוק ההסדרים יש התייחסות לשחרור חסמים בפרויקטי התחדשות עירונית גדולים, וביניהם מתן אפשרות למנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית להכריז על עסקאות כחסומות (עסקאות בין דירים לכמה יזמים, שהביאו פרויקט למבוי סתום) - ובהתאם לכך לבטל אותן הלכה למעשה.

פיקדון בנקאי צמוד למחירי הדירות

זו אחת ההצעות המעניינות במסמך, ולפיה יוכל הציבור להשקיע את כספו בפיקדון בנקאי שיהיה צמוד למדד מחירי הדירות - מה שיאפשר אפיק השקעה נוסף בנדל"ן לבד מרכישת דירה, וגם יוכל להרגיע את ה"מרוץ" לרכישת דירה. עוד נכתב כי "המכשיר המוצע יצמצם במעט את הפוזיציה של המדינה בשוק הדיור, ועשוי להקטין את התלות של הכנסות המדינה במחירי הדירות".

כרעיון חלופי מציין הבנק מהלך שאותו כבר העלה לסדר היום ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כחצי שנה, עוד לפני שנבחר שוב לתפקיד: הצעת איגרות חוב סחירות הצמודות למחירי הדירות.

תשתיות תחבורה

בנק ישראל מציין כי כיום משקיעה המדינה כ-1.5% תוצר לשנה בתשתיות תחבורה, היקף ה"גבוה במעט" ממדינות ה- OECD, אך טוען כי כדי לסגור את פער התשתיות הקיים ממדינות אלה עד שנת 2050, המדינה נדרשת להשקעה כפולה מזה. בעבר הערכנו בגלובס כי השקעה של כ-2% מהתוצר בתשתיות שקולה לכ-48 מיליארד שקל בשנה.